אין תמונה
תפוחי האדמה הם תולדה של מלחמה?

מעשה במשפחה שכל עולמה תפוחי אדמה. מה? כן, כן, תפוחי אדמה, זה כל עולמה של המשפחה הזאת. זה כל מה שהם אוכלים, וזה כאילו על כל מה שהם משוחחים. והם לכאורה בכלל לא יודעים שיש בעולם דברים אחרים, חוץ מתפוחי אדמה. למה לכאורה? כי אם הם לא יודעים שיש בעולם נניח גם פרפרים, אז איך הם מתגעגעים לפרפרים? איך הם בכלל יודעים מילים שהן לא תפוחי אדמה?

אה, כן, חוץ מעניין תפוחי האדמה, יש או הייתה גם מלחמה. איך מתקשרים תפוחי האדמה למלחמה? קודם כל זה חרוז. חוץ מזה, זה הכל בגלל המלחמה, כל העניין של תפוחי האדמה. מה? כן מלחמה, זאת אומרת תפוחי אדמה. מה מה? תפוחי האדמה הם תולדה של מלחמה, או שמא זה ההיפך שהמלחמה היא תולדה של תפוחי אדמה? לך תדע.

משפחת תפוחי האדמה הזאת מורכבת מחמש או שש נפשות - אבא רע - פשיסטן, קפדן וחרמן; אמא מרשעת הנכנעת לרצונו, אבל יכול להיות שבתוך תוכה היא בעצם טובה; בת יפה (אלא מה? תפוח אדמה), שכל רצונה הוא להתחתן ולברוח מבית תפוחי האדמה; סבתא זקנה ומעצבנת; משרת שפעם היה עשיר, אבל ירד מנכסיו, והמשמש כמעין אופוזיציה גברית לבעל הבית או משהו כזה; ואחרון אחרון חביב - פסנתרן, המנגן על מה? על תפוח אדמה. סתם. מנגן על פסנתר רגיל. מה פתאום תפוח אדמה? מצד שני, לך תדע, אולי פסנתרים זה קשור למלחמה.

חוץ מזה, וזה כנראה חשוב, כי אחרת לא היו עושים את זה ככה, המשפחה הזאת חיה בבית עקום, במין שיפוע או מדרון כזה, וזה די יפה. סוריאליסטי כזה, אתם יודעים. אבל אל תשאלו אותי למה. ככה. אולי כי זה יפה. אבל איך מתקשר המדרון המשופע לתפוחי אדמה? לא מתקשר. אז מה? תפוח אדמה? לא. כי יכול להיות שזה מתקשר דווקא למלחמה. מה מה? מההפגזות. הבית התעקם מההפגזות. אה, כן. באמת. יכול להיות. בהחלט יכול להיות.

ועכשיו ברצינות - לפי דעתי חייבת הכנסת החדשה, שזה עתה נבחרה, לחוקק שני חוקי יסוד תרבותיים שיוציאו אל מחוץ לחוק ויאסרו באיסור חמור הצגתם של שני מפגעים, שלא לומר פיגועים, תרבותיים - משלים וחיקויים.

בחיקויים לא נעסוק היום, כי אין זה המקרה. לעומת זאת, נעסוק במשלים, שהרי אין ספק ש"מתחם התפודים" הוא משל על משהו, למשל על האבסורד במלחמה. איך אני יודע שזה משל על האבסורד שבמלחמה? אני לא יודע. אני סתם מנחש. וזאת הצרה עם משלים - או שהם גלויים מדי, כלומר שהאבא הרע הוא חיקוי של אביגדור ליברמן, ואז זה זוועת אלוהים, כמו תוכניות החיקוי בטלוויזיה; או שהם סתומים מדי, ואז אתה יושב שעה וחצי עם כאבי בטן, ואין לך מושג מה רוצים מהחיים שלך.

במקרה שלנו נפלנו על המקרה השני. כאב הבטן, יש להודות, כבר חלף. אבל כאב הלב והראש עוד נותרו. אז אנא מכם, מחוקקים יקרים, הוציאו אל מחוץ לחוק את המשלים ואת החיקויים, ובכך תנו גם איזושהי משמעות לבחירות הללו, לא ככה?

אם גם אתם לא אהבתם את "מתחם התפודים" אז אולי אתם יותר בכיוון של "הבנאליות של האהבה", בה מככבים ליאורה ריבלין ועודד קוטלר, שעלתה לאחרונה בתיאטרון בית לסין.