כשנסעתי להודו בקיץ לקחתי איתי את המתנקש העיוור, ואיתו עוד כמה ספרים עבי כרס יחסית שלא הצלחתי להתפנות אליהם בשטף הקריאה הרגיל. שש מאות עמודים אינם עניין של מה בכך. קיוויתי שבדהארמסלה יהיה לי פנאי להתעמק בספרה של מרגרט אטווד הקנדית, אישה חכמה, אחת הסופרות האהובות עלי והמוערכות בעולם שאינה מהססת להשמיע את קולה בנושאים כמו פמיניזם, פוליטיקה ואקולוגיה.
המתנקש העיוור, בהוצאת כנרת זמורה ביתן, זכה בפרס בוקר בשנת 2000 וסיקרן אותי כבר אז. אני קוראת באנגלית ספרים שמסקרנים אותי, אבל הפינוק של קריאה בעברית גדול בהרבה. חיכיתי לתרגום והיה שווה לחכות. סמדר מילא המתרגמת עשתה עבודה טובה וקולחת שאינה צורמת לרגע.
אתחיל בשורה התחתונה. הספר נפלא. הוא ריגש אותי עמוקות. סחבתי אותו בתיק על פני כל דהארמסלה, קוראת במרפסת הגסט האוס מול הנהר, בבתי קפה, בטבע. החוויה שהספר השאיר בי היתה כל כך עמוקה שלאחר שסיימתי אותו לא יכולתי לקרוא שום דבר אחר במשך ימים ארוכים כדי שלא לקלקל את הטעם. מדובר במלודרמה משפחתית רבת סודות ופיתולים שנפרשת בעיירה קטנה בקנדה לאורך כל המאה העשרים. בידיים פחות אמונות מאלו של אטווד העסק היה הופך לטלנובלה דביקה. אבל הכישרון הגדול של אטווד, שתמיד יודעת למצוא את המילה המפלחת, הוא הוכחה ניצחת לכך שההבדל בין ספרות גבוהה ונמוכה אינו בסיפור העלילה ובנושא אלא באופן הביצוע.
זהו סיפורן של שתי אחיות, אייריס לורה צ'ייס, בנות של תעשיין עשיר. הסיפור נפתח במותה המזעזע של לורה. אייריס, הבכורה, מפרסמת את כתב היד שלורה השאירה מאחוריה והופכת אותה לאחר מותה לסופרת פרובוקטיבית ומפורסמת. אטווד משלבת בעלילה קטעים מופלאים מספרה של לורה שחושף פרשת אהבים שערורייתית בקנה המידה של הימים ההם. ובתוך הסיפור הפנימי שכתבה לורה יש עוד סיפור, שאותו המאהב המסתורי מספר לאהובתו. מדובר בסיפור מדע בדיוני שמהלך על הגבול הנהדר בין הטראשי, המיני והמגרה לבין הרומנטי והענוג. התוצאה היא שהקורא מקבל כאן מין בבושקה ספרותית, סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור.
מבחינה צורנית זה מבנה גאוני שמחזיק את המתח בכל העלילות ויוצר מתח נוסף כתוצאה מהצלבתן. מבחינה רגשית זהו סיפור קורע לב על אהבה, תשוקה, יאוש, בדידות, ומערכת יחסים מורכבת בין שתי אחיות. העונג הגדול שלי מהכתיבה של אטווד נובע מהעובדה שחוכמתה הרבה אינה מקלקלת את ההזדהות הרגשית שהיא משכילה לבנות. זהו ספר שמאפשר לקורא להתרגש ממנו בלי לחשוד בעצמו בטיפשות ובוולגריות. סוג כזה של רגש הוא עונג גדול עבורי כקוראת ומטרה נעלה עבורי כסופרת.
הסופרת הגר ינאי (35) זכתה לאחרונה בפרס גפן על ספרה "המים שבין העולמות" שנבחר כספר הפנטזיה הישראלי הטוב ביותר לשנת 2008. מספריה הקודמים: "אישה באור" ו"מכונת הנצח של אלכס".