במאי- פול פיג ("פריקס אנד גיקס").
תסריטאיות- קריסטן וויג (SNL) ואנני ממולו.
שחקנים- מאיה רודולף (“לצאת לדרך"), רוז ביירן (“נזקים").
כוכב אורח- מאט לוקאס (“הממלכה הקטנה").
על מה הסרט?
מה קורה כשהחברה הכי טובה שלך מחליטה להתחתן, ואת הופכת לשושבינת הכבוד למרות שכל מה שאת באמת רוצה זה להתבאס מזה שאת רווקה, תפרנית וחסרת כיוון בחיים.
על מה באמת הסרט?
נשים הם הגברים האינפנטילים החדשים.
הדבר הכי טוב בסרט
התסריט. מאז "בוראט" לא נראה לי שצחקתי ככה בקולנוע. כל פאנצ'ליין דובדבן, מלא בהומור סלפסטיק ובדיחות וולגריות לצד בדיחות מתוחכמות ודמויות מקוריות. כנראה שסדנת העבודה בניצוחו של מפיק הלהיטים, ג'אד אפאטו (הבימאי והתסריטאי של "הדייט שתקע אותי", “בתול בן 40”) בה השחקנים יוצרים את דמותם ומאלתרים על התסריט אכן משיגה את התוצאות הכי טובות.
הדבר הכי גרוע בסרט
שלקריסטין וייג, התסריטאית והכוכבת הראשית שמתגלה ככוכבת קולנוע מהשורה הראשונה, יהיה כנראה מאוד קשה לשחזר את ההצלחה של הסרט הכל כך מצחיק הזה.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
ללא ספק הסצנה בחנות הכלות אחרי שכולן מקבלות הרעלת מזון ובנמצא רק אסלת שירותים אחת. מזל שאפאטאו התעקש שהסצנה תישאר בסרט.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
אותה סצנה בדיוק. כי לפעמים לראות מישהי מקיאה על מישהי זה לא כזה נחמד.
סקס
הסרט נפתח בסצנת מין מצחיקה במיוחד בין וויג למאהב המניאק שלה, ג'ון האם (“מד-מן”), מתקדם לרומן עם השוטר הכי חמוד בעיר, כשבאמצע שיחות סקס בסגנון "סקס והעיר" פוגש את "סטרדיי נייט לייב".
אלימות
אם גברים ידועים יותר באלימות הפיזית שלהן, אז הקלישאה אומרת שנשים בוחרות להיות אלימות בדרכים קצת יותר עקיפות, וגם כאן הנשים לא ממש שונות מהסטריאוטיפ והן מצליחות להפעיל אלימות בדרכים קצת פחות קונבנציונליות ויותר מעניינות מגברים.
סטיילינג
שמלת הכלה שבוחרת הכלה היא כנראה השמלה הכי מצחיקה בתולדות עולם החתונות המצולמות.
פסקול
ניינטיזי. כמו התודעה של הגיבורה שהתבגרה באותה תקופה.
מה למדנו מהסרט?
איך לזהות פקחי טיסה במטוס.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אחרי הסרט הזה כבר אי אפשר יהיה להגיד שגברים יותר מצחיקים מנשים.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
ג'אד אפאטו עשה זאת שוב, ואחרי שהמציא מחדש את הקומדיה הרומנטית, סרטי הנעורים וסרטי אחוות הגברים הוא מייצר כאן ז'אנר קומי-נשי חדש, אם תרצו-את המקבילה הנשית לסרטי הברומאנס, סומאנס אולי?
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
בדיחות קקי-פפי זה אולי אוניברסלי, עלי זה עדיין לא עובד.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ושאר סרטי חבורות בנים- כדי להתעלות מעל כולם.
"רוק 30”- כי טינה פיי לא הייתה עושה זאת טוב יותר.
שורה תחתונה
בשביל הז'אנר שלו- מדובר במאסטרפיס קומי מהטובים של השנים האחרונות. הכוכבת הראשית מתגלה כקומיקאית מדהימה, שחקניות המשנה נהדרות, תיאור מערכת היחסים בין החברות מתוארת בצורה כנה ואמינה. למרות הקומיות המתפרצת, בין כל הבדיחות מסתתרות להם גם שכבות של רגש ועומק מורכבות, ואל תתפלאנה אם גם תתפלק לכן איזו דמעה בין כל הצחוקים.
זמן מסך
125 דקות.