בעלי מלאכה
במאי- ג'ייק קאסדן (“orange county”).
תסריטאים- ג'יין סטופניסקי ולי אייזנברג (“המשרד", “year one”).
שחקנים- קמרון דיאז, ג'סטין טימברלייק.

על מה הסרט?
קמרון דיאז היא מורה מה זה רעה, וחוץ מזה היא גם תאבת בצע, שקרנית, גנבת וסטלנית שכל רצונה הוא רק ציצים חדשים.

על מה באמת הסרט?
ברוח המשבר הכלכלי- תאוות בצע זה פאסה.

הדבר הכי טוב בסרט
הגיבורה הראשית לא מתאמצת בכלל שנחבב אותה, ובהוליווד זה ממש חתרני.

הדבר הכי גרוע בסרט
התסריט. כבר ראינו לא מעט סרטים כאלה (וגם כמה פרקים בתוכניות טלוויזיה), אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה ואיך, והכול מריח מזיוף ושטחיות.

אין תמונה
דיאז וטימברלייק. אין כימיה

הסצנה שתלכו איתה הביתה
דיאז וטימברלייק, שהיו פעם זוג לוהט והיום לא נשארה אפילו קמצוץ כימיה, עושים את זה בטיול השנתי עם בגדים. אם טימברלייק היה גומר ככה גם בחיים, די מובן למה זה נגמר ביניהם. 

הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל הסצנות האחרות פשוט ימחקו לכם מהראש ברגע שתצאו מהקולנוע, אל דאגה.

סקס
חוץ מסצנת "הסקס על יבש" בין שני האקסים, מעניק לנו הסרט את קמרון דיאז ממששת בהנאה ציצים ענקיים (כחלק אינטגרלי ומהותי מהתסריט, כמובן), ומקיימת את סצנת שטיפת המכונית הקלישאתית והידועה לשמצה להנאת גברברי ונערי העולם באשר הם.

אלימות
כאישה, דואגת דיאז להשיג את מטרותיה בצורות קצת יותר מתוחכמות ומניפולטיביות מסתם להחטיף למישהו. העובדה שהיא לא נענשת על כלום- מרעננת ממש.

סטיילינג
לא מציאותי. אם היו מורות שנראות ומתלבשות כמוה, אחוזי הנשירה היו יורדים פלאים.

מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמדת אותנו דמותה של דיאז- כל האמצעים כשרים כדי להשיג כסף.

המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
למה לי לא היו מורות כמו קמרון דיאז?

המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
פוליטיקת המינים המוצגת בסרט מקוממת עד מאוד, הסקסיזם והשוביניזם חוגגים ודיאז נופלת קורבן להחפצה נשית משוללת רסן.

אין תמונה
עוד מעשיית מוסר

המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
הסרט הזה הוא רק עוד פגיעה נוספת במעמד המורים השברירי גם ככה, כאשת חינוך אני חושבת שהוא צריך להוות תמרור אזהרה למתכנני תקציבים באשר הם.

מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"לסניור באהבה”, “סיכון מחושב” - ושאר סרטי "מורים הם השראה”, כדי שיהיה לדיאז מה להראות לתלמידים בכיתה.
"בית ספר לרוק”- כי ג'ק בלאק היה מורה גרוע הרבה יותר טוב.
"בחירות או לא להיות"- למרות שהסרט לא מצליח להתקרב לקרסוליים של הקומדיה המושלמת ההיא.

שורה תחתונה
מבין הקומדיות הקיציות הממלאות את המסכים, "מורה רעה" נמצא נמוך מאוד ברשימה. סרט בינוני בכל רמ"ח היבטיו, שלא הולך עד הסוף עם ניצני החתרנות וההומור הוולגרי שבו, בסגנון עדות ג'ד אפאטאו וחבריו (שהיה עושה מהחומרים האלה מטעמים), וכך מה שהיה יכול להפוך לקומדיה פרועה באמת, הופך בסופו של דבר למעשיית מוסר אמריקאית שמרנית נוספת.

זמן מסך
90 דקות.