במאי ותסריטאי- פול האגיס (“בעמק האלה", "התרסקות") מבוסס על הסרט הצרפתי "הכול בשבילה".
שחקנים- ראסל קרואו (“רובין הוד"), אליזבת' בנקס (“זאק ומירי עושים פורנו").
כוכב אורח- ליאם ניסן.
על מה הסרט?
אישה נכנסת לכלא באשמת רצח הבוסית שלה, ובעלה מנסה לחלץ אותה משם.
על מה באמת הסרט?
אין צדק בעולם. כל אחד מאיתנו צריך להשיג אותו בעצמו.
הדבר הכי טוב בסרט
ראסל קרואו. האוסטרלי המוזר הזה מזכיר לנו שהוא יכול לשחק היטב גם אנשים פשוטים מהישוב, ולא רק גיבורים גדולים מהחיים ושאר גלדיאטורים.
הדבר הכי גרוע בסרט
בדיוק כמו סרטו המלוקק, הצדקני והיבשושי "התרסקות" (שעדיין לא ברור איך הוא גנב את האוסקר לסרט הטוב ביותר מ”הר ברובק” ברגע האחרון), גם בסרט הנוכחי אין שום הומור, אירוניה או קלילות. האגיס הזה הוא כנראה צנון לא קטן.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
בנקס מנסה לברוח מהמכונית בעודה טסה על הכביש המהיר. ליבי הפסיק לפעום לרגע. האדרנלין, אח האדרנלין.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל הסיפור עם מפתח הגנבים והמעלית היה מיותר ונועד רק למשוך זמן.
הזווית הישראלית
מורן אטיאס. מופיעה כבר בסצנת הפתיחה כחברה של בני הזוג, מקשקשת משהו על בוסיות נשים ורבה עם בנקס, במבטא מושלם ומחשוף מושלם עוד יותר. בהמשך היא תופיע שוב, אבל אם תבדקו מה השעה בסלולרי שלכם בדיוק, תפספסו אותה.
סקס
לצערנו, נכלאת בנקס בבית כלא שאין בו אישורי התייחדות ואנו נאלצים להסתפק בקוויקי מהיר במכונית לפני המאסר.
אלימות
הסרט מאמין שבשביל צדק וחופש צריך לנהוג בדרכים אלימות כנראה, וקרואו, המגלם מורה פשוט, הולך ונהיה אלים עם התקדמות העלילה. רק חבל שאין לאלימות הזו שום השפעות רגשיות על הגיבור.
סטיילינג
לא ממש קיים, רק בחלק של המרדף מתקיימת החלפת תלבושות די צפופה.
פסקול
דרמטי מדי. על רבים מהטראקים המלווים את הצילומים חתום מובי, ובחירת השירים המגיעים ברגעי מפתח בעלילה מדהימה.
מה למדנו מהסרט?
איך לברוח מהכלא. ושאין כלא שאי אפשר לברוח ממנו.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
אחלה סרט. רק חבל שמחר בבוקר אני כבר לא אזכור אותו.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
עוד מוצר הוליוודי שמרני ושוביניסטי המתאר את הגבר האמריקאי הגיבור היוצא להציל שוב את האישה המסכנה, החלשה והפסיבית. תזכירו לי באיזו שנה אנחנו?
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
אם זה היה קורה לי, אני בטוחה שגם אבא היה מציל אותי ככה.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"הנמלט”- ושאר סרטי משטרה אחרי פושע.
"חומות של תקווה”- ושאר סרטי בריחה מהכלא.
שורה תחתונה
מעולם לא ממש אהבתי את עבודותיו של האגיס וגם כאן הוא נותר בינוני כשהיה. הסרט מתחיל לתפוס תאוצה רק במערכה האחרונה המותחת ביותר, שלא מצליחה לפצות לגמרי על הדרך הארוכה והמעט משעממת שהובילה אליה. יכול להיות שיש משהו חתרני בשמרנות ובמבנה הקלאסי של הסרט, שגם משתדל, ולרוב מצליח, לא ליפול לבורות של קיטש וקלישאות, חבל רק שחלקים רבים בתסריט אינם ממש הגיוניים, סבירים וברורים.
זמן מסך
108 דקות.