בעלי מלאכה
במאי- נילס ארדן אופלב (“החלום של מרטין").
תסריטאים- ניקולאי ארקל, ראסמוס היסטברג. מבוסס על טרילוגיית רבי המכר השוודית של סטיג לרסון.
שחקנים- נומי רפייס, מייקל ניקוויסט (“כמו בגן עדן”).
על מה הסרט?
עיתונאי העומד בפני מאסר, נעזר בהאקרית גותית מטורפת קמעה כדי לפתור תעלומת רצח ישנה ומסתורית.
על מה באמת הסרט?
על צילום, על הכוח שלו, המגבלות והחולשות שלו והמניפולציות שאפשר לעשות איתו.
הדבר הכי טוב בסרט
המתח. ובסרט מתח זה די מספיק. כמו כן, אין מספיק סופרלטיבים לתאר את הופעתה המחשמלת של רפייס, כאחת הדמויות הנשיות המעניינות, קשוחות ומאתגרות שנכתבו.
הדבר הכי גרוע בסרט
הסיום. אבל הוא כנראה כבר קשור לסיפור של סרט ההמשך, אז נסלח לתחושה ההוליוודית מדי שלו.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
סצנת המתח הקלאסית בה נכנס הגיבור לבית הרוצח ללא ידיעתו. למרות המוכרות שלה מדובר בסצנה משובחת ומסמרת שיער.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
בסרט רווי אלימות מפורטת, קשה לבחור איזו סצנה הייתה קשה יותר- הסצנה בה אונסים את הגיבורה, או הסצנה בה היא נוקמת באנס.
הזווית היהודית
בלי יותר מדי ספויילרים או חשיפות מיותרות- בפרשיית הרצח מעורבים נאצים, ניאו-נאצים ורמזים מהתנ"ך. רק חבל שהייתה פאשלה מוזרה בתסריט שהחשיב את השמות מריה ומגדלנה כשמות יהודיים נפוצים לכל דבר.
סקס
מתירני ומהיר. הגיבורה האנדרוגינית האנורקטית לא ממש מתעניינת במגדר של הפרטנרים המיניים שלה, רק דואגת לא לקשר בין מין ואהבה. כמו שהיא אומרת לאמה לקראת סוף הסרט והרומן בינה לבין העיתונאי הבלש- אסור להתאהב. הלוואי והייתה לנו שליטה על זה.
אלימות
הסרט יוצר כמה מהדימויים האלימים ביותר שנראו בקולנוע כבר זמן רב. סדיזם, מין אלים, אונס גברי ונשי, התעללויות. בנוסף מדבר הסרט גם על אלימות שמועברת מדור לדור, מאב לבן ועל גזענות ושנאת זרים המבעבעת חזק בחברה השוודית. כנראה שמחסור בשמש, חוץ מהתאבדויות, משפיע גם על גן האלימות.
סטיילינג
אימו-פאנק טהור. הגיבורה הקשוחה, המבריקה והאנטיפתית לבושה כאחרונת הפנקיסטים של כיכר דיזנגוף והיא עטוית פירסינגים, פלטפורמות, וליפסטיק שחור, הבולטים במיוחד מול השמרנות האופנתית של השוודים הקפיטליסטים, העשירים הנוצרים, החשודים ברצח.
פסקול
מותח, קלאסי, מרמז, לפעמים מתבקש יותר מדי. את המוסיקה לשלושת הסרטים הקליט המלחין בארבעה ימים בלבד.
מה למדנו מהסרט?
הסכנה הכי מסוכנת היא מהבית. האימה היא כאן.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
הגרסה השוודית הזאת מושלמת, למה לעזאזל צריך לעשות לה גרסה אמריקאית?
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
אין במאי מתאים יותר מדיוויד פינצ'ר לביים את הגרסה האמריקאית, לאמריקאים הטיפשים, שונאי הכתוביות האלה. המותחן הזה ממש עשוי מהמרכיבים שהרכיבו את סרטיו- "זודיאק”, "שבעה חטאים" ו"מועדון קרב”.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
סוף סוף סרט מתח שלא מזלזל באינטליגנציה שלי.
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"שתיקת הכבשים”- בגלל הרוצח הסדרתי, הנשים והאימה.
"שבעה חטאים”- בגלל הנופך התנ"כי.
"זודיאק”- בגלל סיפור הרצח העתיק והאובססיביות של הבלש לאורך שנים.
"יצרים”- בגלל שגם שם הכול התחיל מתמונה.
שורה תחתונה
מותחן אפל ומבריק לבעלי לב וקיבה חזקים. פרשיית הרצח המתוארת היא אינטליגנטית, מורכבת, ללא קלישאות ובעיקר מפתיעה עד הרגע האחרון. אורכו של הסרט לא מורגש, בעיקר בגלל עיצובן המורכב והעגול של הדמויות הראשיות, שלא תמיד זוכה להתייחסות דומה בז'אנר. הגיבורה הנשית והשחקנית המדהימה שמגלמת אותה, לא תצא לכם מהראש זמן רב אחרי הצפייה.
זמן מסך
152 דקות.