במאי- גאי ריצ'י (“שרלוק הולמס”).
תסריטאי- מישל וקירן מולרוניי (“פייפרמן") מבוסס על הדמויות של ארתור קונן דויל.
שחקנים- רוברט דאוני ג'וניור, ג'אד לואו (“התפשטות”), ג'ארד האריס (“מד מן").
על מה הסרט?
הבלש האגדי יוצא לפתור תעלומה נוספת, ובדרך מנסה להציל את אירופה מחורבן על-ידי נבל מתוחכם וחסר לבב.
על מה באמת הסרט?
כמו אז כך היום, דרוש רק איש מטורף אחד בכדי להצית מלחמות עולם.
הדבר הכי טוב בסרט
הכימיה בין הגברים המוצלחים- רוברט דאוני ג'וניור וג'וד לואו, שהפכו את המשיכה הנסתרת בין הולמס לווטסון לגלויה וברורה.
הדבר הכי גרוע בסרט
התסריט. רזה, לא מעניין, לא רלוונטי, מבולגן, אפיזודי מדי, לא מצחיק ולא ממש ברור. על בניית דמויות והתפתחות מערכות יחסים אין בכלל מה לדבר.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
הקרב האחרון בין הולמס לפרופסור המטורף (האריס) בשילוב עם משחק שחמט. וזו בערך הסצנה המעניינת היחידה בסרט, אבל לחכות בשבילה כמעט שעתיים?
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
קשה לבחור מאוסף של סצנות משעממות במיוחד, שעשו יותר חשק להירדם מאשר להמשיך לצפות בסרט.
סקס
מתח המיני בין הולמס לעוזרו, הדוקטור ווטסון, עולה כאן, כאמור, מדרגה בולטת לעומת הסרט הקודם שהעדיף להשאיר את המשיכה לטנטית למדי. זה מתחיל בקנאתו הגלויה של הולמס הרווק בידידו העומד להתחתן, ממשיך בתחפושת דראג כעורה במיוחד ובזריקת האישה מהרכבת כדי להשאיר לזוג זמן לירח דבש וחווית רווקים אחרונה, ומגיע לשיאו בריקוד המשותף בנשף הבינלאומי.
אלימות
אקשן לא מעניין במיוחד בסגנון של משחקי מחשב ותו לא. כולל השטיק של ההילוך איטי מהסרט הקודם.
סטיילינג
בסטייל ריצ'י דווקא מבין דבר או שניים, רק חבל שהתחושה היא שזה מגיע על חשבון התוכן. התלבושות התקופתיות ועיצוב הפנים מרהיב, ולבונוס מקבלים את אחת מבחירות הלוקיישן היפות והמוצלחות, של טירה על קצהו של הר שדרכה עובר מפל שוצף קוצף.
מה למדנו מהסרט?
את מה שמלמד הולמס את ווטסון- כיצד להסוות את עצמנו גם בלוקיישנים ביתיים. נסו את זה בבית.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בבקשה שלא יהיה לזה המשך. מיצינו.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
גיא ריצ'י מבייש שוב את המקור הספרותי המתוחכם, ומגיש את שרלוק הולמס כעוד ג'יימס בונד או כעוד סוג של פרודיה קאמפית מודעת לעצמה. סר קונן דויל בטח מתהפך בקברו.
המשפט הראשון שאימא שלי תגיד
איפה הסיפור הבלשי בכל הפיצוצים, המכות והיריות כאן?
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
"ספרות זולה”- בשביל לחקות את סצנת ההזרקה ללב והקימה לתחייה הזכורה לטוב.
שורה תחתונה
אחרי הסרט הבינוני הקודם, גם הפרק השני בהרפתקאות הבלש מאכזב ביותר. ריצ'י בחר ללכת יותר מדי על בטוח, רחוק מכל מורכבות או תחכום, והתוצאה משעממת ביותר. כל הטריקים שהיו מבריקים בסרט הראשון הפכו למאוסים וקלישאתיים, וכנראה שנגמרו לגרוש הטרי המצברים. נקודת האור היחידה היא נומי ראפאס, כוכבת הטרילוגיה "הנערה עם קעקוע דרקון” שדווקא נחמד לראות אותה בתפקיד קצת פחות קיצוני ומורבידי ממה שהכרנו אותה עד כה.
זמן מסך
129 דקות.