כך או כך, התחלנו לחשוב שאם הטרנד החדש של פרנסי הוליווד הוא ללהק אנשים בתפקיד עצמם, הנה עוד כמה שחקנים שהיינו שמחים לראות על המסך הגדול בתפקיד חייהם.
ג'ניפר אניסטון: רווקה סהרורית עם תשעה עשר חתולים
שם אפשרי לסרט: אמרנו לך להתחתן עם רוס!
תקציר העלילה: ג'ניפר, רווקה יפיפיה ואינטילגנטית, מתאהבת בבחור ואף מתראיינת לעיתון רנדומלי כלשהו ומצהירה: “כנראה שנתחתן בקרוב". לא עוברים כמה חודשים, וג'ניפר נזנחת לטובת בחורה צעירה יותר, יפה יותר, או סתם כזו שנושמת באופן עצמוני. הריטואל חוזר על עצמו כשש או שבע פעמים עד שהצופים יוצאים מהאולם תוך כדי שהם מסננים לרווקה על המסך: “עזבי, פשוט קחי חתול (או: גרוע יותר ולא פחות שעיר: את וינס ווהן) ותגמרי עם זה. את מקרה אבוד".
למה דווקא ג'ניפר: עד מתי הוליווד חושבת שנקנה את הבלוף הזה? על המסך אניסטון היא הנסיכה ההוליוודית המושלמת, זו שאי אפשר שלא להישבות בקסמיה ותמיד רוכבת עם האביר אל עבר השקיעה. במציאות היא בלונדינית ששיאה מאחוריה, חיי האהבה שלה כושלים ועתידה קצת לוט בערפל.
אן האת'ווי: בוסית של העולם התחתון
שם אפשרי לסרט: יומני המסיחה
תקציר העלילה: אן, בחורה מתוקה עם חיוך כובש, היא הנסיכה האולטימטיבית. היא זוהרת, היא חייכנית והיא מבינה באופנה בערך כמו מישהי שסגרו בחדר אפל בארמון עשרים שנה ולא נתנו לה לצאת, אבל נעזוב את זה עכשיו. כך או כך, אן מתחילה לצאת עם בחורים מפוקפקים אחד אחרי השני, ואם בתחילה היה נראה שסתם מדובר ברצף של מזל רע לנסיכה המקסימה, האמת מתגלה חיש קל: מאחורי הפרצוף התמים הזה מסתתרת בוסית קשוחה של העולם התחתון, המנהלת בהצלחה יתרה רשת פושעים משגשגת.
למה דווקא אן: בפעם הראשונה עוד קנינו את זה, אבל ראבאק, לצאת עם פושע נמלט פעמיים, אחד אחרי השני? אפילו לנו יש חוש שיפוט יותר טוב מזה. וחוץ מזה, אנחנו מתקשים לקבל את העובדה שבחורה שיכולה לצאת עם כל מי שהיא רוצה בוחרת רק בבחורים מפוקפקים. לנו זה נראה מסריח. והדג, אתם יודעים, מסריח מהראש.
שרה ג'סיקה פארקר: חתול צ'שייר
שם אפשרי לסרט: עכשיו אתם רואים אותי, עכשיו אתם לא!
תקציר העלילה: שרה, פעם הבחורה הכי סקסית ושנונה בשכונה, מזדקנת. קמט מופיע על המצח, הזרועות קצת יותר פלאפיות וגם החזה כבר זקוק לסידור קל לפני היציאה מהבית. אלא שלאט לאט מגלה שרה שהיא אינה כאחד האדם, ועם כל יום שעובר היא לא מזדקנת אלא מתאדה ונעלמת, הולכת ומתכווצת עד שכל מה שנשאר ממנה הוא חיוך, וגם זה רק אם יש אוכל בסביבה.
למה דווקא שרה: פייר? לא ממש ברור איך לא בחרו בה להיות חתול הצ'שייר בהפקה של אליס, שכן היא מושלמת לתפקיד. היא פרובוקטיבית, היא שנונה, ולא משנה עד כמה מסתכלים טוב, היא גם נעלמת לנו מול העיניים. בשם makoבידור אנחנו מבקשים יפה פעם אחרונה: אנא, תאכלי משהו. או שגם אנחנו נתחיל לשלוף ציפורניים.
אקי אבני: גופה
שם אפשרי לסרט: הוליווד, היר איי קאם.
תקציר העלילה: אקי, הבחור החתיך והשרמנטי של השכונה, מחליט לעזוב את הכפר הקטן שבו גדול ולנסות את מזלו בעיר הגדולה. הוא הולך לאודישן, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שבכפר הקטן רצה שמועה שאקי עומד לגלם גופה! בסרט! חיש קל מתלבש ומתגנדר כל הכפר, אלא שלמעט פעם אחת שראו אותו משחק מחבל ערבי באיזו סדרת טלוויזיה על המסך הקטן, תושבי הכפר הקטן והלא גלובלי בעליל עדיין מחכים (עם הבגדים החגיגיים והכל) שהבחור שלהם יביא להם כבוד וישים אותם, פעם אחת ולתמיד, על המפה.
למה דווקא אקי: כי כבר שנים מבטיחים לנו את הגופה של אקי, ובינתיים כל מה שיש לנו זה הפרסומות של מילקי, וגם שם הוא נראה קצת יותר מדי בחיים. שלא יהיו ספקות, אנחנו אוהבים את אקי, אבל מעולם לא הייתה כאן בעם ציפייה גדולה יותר לראות מישהו שעדיין בחיים, כל כך מת על המסך. חוץ מזה, הנה, אפילו לינדזי לוהן השיגה תפקיד ראשי בסרט. ואם לינדזי עשתה את זה, אז נו, אקי, כמה קשה זה כבר יכול להיות?