"עברתי שטיפת מוח": הווידוי של שפנפנת פלייבוי לשעבר

שפנפנת "פלייבוי" לשעבר ומי שהייתה נשואה למייסד המגזין, יו הפנר, עד מותו בגיל 91, קריסטל הפנר, מהרהרת שוב בפומבי על מערכת היחסים המורכבת של השניים. בת ה-40 שיתפה פרטים על חייה מאחורי שערי האחוזה הידועה לשמצה בעת שהתארחה בפודקאסט No One Asked Her, והבהירה: "אני חושבת שעברתי שטיפת מוח מוחלטת, אבל לא היה שום דבר בחוץ שאישר לי שאני צודקת".

עוד הוסיפה השפנפנה לשעבר, שכבר פתחה בעבר על היחסים המפוקפקים בינה לבין בעלה לשעבר, ביניהם עמד פער של כ-60 שנה שעורר סערה: "לכן פשוט חשבתי שאני זו שמשוגעת, כי כל כלי התקשורת הציבו את הפנר בכזה מעמד, עד שחשבתי לעצמי: 'אוקיי, אם כולם רואים בו אדם מדהים, יוצא דופן וגדול מהחיים, כנראה שמשהו לא בסדר אצלי'".

לדבריה היא הייתה "צופה בראיונות שלו מהעבר, והיה אחד שבו הוא התווכח עם פמיניסטיות. אישה אחת אמרה 'אה, בוא נראה אותך צועד כאן עם זנב של ארנב וכל הדברים האלה'. ואז היא אמרה: 'אתה קורא לנשים חיות' והוא ענה: 'נשים הן חיות. מה עוד הן יכולות להיות?'. באותו זמן הייתי בצד שלו. בעצם יצאתי נגד עצמי, בזמן שהוא החזיק אותי בבית רעוע ומגעיל ולא אפשר לי לראות את המשפחה שלי".

בהמשך, הוסיפה: "אני זוכרת שכשעזבתי, כלומר, הוא היה צריך למות כדי שאעזוב, אבל כשסוף סוף עזבתי, אפילו לא ידעתי איך להדליק אורות במכונית שלי, כי תמיד הייתי בבית לפני שהחשיך". ב"בית", לדבריה, הייתה תחת השגחה של 70 עובדים; קריסטל, שהחלה "לצאת" עם הפנר כשהייתה בת 21, תיארה איך "ערב סרטים היה בשש, וזו שעה מוקדמת, והייתי חייבת להיות שם. אז זה היה קצת מוסווה, השליטה... זו בעצם שעת העוצר שלי והשליטה עליי".

היא והפנר התארסו ב-2010, כשהיא הייתה בת 24 ומייסד פלייבוי היה בן 84. יומיים בלבד לפני הטקס, בשנת 2011, הם ביטלו את חתונתם אך מאוחר יותר השלימו וחזרו להיות יחד. ב-2012 הם נישאו ונשארו יחד עד מותו של הפנר ב-2017, אחריו התקשתה קריסטל לדבריה לצאת מהבית: "הייתי כל כך מבולבלת", אמרה בפודקאסט. "לא יכולתי להישאר בחדר השינה שבו ישנו יחד, אבל נשארתי בחדר שינה אחד בבית במשך כשישה שבועות. לא יצאתי".

זמן קצר לאחר מותו, קריסטל אמרה ל"פוקס ניוז דיגיטל" שהיא אסירת תודה על נישואיה. "הוא לימד אותי אהבה. הוא לימד אותי טוב לב. הוא נתן לי חיים. הוא פתח את הראש שלי ואת העולם שלי לכל ההזדמנויות והחוויות האלה, שלעולם לא הייתי יכולה לחוות במהלך חיי". אלא שבספר זיכרונות משנת 2024, Only Say Good Things: Surviving Playboy and Finding Myself, היא נכנסה קצת יותר לעובי הקורה, והדרמות באחוזה.

"אני חושבת שאחרי שעזבתי את האחוזה והייתי רחוקה ממנה במשך חמש שנים, הייתי בטיפול פסיכולוגי רב" סיפרה בהמשך. "הבנתי שהאחוזה השפיעה עליי יותר ממה שחשבתי. פשוט רציתי לספר את האמת על התקופה שלי שם ולקוות לעזור לאחרים". עוד טענה כי הקשר ביניהם, שנמשך כמעט חמש שנים, היה "מתעלל רגשית", וכתבה שהפנר היה "יכול להיות מקסים", אבל גם "אכזרי".

"עם הזמן עליתי קצת במשקל והוא אמר לי שאני צריכה להתחטב", סיפרה, "ואז הוא התחיל להגיד לי באיזה צבע לק מותר לי להשתמש ובאיזה אסור. [הייתי צריכה] ללבוש חולצות צבעוניות יותר, ללבוש את 'הדגל', כלומר את הלוגו של פלייבוי על הגוף שלי, במקום כלשהו על החולצה. הייתי צריכה לצבוע את השורשים שלי, להבהיר אותם. אם השורשים התחילו לצמוח מחדש, הוא היה נוגע בהם ואומר לי ללכת ולסדר את זה".

לדבריה, "כשהכתיבו לי מה ללבוש, מה לעשות ולרדת במשקל, חשבתי: 'אני הולכת להשתפר. אני יכולה לעשות יותר טוב. אני לא יודעת למה המחשבה שלי הלכה לשם באותה תקופה במקום לחשוב: 'איך אתה מעז להתייחס אליי ככה?' אבל אני לא בטוחה מה גרם לי להרגיש שאני חייבת להגן עליו. אולי במובן מסוים ריחמתי עליו. אולי במובן מסוים זו הייתה תסמונת שטוקהולם, שאני באמת מאמינה שהתרחשה שם, כי זה היה כמו בועה. אבל משום מה הרגשתי צורך להגן עליו".