טקס ההכתרה של המלך צ'ארלס יתקיים ממש בעוד 24 שעות - וההתרגשות בשיאה. הטקס המסורתי נערך בפעם האחרונה לפני שבעים שנה בדיוק, בשנת 1953 - בה הוכתרה אמו של צ'ארלס, המלכה אליזבת' המנוחה. אלא שמאז, כאמור, עברו יותר מדי שנים והעולם קצת השתנה.
למרות זאת, הטקס של המלך לעתיד עדיין יכלול בתוכו מסורות מלכותיות מימי אז, אבל בואו נגיד שחלקים מסוימים צפויים להיות ביזאריים במיוחד. על אף הרצון של צ'ארלס להפוך את המונרכיה למודרנית יותר, מתברר שישנם כמה טקסים עתיקים שכנראה לא הסכימו לוותר עליהם - וחלקם בהחלט שייכים לעולם הישן.
בכי וקריאות הילולה: "אלוהים נצור את המלך צ'ארלס"
בשלב הראשון של ההכתרה - המכונה "ההכרה" - הארכיבישוף מקנטרברי, שאמור לנהל את הטקס, יכריז על צ'ארלס כ"מלך ללא ספק", ויבקש מהקהילה והמקהלה להציג בפניו את המחווה שלהן. ההומאז' כרוך בזעקת "אלוהים נצור את המלך צ'ארלס", ונאמר כי הם חייבים לעשות זאת ב"נכונות ובשמחה". גם בשלב זה יישמעו קולות חצוצרות בזמן שהקהילה משלימה את קריאות השמחה שלה - והמלך צ'ארלס יעמוד בחלל המרכזי במנזר וסטמינסטר ויראה את עצמו לעם בכל אחד מארבעת הכיוונים - מזרח, דרום, מערב, וצפון (רק שלא יקבל סחרחורת).
הרמת המלך לכס המלכות שלו
לאחר שצ'ארלס יצהיר על שבועתו ויקבל את הכתר הנוצץ, הוא יקום מכיסא ההכתרה המיוחד ויעשה את דרכו אל כס המלכות שלו. מיד לאחר מכן תתקיים אחת המסורות המוזרות ביותר של הטקס: במקום לשבת על כס המלכות בעצמו - יורם הוד מלכותו למושב על ידי הקהילה שנאספה כדי לחזות בהכתרתו, כולל הארכיבישופים והבישופים.
נישוק ידו של המלך
השלב האחרון של ההכתרה הוא "ההומאז'". גם הוא כולל מסורת הזויה למדי, כי במהלכו חלק מהנוכחים מחויבים (!) לקום ולנשק את ידו של המלך צ'ארלס שהוכתר זה עתה. הארכיבישוף, עמיתים בכירים והנסיכים המלכותיים - שככל הנראה יכללו רק את הנסיך וויליאם - יעשו כבוד להוד מלכותו על ידי הנחת ידיהם בין ידיו של המלך, ויישבעו לו אמונים. עליהם יהיה גם לגעת בכתר הנכסף - ולנשק את יד ימינו של המלך. בקיצור, נראה שיש למה לצפות.