אתמול (א') סיפרנו לכם על הסערה החדשה בממלכה הבריטית, במרכזה עומד המלך העתידי, הנסיך צ'ארלס. ספר חדש שיצא ממש מחר גורס כי צ'ארלס, אביו של הנסיך הארי, הוא בן המלוכה ששאל את השאלה הגזענית על צבע העור של ארצ'י התינוק. כעת הנסיך עומד במרכזה של סערה חדשה על רקע גזעני, בביקור היסטורי באי ברבדוס.

הנסיך צ'ארלס יגיע היום (ב') לביקור באי כדי להשתתף בטקס לציון הפיכת האי לרפובליקה. בריטניה שולטת באי משנת 1627, ובטקס המלכה אליזבת' השניה למעשה מודחת מתפקידה כשליטה של האי, ובמקומה נכנסת לתפקיד ראשת הממשלה מי שמכהנת כיום המושלת הכללית, דיים סנדרה מייסון. בקרבתו של הנסיך חוששים כי עם הגעתו מאות מפגינים יפגינו נגדו, כשהם דורשים התנצלות ופיצויים של מיליונים מבני המלוכה וממשלת בריטניה על מאות שנים של עבדות.

דיוויד דני, ממארגני המחאה, אמר ל"סאנדיי מירור" כי "ביקורו של הנסיך צ'ארלס הוא עלבון". "משפחת המלוכה נהנתה מהעבדות בברבדוס. אני כועס. זה לא רק עניין של כסף, זה עניין של התנצלות ועזרה. דרושים תיקונים כדי לשנות את החברה שלנו, וברבדוס לא צריכה לכבד את המשפחה שרצחה ועינתה את עמנו במהלך העבדות. הרווחים שמשפחת המלוכה עשתה מהעבדות יצרו את התנאים הפיננסיים שאפשרו לה להגדיל את כוחה. הנסיך צ'ארלס לא ראוי לשום פרס, הוא צריך להתנצל. העמדה שלנו ברורה מאוד: אנשי ברבדוס ואבותינו סבלו תחת ידיו של הניצול הבריטי, שהיה מאורגן ברמה גבוהה מאוד".

לאלו הונמן, פעיל חברתי נוסף, הוסיף: "הרבה אנשים לא מבינים את הקשר בין משפחת המלוכה לעבדות, אבל ידיהם שקועות בו, וחלק ניכר מהעושר שלהם הגיע ממנו. ארמון קנסינגטון נבנה ישירות מסחר העבדים על ידי המלך וויליאם השלישי. לפני כן אליזבת הראשונה העניקה צ'רטר מלכותי לסר ג'ון הוקינס וסיפקה לו ספינות לסחר בעבדים. היא גם נתנה לו מעיל נשק משלו, שהציג אדם אפריקאי כבול בשלשלאות".

אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה בין השנים 1558 עד 1603, הייתה חלק בלתי נפרד מביסוס סחר העבדים הבריטי, וברבדוס הפכה לחברת העבדים הבריטית הראשונה. האליטה השלטת בבריטניה טענה לשליטה באי בשנת 1625, והם עשו הון עצום ממטעי כותנה, טבק וקני סוכר, בעוד העבדים שנאלצו לעבוד עליהם סווגו כ"תת-אדם".

סחר העבדים הביא לכך ש-12 מיליון אנשים אפריקאים נחטפו מארצותיהם, חמישה מיליון נלקחו לאיים הקריביים, ו-600,000 לברבדוס. מיליונים מצאו את מותם באותן שנים. לאחר שבוטל המסחר השפל בשנת 1833 בעלי עבדים וקרובי משפחה של בני מלוכה קיבלו פיצויים, אבל העבדים לא קיבלו דבר.