"לא רציתי שאמא תראה כמה רזיתי, היא איימה עליי שאעלה במשקל": ליאל אלי נפתחת

ליאל אלי בת ה-29 מצאה את עצמה שוחה בעולם הרשתות החברתיות כבר בתור חיילת, אבל הדרך לקבלה עצמית, חשיפה נטולת פילטרים וקמפיינים נחשקים לקחה ליוצרת התוכן הרבה זמן. עוד בבית הספר, פיתחה אלי מערכת יחסים מורכבת עם אוכל, עליה סיפרה לרפי רשף ב"אינטימי". "ירדתי במשקל בתקופת הבגרויות, רציתי להוכיח את עצמי. הבנות בכיתה גרמו לי להרגיש שרזון הוא משהו נחשק, זה גיל של מודעות לגוף ולמראה".

כשאלי הגיעה לגובה 170 ס"מ, היא שקלה 46 קילוגרמים בלבד. מי שהבהירה לה שמשקלה הנמוך הוא בעיה הייתה דווקא אמא שלה, שלא גילתה סבלנות כלפי הרגלי האכילה המועטת של בתה. "שמתי בגדים רחבים כדי שהיא לא תראה שאני רזה", הודתה אלי. "דאגתי להסתיר, אבל כשאמא ראתה היא נכנסה לזה חזק. הלכנו לתזונאית, והיא איימה עליי שאם לא אעלה במשקל אלך למקומות של אנשים שנראים ככה".

הפרעות האכילה אומנם נגדעו בזמן, אבל ליוו את אלי שנים אחר כך. "אני אשקר אם אגיד שזה לא המשיך שנים אחרי, זה משהו שקשה להיפטר ממנו. אחר כך התחילו אצלי בולמוסים ורגשות אשמה, זה לופ. לימים למדתי להתמודד עם זה ולאהוב את עצמי, אבל חשוב לדעת לקבל עזרה".

>>לצפייה בפרק המלא ב+12

היום המשפיענית נמצאת במקום הרבה יותר בריא מול מזון, אבל זו לא הייתה המשוכה היחידה בדרך שלה בדרך להשלים עם עצמה. בזמן שרוב הנערות מתמודדות עם אקנה ופצעונים בגיל צעיר, העור של אלי נלחם נגדה לראשונה רק בצבא - מרוב לחץ. "היו לי שם התקפי חרדה. עבדתי במשרד, הבנתי שככה נראים החיים של הגדולים, ביומיות מול מחשב. החרדה התבטאה בפצעים על הפנים. מטורף כמה סטרס יכול להשפיע".

אלי ניסתה כמעט הכל כדי לרפא את אותם פצעים. "היה מעיין בבודפשט שנסעתי עליו והתזתי עליי ממנו, חשבתי שזה יעזור. הייתי מאוד חסרת ביטחון, זה השפיע עליי". שם בדיוק קרתה תפנית ביחסים שלה עם עצמה, ועם הרשתות החברתיות בהן התחילה לפרסם תכנים. "כשהתגברתי והתחלתי לחשוף את הפגמים הטבעיים, הביטחון שלי עלה בהתאם. יש משהו מאוד משחרר בלחשוף את עצמך בלי פילטרים. צמחתי מהאותנטיות שלי, אני לא אחת כזו שמלטשת תמונות וזה רק פתח לי עוד דלתות".

לפני שאותן הזדמנויות פגשו את אלי, היא זוכרת את עצמה כילדה ומתבגרת דחויה. "כשאומרים שגיל ההתבגרות הוא התקופה הכי יפה, אני מסתייגת. זה של המקובלת בשכבה, לדעתי גיל ההתבגרות הוא מאוד מורכב, היו לי חוסר ביטחון וערך עצמי נמוך. הפכתי להיות מטרה קלה, צחקו עליי ולקחתי ללב. זה נתן להם דלק להעליב אותי יותר".

כוכבת הרשת מינפה את העלבונות לקריירה מצליחה, אבל היא פוחדת שבתה התינוקת אריאל גם תסבול מנידוי. למעשה, אלי מפחדת מרוב מה שקשור לבייבי הבכורה שלה. "אני אמא חרדה, יש לי בפתקים רשימת פחדים. קיוויתי לא להיות אמא כזו, הלוואי והייתי יותר קלילה".

כשאלי שיתפה את הקהל במה שמבהיל אותה, היא קיבלה תמיכה והזדהות שלא ציפתה להם. "כשמספרים למישהו משהו והוא מזדהה, אתה מרגיש נורמלי ופחות לבד. היו הרבה דברים שגרמו לי להרגיש ככה. כשאני בחרדה יש לי סיוטים בלילה, היו לי דפיקות לב ותחושות שליליות. למדתי איך להתמודד עם זה בעזרת מטפלת, עבדתי על עצמי וזה עשה לי פלאים".

למרות הלחץ, אלי מצליחה להגיש בהצלחה את פינת "60 שניות" באפליקציית V1, במסגרתה היא מראיינת בדקה את האנשים הכי חשובים במדינה. "יש בפורמט הזה משהו שגורם לאנשים להרגיש בנוח, לא חייבים לפרוק ולהיחשף. יש שם משהו קצת מתסכל, כי תוך דקה זה נגמר. מרואיינים תמיד מתחילים להיפתח, ומצפים ליותר. נפגשתי עם אנשים מטורפים, אני מעריכה אותם. יש גם ריאיונות שקשים לי, למשל אמא של שורדת השבי רומי גונן. ניסיתי לירות עליה את השאלות אבל לא הצלחתי, התחלתי לבכות".

פגשת הרבה בנות צעירות, ביניהן גם שורדות השבי. באיזו גישה הן באות אלייך?
"מכוער להעיד את זה על עצמי, אבל אני חושבת שמשהו בי נגיש לבנות האלה. אולי הן מרגישות איתי פתוחות יותר, או מזדהות איתי. אני לא מציגה משהו קיצוני או מטורף, לא פייק".

אלי מעידה על עצמה שהיא נמצאת בתקופה טובה בחייה. קריירת התוכן שלה משגשגת, האימהות מרגשת אותה - והיא נשואה לאהבת חייה, שי. לזוג סיפור לא שגרתי. הם היו האהבה הראשונה זה של זו, היו במערכת יחסים ארבע שנים בתור בני נוער ונפרדו רק כדי למצוא את דרכם בחזרה אחד לשנייה. "הוא היה הראשון שלי בהכל, כשהשתחררנו רצינו לחוות והניצוץ בינינו כבה. אבל הייתה תקופה כשגרנו באותה שכונה ונתקלתי בו בכמה מקומות שונים, כמה פעמים. הבנת את הסימן וישבנו לכוס תה. לא ידענו לאן יוביל הדבר. אחרי שבועיים הוא סימס לי, ואני זוכרת שאמרתי לעצמי 'מה קשר לחזור לאקס?'. הבנתי בדיעבד שאנחנו באמת מתאימים, הוא האהבה שלי והשאר היסטוריה".