ספיר אביסרור: "אני רוצה לתת לבנות שעוקבות אחריי קצת יותר ערך מתיק ב-120 אלף שקל"

ספיר אביסרור (30) כבר מזמן פרצה את תקרת הזכוכית של האינסטגרם והפכה לשם מוכר בכל בית. עוד הרבה לפני שהתפרסמה היא הקימה את SAP, מותג בגדים בעיצובה. את דריסת הרגל הראשונה שלה בתעשיית הבידור עשתה ב"איט גירלז" לצדן של עדן פינס וליבר בלילתי. בהמשך הביאה לעולם שני בנים, סאן ומון - ועל הדרך גם שודרגה למעמד "המאמי הלאומית" כשבשנה שעברה השתתפה ב"המירוץ למיליון" עם בעלה ליאור דבאח.

בפודקאסט "ספיל איט" עם לילך מרקוביץ' מדברת אביסרור על הקריירה וההצלחה המסחררת בשנים האחרונות ("אני מרוויחה קטלני"), הצביעות בעולם המשפיעניות ("עשיתי בשכל שלא התערבבתי"), הקשר המיוחד עם בעלה ליאור ("מאחלת לכל אחד זוגיות כמו שיש לנו"), הביקורת על לבוש חשוף של נערות בטיקטוק ("את לא חייבת ללכת עם המכנסיים הכי קצרים כדי להיות מעלפת") - וגם: מה היא חושבת על נשים ששואלות אותה אם היא בהיריון ("אני יודעת מה זה יכול לעשות לנשים אחרות").

מעצבת אופנה, כוכבת ריאליטי, אמא, אשת איש, משפיענית עם 450 אלף עוקבים. יש לנו בעיה עם המילה "משפיענית"?
"לא, בכלל לא. אני משפיעה. אשת עסקים לא אמרת, אני גם ממש אשת עסקים".

איך את מדרגת?
"אני קודם כל אמא ואשת איש. שניהם באותו המקום. אני יכולה לדרג אותם במקום ראשון. אחר כך אני מעצבת אופנה, כי זה קודם כל, ומשם התחלתי וזה החיים שלי. ואז אני משפיענית, ואז אני גם מתחילה להיות אשת עסקים קטנה בהתהוות".

אני הייתי בפופ-אפ שלך, זה נראה שאת מתקדמת בצעדי ענק.
"לאט-לאט, בצניעות. חשוב לשמור על הצניעות, זו הדרך שלי, הצניעות".

יש לך הרבה ביקורת על העולם הזה של המשפיעניות.
"יש לי ביקורת כשמשפיעים לרעה, לא כשמשפיעים לטובה. אין לי בעיה עם המילה משפיענית כי אני יודעת שאני משפיעה. אני חושבת שאני יותר משפיענית מיוצרת תוכן, חד-משמעית. אני לא חיה ביצירת תוכן. אני פשוט באה כדרך אגב".

הכרנו אותך לראשונה ב"איט גירלז" לפני כמעט עשור, ואז הגיע "המרוץ למיליון", ושם את סוג של מתפוצצת על 200. פי שניים עוקבים. איך זה קרה - ולמה דווקא שם?
"הכל קרה שם. הרגשתי במקום הכי טוב בעולם לפני שעשיתי את 'המירוץ'. אמרתי, 'וואי, כיף לי, יש לי מותג, אני עובדת עם מותגים שאני אוהבת, הכל קורה, אני אש'. לא האמנתי ולא חשבתי שאני יכולה להיות יותר אש מזה, שדברים יכולים יותר להתפוצץ מזה. כל החיים שלי טוב לי במקום שאני נמצאת בו. אני אף פעם לא חושבת בגדול ומטרות, אני ממש חיה את הרגע. ובשנה הזאת פתאום באמת הכל הוכפל, העוקבים והאנשים שפתאום אוהבים אותך, וזה שמכירים אותי בכל מקום, וזה לא רק הנערות ולא רק הבנות מהאינסטגרם, זה כבר ממש רחב, ואני מה זה מודה על זה, אני לא תיארתי לעצמי. גם עכשיו אני בטוחה שכנראה יקרו עוד דברים בעתיד, שאני אחזור אחורה ואני אגיד 'וואי, לא האמנתי שדברים כאלה יכולים להיות לקרות בכלל'. החיים מפתיעים".

"יש לי 450 אלף עוקבים, אז חושבים שאני איזה דף בעיתון - אני לא. אמשיך להגיד את דעתי, אני לא חיילת של אף אחד"

יש אחריות גדולה יותר כשיש כמעט חצי מיליון עוקבים?
"יש אחריות גדולה יותר שאני לדעתי לא הפנמתי אותה עד הסוף, וגם קשה לי להפנים אותה, כי קורה שאני עושה דברים כאלה ואחרים בסטורי. זה קרה לי בדיוק בשבוע שעבר עם איזה משהו שאמרתי על עסק, ואז בעל העסק שלח לי הודעה שזה לא בסדר ושזה 'שיימינג', ואני הרגשתי שאני בסך הכל ספיר, שאמרה מה שחשבה באותו רגע. ואז איזו חברה אמרה לי, 'תקשיבי, את לא מבינה כנראה. יש אחריות למה שאת אומרת'. אני עדיין לא מבינה, כי מבחינתי מותר לי להגיד מה הרגשתי באותו הרגע, אבל ככה רואים אותנו.

"יש לי 450 אלף עוקבים, אז חושבים שאני איזה דף בעיתון - אני לא. אני ספיר, לפעמים אני אוהַב את מה שקניתי, לפעמים אני לא אוהב את מה שקניתי. לפעמים אני אוהב את מה שראיתי, לפעמים אני לא אוהב את מה שראיתי. אני לא מוכנה להפנים את זה או לשנות בי את זה שאני אומרת את מה שאני חושבת, כמו שכל הזמן הייתי. לא חושבת שאני לא אעשה את זה שוב. מה, אנחנו חיילים? אני לא חיילת בצוות של אף אחד".

"עשיתי בשכל שלא התערבבתי יותר מדי בתעשייה. אני מרגישה מלוכלכת באזורים האלה"

נראה שאת פחות מעורבבת, את גם מדברת על זה המון שאין לך חברות בתעשייה.
"בשנה האחרונה, מאז 'המירוץ למיליון', אוטומטית את קצת יותר מתחברת וקצת יותר מכירה ונמצאת ביותר אירועים. והשנה הזאת דווקא הוכיחה לי את מה שחשבתי תמיד - שאני לא יכולה להיות במקום שאני לא מרגישה בו בנוח. כשאת יושבת במקום כלשהו ופותחים את הסטורי כי צריך לעשות סטורי, או שאת יושבת במקום כלשהו ומתחילים כאילו לדבר שטויות ולספר על ההוא ועל ההיא ועל כמה לזאת משלמים.

"נחשפתי לזה ואמרתי, 'אוקיי, ספיר, את כל כך עשית בשכל כל השנים האלה ששמרת על עצמך ושלא התערבבת יותר מדי, וששמרת על חברים שלך מהבית ושזה מה שחשוב לך'. יש אנשים באמת מקסימים בתעשייה, ויש לי גם כמה חברים מאוד-מאוד טובים, אבל היא מאוד-מאוד תעשייתית. תעשייתית וצבועה, חד-משמעית, רובם, כן. ואני ממש ראיתי את זה בלייב, ואני כאילו נשרטת מזה, אני משתגעת מזה. אנשים חיים בסרט, אנשים, חבורות שלמות חיות בסרט, בצביעות. אני לא יודעת איך אפשר, אני מרגישה מלוכלכת באזורים האלה".

כשאת מדברת על חבורות, את רואה אותן אחר כך מעלות דברים ואז חושבת לעצמך "אני מכירה את הדינמיקה"?
"את גם מכירה את הדינמיקה, את גם מכירה את מאחורי הקלעים, את רואה שלא כל הנוצץ זהב, ואת רואה שזה פאלש. וזה הכי לא מבאס אותי. אני דווקא במקום מהמם כי למדתי לזהות מי נכון ומי לא נכון. ואני גאה בעצמי, באמת גאה בעצמי, שבמהלך כל השנים האלה, ויש הרבה אנשים בתעשייה שעושים את זה, מתחברים לאזורים הנכונים כדי להגיע למקומות הנכונים כדי להיות בסטורי של ההוא ו'תתייגי אותי ותעלי אותי', ואני גאה בעצמי שבחיים לא נפלתי לזה. השנה הזאת הוכיחה לי שאני גם בחיים לא אפול. אין סיכוי. אין אפשרות. את לא יכולה לשחק אותה משהו שאת לא".

אני מזכירה לך שביום הולדת 30 עשית הפקה, כולם הגיעו, כולל הרבה מהתעשייה.
"כל מי שאני אוהבת הגיע, חד-משמעית. הרבה מהתעשייה, הרבה מהסוכנות האהובה שלי, שאני בה שמונה שנים. אנשים שאני מכירה שנים, שהולכים איתי, שאני מכבדת אותם. יש אנשים שאת לא צריכה להיות באינטראקציה קרובה איתם כדי להרגיש שיש כבוד ביניכם, שלעולם לא תהיה את הצביעות הזאת, שאני אפרגן לה באהבה והיא תפרגן לי באהבה. ויש גם את הצד השני שהוא קצת פחות כזה, ותהיי בטוחה שכל מי שהוזמן ליום ההולדת שלי יודע שאני אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אוהב אותי חזרה".

ובתכלס, ממה מרוויחים יותר - מהמותג שלך או מהאינסטגרם?
"אני יכולה להגיד שאני מתפרנסת בכבוד, שאני קרעתי את עצמי מאז שהמותג עובד, שזה עשר שנים שקרעתי את עצמי. אני גם תמיד אומרת את זה - שש שנים שלא הרווחתי שקל וחייתי על ליאור, וכל השנים האלה היו נחוצות לרגע שאני נמצאת בו היום. והיום אני מאושרת, טוב לי ואני מרוויחה אחלה כסף, מרוויחה קטלני".

"הרגשתי שזו האחריות שלי להראות את הגוף שלי, איך הוא היה נראה סביב הלידה"

עם החשיפה והעוקבים גם מגיעה החטטנות והרצון של כולם לדעת, וגם את מדברת המון על הרחבת המשפחה. איך זה מרגיש כששואלים או כשבוחנים לך את התמונות, או שבטעות שולחים לך הודעה שאת בהיריון?
"זה קורה מלא, באמת, בנות, שימו לב לאן אתן שולחות את ההודעה. אני לא נפגעת מזה, אני פשוט מרגישה שדרך התגובות האלה אני צריכה להשפיע על האדם האחר. הייתה לי בדיוק הודעה כזאת מבחורה שהייתה בטוחה שאני בהיריון, 'היא בטוח בהיריון', הודעה שהיא התכוונה לשלוח לחברה. ואז העליתי סדרת סטוריז שלמה של איך הגוף שלי נראה לפני לידה, אחרי לידה, תוך כדי היריון, יומיים אחרי לידה, רק כדי להראות.

"וזה לא כי אני נפגעתי - זה כי אני יודעת מה זה יכול לעשות לבנות אחרות, או למישהי שעוברת טיפולים. אנחנו מדברים על זה המון בשנים האחרונות, יש המון מודעות לנשים שהן אולי נראות בהיריון, אבל הן לא בהיריון, ולכי תדעי מה עובר עליהן. הרגשתי שזו האחריות שלי רגע להראות את הגוף שלי, איך הוא היה נראה בשנים האחרונות. גם כשהייתי כביכול רזה והרגשתי טוב עם עצמי, וגם כשהייתי בהיריון ואחרי ההיריון, וג'ינס מידה 42. הגוף שלנו, הנשים, משתנה כל הזמן. אם זה הורמונלי, או טיפולים, ואלף ואחד דברים שנשים עושות".

אבל את כן מדברת על הרצון שלך להביא עוד ילד, וזה אולי נותן פתח לאנשים.
"יש דברים שאני משתמשת בכוח שלי באינסטגרם עבור אחרים כי אני חושבת שזה חלק מהאחריות שלי. במהלך הקריירה ברשתות יש כל מיני רגעים לכל משפיען שזה ה'פיק' של האינסטגרם שלו. ואני יכולה להגיד לך שהיום הזה, סדרת הסטוריז האלה של איך הגוף שלי נראה בכמה השנים האחרונות, הייתה הפיק הכי גדול באינסטגרם שלי. כמות תגובות של בנות שכתבו לי 'איזו פצצה היית'. זה חלק ממה שאני מעבירה בכל השנים האלה, שזה הכל עניין של איך את מרגישה ומה את משדרת, ובנות חשבו שכל החיים הייתי מידה 36 והייתי נראית ככה. אז לא".

"כל אחד יכול להגיע לרגע שהוא יבחר פחות ב'אני מאמין' שלו לטובת כסף"

בתקופה האחרונה יש הרגשה שהרבה יוצרי תוכן לוקחים על עצמם קמפיינים שלא תואמים לא לערכים שלהם, לא למה שהם משדרים ולא לאורח החיים שלהם בשום צורה. איפה זה פוגש אותך?
"קודם כל, אי אפשר לשפוט. יש אנשים שכנראה מונעים מדברים אחרים, ולאו דווקא מה'אני מאמין' שלהם, ואני אומרת את זה ממש בעדינות. אני כל החיים הלכתי עם ה'אני מאמין' שלי, אבל אני חושבת שלכל אחד אולי יגיע הרגע הזה שהוא יבחר פחות ב'אני מאמין' שלו, ויבחר במשהו לטובת הקריירה שלו והכסף. יכול להיות שזו הייתה איזו מעידה קטנה של אותו משפיען או של אותו יוצר תוכן. לי אישית מאוד קשה עם זה. אבל יכול להיות שאם יבוא איזה קמפיין לתחבורה ציבורית באיזו מדינה מטורפת באירופה, עם שלטים שלי בכל העיר, נגיד בלונדון, אני מייצגת את הרכבת התחתית בלונדון. עזבי שהייתי 'ספיר אוטובוס' כשהייתי ילדה. אבל נגיד שזה בדיוק הסתדר לי עם איזה משהו אחר שאני עושה ואני צריכה את הכסף. אי אפשר לשפוט".

יש לך שני בנים, מון וסאן, הפרש של שנה ותשעה חודשים ביניהם. שיתפת שקשה לך כשפונים אליהם ברחוב ומבקשים תמונות. לקחת את זה מאוד קשה.
"היה איזה רגע שסאן נבהל, והיה לי רגע כזה שפתאום מון לא הבין מה קורה, ומישהי רצתה להצטלם איתי, ומון נאבד לכמה דקות ולא ידעתי איפה הוא. בתקופה שאחרי 'המירוץ' סאן לא הצליח להבין למה מכירים אותו, למה כולם יודעים מי הוא. 'אה, עליך היא בכתה כל הזמן בטלוויזיה?", זה מה שהיו אומרים לו. אבל אני מרגישה שהקהל שלי מכבד אותי, שהבנות מכבדות אותי, שהן רואות אותי ושהן ממש מכירות אותי, והן יודעות איך לגשת אליי ואיך לא לגשת אליי".

ואת חושבת שנייה לפני שאת מעלה עם הילדים סטורי? כי מהצד זה לא נראה.
"זה לא נראה כאילו אני חושבת? אני מראה אותם הרבה?".

קודם כל, תמשיכי עם כל הסטוריז על המקרר.  
"הוא כבר לא כזה עולה המקרר, נהרס לי הפאנץ'. איזה מזל שלא בניתי על זה קריירה, כי פתאום הילד מפסיק לעלות. יש משפיענים שבנו קריירה על הילד שלהם. ופתאום הוא לא מצחיק יותר... יש אחד כזה, והילד כבר לא רלוונטי, וגם המשפיען נהיה לא רלוונטי".

הכי חשוב, איך יקראו לבת שלך?
"יש לה שם כבר. זה לא קשור לסאן ומון. בעזרת השם זה כבר יהיה עידן חדש של שתי בנות, בעזרת השם. די, אסור להגיד".

בואי נדבר על ליאור, בעלך.
"מה יש להגיד עליו, תגידי? מה יש להגיד שלא נאמר על המלך הזה?".

איך זה קרה שאתם אחד הזוגות הכי אהובים בתעשייה?
"אנחנו מי שאנחנו פשוט, ואנחנו מאוד מסתדרים, האינטראקציה בינינו מעניינת, ואנחנו אוהבים, והראינו את הזוגיות שלנו באמת על המסך בלי לשחק אותה או משהו, וכנראה שאהבו את מה שהם ראו. זה קשה לענות על זה בתור אחת שהיא חלק מהזוג. כן, אוהבים אותנו".

כשאני אומרת לך שאתם מהווים מודל לזוגיות אולטימטיבית, זה משהו שמפחיד אותך?
"בכלל לא, אני גאה בזה. הייתי מאחלת באמת לכל אישה ולכל גבר זוגיות כמו שיש לנו. חמסה. כל כך כיף לי, אני כל כך נהנית. יש רגעים שמתעצבנים וזה, אבל אני כל הזמן מסתכלת מהצד ואומרת, 'יא אללה, איך זכיתי, איזה כיף לי'".

איפה עובר הגבול מבחינת החשיפה של מה שקורה ביניכם באינסטגרם?
"לי אין גבול, ליאור יותר מציב אותו, האמת. נגיד השבוע רציתי לבשר איזו בשורה על משהו גדול שקרה לי, והוא אמר לי 'לא להעלות את זה בבקשה'. אמרתי לו 'למה?', אז הוא אמר לי 'לא כולם צריכים לדעת את זה, עדיף שתשאירי את זה בבית'. אז זה נשאר בבית".

משהו אישי?
"איזושהי הצלחה מסחררת".

מתי נשמע עליה?
"יכול להיות שלא נשמע עליה. יש הרבה דברים שבאמת לא שומעים עליי ועל ליאור".

"הרגשתי שיעל פוליאקוב מדברת עליי, כי בדיוק קניתי תיק של שאנל. תהיתי אם אני הבחורה הזו, שצועקת 'תראו מה יש לי'"

"אני וליאור לא משתפים הכל, במיוחד ענייני כסף. אני לא מדברת כל כך על כסף. נכון? בדיוק ראיתי שיעל פוליאקוב דיברה על זה לא מזמן, על מותגים ו'עשר אצבעות' וזה. היו הרבה עניינים באינסטגרם שהיה לי הרבה מה להגיד בתקופה האחרונה. אני חושבת שצריך למצוא את האיזון במה שאתה מראה באינסטגרם וברשתות כשזה נוגע לכסף, כשזה נוגע למה שאתה עושה עם הכסף שלך, אני חד-משמעית חושבת ככה. בואי, אנחנו אנשים שונים בסוף, ולכל אחת יש את הדרך האחרת להציג, או לא להציג, כמה כסף היא עושה או כמה כסף היא לא עושה. אני חושבת שזה פחות לטעמי".

התחברת למה שהיא אמרה?
"מצד אחד הרגשתי לרגע שהיא מדברת עליי, כי גם אני אמרתי שקניתי שאנל פעם ראשונה בגיל 30, ומצד שני, אמרתי 'גם יעל פוליאקוב חיה טוב', אז לא כל כך הבנתי עד הסוף את הנקודה שלה. אבל היא הצחיקה אותי פצצות. אני יכולה לצפות ביעל שעות ולשמוע מה שיש לה להגיד. לרגע תהיתי אם אני הבחורה הזאת, אם אני הבחורה הזאת באינסטגרם שצועקת 'תראו מה יש לי'. אני חושבת שאני לא הבחורה הזאת, ואני חושבת שגם מי שעוקב אחריי יודע כמה כל הדרך שלי הייתה מאוד ארוכה כדי להגיע לאן שאני נמצאת היום, ואני גם אומרת את זה ומדברת על זה. ואני יחסית בסדר למה שיש היום באינסטגרם".

"אפשר לתת לנערות שעוקבות אחרינו קצת יותר ערך מתיק ב-120 אלף שקל"

אבל למה זה לא בסדר להגיד 'תראו מה קניתי, מה הרווחתי'?
"כי את יכולה לפעמים להסתכל על זה מהצד בתור הילדה או הנערה או האישה שאין לה, ולא להבין שכנראה הבחורה הזאת עבדה קשה רצח כדי להגיע לזה. את בסוף רואה תיק של הרמס ב-120 אלף שקל, שזה סכום שאני לא נמצאת שם, אולי אני גם לא אגיע לשם, אני לא יודעת, אני לא פוסלת שום דבר. ואז היא אומרת לעצמה, 'בוא'נה, איזה שווה, זה החלום שלי, התיק הזה ב-120 אלף שקל'. ואת יכולה לחשוב שנפלו לה 120 אלף השקלים האלה, אבל היא כנראה עבדה מאוד מאוד קשה כדי להגיע לשם.

"העולם של האינסטגרם הוא מאוד-מאוד מטעה, את בסוף רואה תמונה, את בסוף רואה סרטון של 30-15 שניות, וזה מה שהקהל קיבל ממך. איך הוא פירש את זה, זה כבר הדרך שהמוח שלו והתודעה עובדת. יש בנות שזה חירב אותן. בצורה שבה הן מתלבשות, באופן שבו הן נראות, במה שהן קונות. ויש לנו אחריות על זה. בסוף רואים תמונה והם לא יודעים מה עומד מאחורי זה". 

אבל את אומרת פה משהו מאוד נכון. 'אני מעלה סרטון ואיך שבנות נוער יתפסו את זה, זה כבר שלהן, זה כבר עולם התוכן שלהן. אז כמה אחריות יכולה להיות לי?'
"נכון. אבל עדיין יש לנו אחריות. למזער נזקים, בלבוש, טיפה בטרנדים, הבובת לבובו הסתומה הזאת. אני חושבת שאני בדיוק בדור הזה, שאנחנו השנים האחרונות שלא היה לנו טלפון, והיינו יוצאים מהבית בלי טלפון, והייתי הולכת לקניון עם 20 שקל, גלידה של מקדונלד'ס הייתה עולה לי שקל תשעים. זה היה הבילוי שלי. השנתון שלי, 1990, 1990 פלוס - אנחנו חווינו גם את הצד הזה וגם את הצד הזה, ואני חושבת שבגלל זה עדיף לתת לדור הזה ולאנשים האלה שעוקבים אחרינו באינסטגרם טיפה יותר ערך מתיק ב-120 אלף שקל, טיפה. אנחנו חייבים לשמור על זה בשביל הדור הזה, אנחנו חייבים לתת לו גם את הערך המוסף הזה. אנחנו בסוף הטלוויזיה שלהם. אנחנו היינו חוזרים אחר-הצהריים ורואים סדרות בערוץ הילדים. הם לא פותחים טלוויזיה, הם פותחים את הטיקטוק ואת הסטורי".

"את לא חייבת ללכת עם המכנסיים הכי קצרים ולעשות תנועות חושניות כדי להיות מעלפת"

דיברת אז על עניין בגדי הים של נערות צעירות.
"כן, זו תמימות שנעלמה קצת. הרבה גם כתבו לי, 'גם אנחנו היינו לובשות בגדי ים כשהיינו ילדות'. זה בסדר, אבל הילדות בגיל יותר צעיר מתלבשות יותר חשוף היום, אי אפשר להגיד שלא. רואים את זה. אנחנו לא היינו רוקדות בטיקטוק עם תנועות של בחורה שרוצה לפתות גבר, זה לא היה טרנד כשהייתי קטנה. אני הייתי הולכת לחוג ג'אז, רוקדת מכוער רצח, שורה שלישית מאחורה, בצד, אף אחד לא היה רואה אותי. כאלה תנועות חושניות, אני לא הייתי רוקדת אותן. זה לא מה שלימדו אותי כשרקדתי ג'אז והיפ-הופ. והיום זה קורה וזה כואב לי. קצת שורט אותי לראות שילדה בת 12 רוקדת טרנד בטיקטוק עם חולצה עד לפה, כשהיא מרימה ידיים רואים לה את הגוזייה והטוסיק שלה בחוץ, והיא עושה תנועות של... זה בסדר, אבל הסקסיות הזאת צריכה להיות בשלב קצת יותר מאוחר בחיים".

וכשרותם סלע מדברת על זה שהיא רוצה שהבת שלה תחגוג את הגוף הנשי. מה את חושבת?
"ראיתי את זה. לא הסכמתי עם זה. וגם בסוף היא שכנעה את ליאור רז לחשוב כמוה. זה בסדר לחגוג את הגוף הנשי, יש גיל בעיניי לעשות את זה, ואני לא יודעת בת כמה הילדה של רותם, אבל לא בכל גיל. לא בכל גיל אני ארצה שהילדה שלי תחגוג את הגוף הנשי שלה. כי מה זה לחגוג גוף נשי? גוף נשי זה לחגוג כביכול את האישה שהיא. בגיל 12 לא הרגשתי את האישה שאני, אני לא הייתי האישה שאני, אני הייתי ילדה תמימה שאהבה להתלבש בצורה מסוימת והרגישה בנוח בצורה מסוימת, לא חגגתי את הגוף הנשי שלי. עברו שלבים בחיים שכל ילדה ונערה עוברת.

"מה זה 'לחגוג את הגוף הנשי' בסוף? זו איזושהי בגרות, גם נראות, זה גם רצון להחצין. אמא שלי כל החיים אמרה לי, 'לכל דבר בחיים יש שלב. תגיעי לשלב הזה שאת צריכה לנסוע עם חברות לאילת, שאני אחליט שזה השלב הנכון עבורך, את תסעי'. וכל החברות שלי נסעו ואני לא נסעתי. ככה חינכו אותי בבית, לכל דבר בחיים יש שלב. את לא יכולה להיות בת 12 ולהרגיש בת 16".

הטיקטוק חושף אותם לתכנים מחו"ל, וכולם מתבגרים מאוד מהר.
"אני רוצה שבנות קטנות צעירות יצפו לי בסטורי, ויבינו שאפשר גם אחרת. את לא חייבת ללכת עם המכנסיים הכי קצרים, את לא צריכה לעשות טרנדים בטיקטוק של תנועות חושניות כדי שאיזה ילד מהכיתה יראה אותך, את לא צריכה להיות סקסית כדי להיות אישה נדירה, מהממת, נערה מעלפת, ילדה לכיתה נדירה, את לא צריכה לשים את המכנסון הקצר הזה כדי להרגיש ככה, ואני יודעת את זה כי אני בחיים לא הייתי הולכת ככה. החושניות זה לא משהו הניע אותי בחיים שלי בתור נערה, והרגשתי מהממת, תמיד. את יכולה סתם להראות את הלוק שלך בטיקטוק, לא צריך תנועות".

את אומרת כל הזמן שאת מרגישה שאת דוגמה לנערות. יש לך גם את הטיפים של "נקי ומותק". מה הסיפור שלך עם זה?
"בסוף זה פשוט, איך שאת מרגישה בבפנים שלך זה מה שאת משדרת, ואם דיברנו בתחילת השיחה שלנו על זה שהעליתי תמונות שלי מכל השנים האחרונות והראיתי איך הייתי נראית, ומלא נשים כתבו לי 'חשבתי תמיד שאת הכי יפה והכי נקייה בעולם, ועכשיו אני רואה כמה שינויים עברת והגוף שלך עבר'. ובואי, היית גרסה אחרת לפני תשע שנים. התבגרתי, השתניתי. אז ה'נקי ומותק' הזה זה לאו דווקא הגומייה על היד שאני חושבת שלא צריך ללכת איתה. זה גם זה, אבל זה יותר מזה - זה איך את מרגישה עם עצמך".

"אני לא מייצרת ג'וס. אף פעם לא ייצרתי, ותראי לאן הגעתי. לא חייב זוגיות ובגידות"

הגענו לפינה שנקראת "סערה בכוס תה". מה השמועה הכי הזויה ששמעת על עצמך?
"לא שמעתי. אני לא בחורה של ג'וס, אני בחורה רגילה, ממוצעת, חיה את חיי. אנשים צופים מהצד, שזה האינסטגרם. זה מה שאני עושה, אני לא מייצרת ג'וס. אף פעם לא ייצרתי, ותראי לאן הגעתי בלי לייצר ג'וס. לא חייב. לא חייב זוגיות ולא חייב בגידות. הדבר היחיד זה שעצרו אותי במכס, לשלם מכס. אני חושבת שזה היה הכי קיצוני שלי".

שילמת?
"כמו כלבה שילמתי, ומאז אני עוצרת במכס לשלם. מרצוני הטוב עברתי במסלול האדום, ולא היה שם אף אחד לשלם לו. הייתי צריכה לקרוא להם שיבואו".

אז למה לא המשכת?
"כי אני חננה. הבנתי שאני צריכה לשלם במדינה על כל דבר שאני קונה, אז אני כמו ילדה טובה, עוברת במסלול".

מה את חושבת על אלה שלא משלמים?
"אני לא אגיד לך שאני לא עברתי כמה פעמים בלי לשלם, עובדה שעצרו את בעלי על זה. אנחנו ישראלים, ולא כל אחד עובר במסלול ומשלם, ואני פשוט הקדמתי תרופה למכה, כי אם עוצרים אותך, את משלמת כפול, אז אני לא מעוניינת לשלם כפול יותר".

את חושבת שקצת נטפלים לסלבס?
"חד-משמעית. הסיפור הזה עם ליאור, שעצרו אותו במכס, זה כי אני העליתי לסטורי תיק שהוא קנה לי בחו"ל וידעו שהוא קנה לי אותו, אז עצרו אותו. חד-משמעית. אנחנו עושים טעויות באינסטגרם".

הפינה הבאה: "הקאפ אוף טי" שלך או פחות - אני נותנת לך סיטואציה ואת אומרת אם זו כוס התה שלך או לא.
"אפשר שזה יהיה קאפ אוף נס? כי אני שותה נס, לא תה".

אני אוותר באופן חריג. להביע דעות פוליטיות?
"כן הקאפ אוף טי שלי. גם איבדתי עוקבים כמה פעמים".

לעשות דוקו-ריאליטי משפחתי? זה הכי מתבקש.
"זה הכי מתבקש, ואני חושבת שזה הדבר שהכי מבקשים ממני באינסטגרם. אף אחד לא הרים את הכפפה. זה הכי הקאפ אוף נס שלי. אני חושבת שאנחנו מייצרים אחלה תוכן, אני וליאור. למה לא? הוא יסכים אם ישלמו לו כראוי".

להשתתף בעוד ריאליטי?
"לא הקאפ אוף טי שלי. מיצינו. אין אף ריאליטי בעיניי שמתחרה ב'המירוץ למיליון', אלא אם כן זה יהיה 'המירוץ למיליון' אולסטארס, שלזה אני חד-משמעית אלך".

לשתף סטורי שלך כשאת בוכה באמצע התקף עצבים?
"כן, הקאפ אוף נס שלי. קרה. השתגעתי. מעצבים השתגעתי. לא זוכרת על מה".

לרטש תמונות שלך בפוטושופ?
"זה לא הקאפ אוף נס שלי אבל לפעמים אני לוקחת לגימה. בפוסט האחרון שלי עשיתי, ואף אחד לא עלה על זה".

לספר לעוקבות על הליכים קוסמטיים שעשית?
"הקאפ אוף נס שלי, בטח, חופשי. ממיטת הטיפולים של הרופאה".

ומה את חושבת על אנשים שפחות משתפים אם עשו בוטוקוס או לא?
"שאם נשארו בנות כאלה אז הן ממש מסכנות. יש עדיין כאלה?".