הולכים לבחירות, בחירות 2015, משדר בחירות מיוחד. זה מה שראה ושמע כל מי שפתח טלוויזיה/אינטרנט/רדיו בימים האחרונים. עוד לא עברו שנתיים מאז הבחירות הקודמות וכבר אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות חדשה. אתם ואני הולכים לשמוע בחודשים הקרובים המון הבטחות כוזבות, המון הצהרות מפוצצות שיישמעו נהדר אבל בתכלס לא ייצא מהן כלום, והמון מילים ריקות מתוכן שיזרמו כמו ביוב שעולה על גדותיו היישר אל תוך אוזנינו בין אם נרצה ובין אם לאו. לא משנה מה נעשה או לא נעשה, לא נוכל להתחמק מהגזירה הזאת.

אבל למה בכלל אנחנו הולכים לבחירות? אנחנו הולכים לבחירות כי הכנסת שלנו מלאה בפוליטיקאים קטנים, מימין ומשמאל; פוליטיקאים שרק מחפשים את הכיסא הכי נוח לשבת עליו; פוליטיקאים פופוליסטים שכבר לא רואים את טובת האזרח לנגד עיניהם אלא רק את טובתם האישית; פוליטיקאים שיתנגדו להצעת חוק מסוימת לא בגלל שהיא לא טובה אלא בגלל שמי שהגיש אותה נמנה על המחנה השני; פוליטיקאים שילחמו בחירוף נפש מעורר התפעלות (או גיחוך) על הצעות חוק שלא יתרמו דבר וחצי דבר לאף אחד, העיקר יוכלו להגיד עשיתי.

 על פי הערכות, מערכת הבחירות הממשמשת ובאה תעלה למשק הישראלי כ-2 מיליארד ש"ח. ההערכה הזאת כוללת עלות ישירה של 450 מיליון שקלים שיועברו למימון מפלגות ולהוצאות שכר של ועדת הבחירות המרכזית ומנגנון יום הבחירות. בנוסף עוד מיליארד עד מיליארד וחצי ש"ח מאובדן ההכנסות למשק בעקבות יום השבתון של הבחירות. כל כך הרבה כסף שיכול היה להיות מנותב לדברים הרבה יותר חשובים, כגון: מענקים לניצולי שואה, הכנסת תרופות נוספות לסל התרופות, פיתוח תשתיות ועוד אלף ואחד דברים שלדעתי הרבה יותר חשובים.

אז מה יהיה לנו בקמפיין הבחירות הקרוב? אני מאמין שנשמע הרבה דברים כמו: "רק לא Y" ,"X הרס לנו את המדינה", ועוד הרבה השמצות ולכלוכים שיעלו במוחם הקודר של יועצי הבחירות שיצוצו עכשיו כמו פטריות אחרי הגשם. לשם שינוי הייתי רוצה לראות מערכת בחירות שתתמקד במה שעשו או רוצים לעשות האנשים שהולכים לנהל לנו את המדינה בשנים הקרובות, במקום למה לא לבחור ב-X או ב-Y. הייתי רוצה לשמוע למה כן לבחור, למה המפלגה שלך שווה את הקול שלי. אני מקווה שתהיה לפחות מפלגה אחת שתתמקד בעצמה ולא תחפש לתקוף אחרים ולנסות לגרום לנו לבחור בה בגלל ברירת מחדל. זה משאיר טעם רע בפה ובשביל זה אני לא צריך אתכם, אני פשוט יכול לאכול ליקריץ שחור.

באפריל הקרוב אני אחגוג 32 אביבים. מערכת הבחירות הזאת תהיה החמישית שאוכל לקחת בה חלק פעיל ולהצביע בה. שימו לב למספרים: מגיל 18 עד 31 עברו 13 שנים שבהן הצבעתי כבר 4 פעמים ואצביע עוד פעם אחת לפני יום הולדתי ה-32. סה"כ 5 פעמים ב13 שנים. במדינה מתוקנת הייתי מצביע רק 3 פעמים (הבחירות הראשונות שלי היו ב2003), במקום זה אני מצביע 5 פעמים. אם קראתם את כל הטור הזה אז כנראה שגם אתם מבינים כמה זה עולה לנו, הפוליטיקאים שלנו אוהבים לדבר על אחריות חברתית, בחירות כל שנתיים-שלוש זאת ממש לא אחריות חברתית. הגיע הזמן שהם ישימו את האינטרסים האישיים שלהם בצד ויתחילו לדאוג לאינטרסים שלנו.

לסיום, קראתי השבוע איזה סטטוס בפייסבוק (נדמה לי שזה היה אבי נוסבאום) שאמר: "אנחנו מקבלים יום שבתון אחד מעבודה, כדי להצביע לאנשים שלא יעבדו כמה שנים". איך אמרו הוריי? אם זה לא היה שלנו, גם אנחנו היינו צוחקים.

 >> לכל הטורים של אלדד