שקלתי 150 קילו. אפשר להגיד שהורדתי בן אדם שלם מהגוף שלי

בשנים האחרונות הפכה אגם נבא לכוכבת בזכות הדמות שיצרה לעצמה ברשתות החברתיות, "גברת שווארמה". הבחירה במילה דמות לא מקרית, כי כמו שהיא עצמה רואה את זה, אגם האמיתית וגברת שווארמה הן שתי נשים נפרדות. "אנשים באים אליי וחושבים שאני אדבר איתם כמו הדמות ואז הם קצת מתבלבלים, הם אומרים לי, 'מה, את לא מדברת ככה?'. אני אומרת להם: לא. זאת דמות, זאת לא אגם. לקחתי את הילדה שפגעו בה והפכתי אותה למשהו גדול יותר".

תמיד היה לך ביטחון עצמי?
"ביטחון תמיד היה ותמיד יהיה לי, אבל הוא התחיל לעלות יותר מאז שאנשים התחילו לקבל אותי ואת הדרך שלי. להגיד לך שהיה לי פעם ביטחון כמו היום? לא, אבל עם השנים ועם הבגרות, וכמובן עם הפרסום, דברים השתנו. במיוחד מאז שאנשים רואים אותי מהצד ואומרים 'וואו, כל הכבוד לה'".

המחמאות זורמות לנבא בין היתר בזכות העובדה שבשנה האחרונה היא השילה כמחצית ממשקל גופה, 70 ק"ג, אחרי שעברה ניתוח קיצור קיבה. היא בחרה לוותר דווקא על מה שהפך אותה לאדם מוכר כדי להיות, לדבריה, בריאה יותר. "אני עדיין אומרת שזה בסדר להיות אדם מלא, אבל לא מבחינה בריאותית. תמיד ידעתי שזה לא בריא להיות שמנה ולכן קמתי ועשיתי את התהליך הזה, אבל יש הבדל בין להגיד 'להיות שמן זה לא בריא', לבין 'אל תלבשי את זה כי את שמנה, אל תעשי את זה כי את שמנה, אל תצאי ככה כי את שמנה'. עם זה אני לא מסכימה. אני אומרת: טוב לך ככה? את בריאה ושלמה עם עצמך? תישארי ככה. חד-משמעית".

כשנבא הגיעה למשקל השיא שלה, כ-150 ק"ג, היא הבינה שזו נקודת מפנה. "אמרתי לעצמי שאם אני ממשיכה ככה, זהו, אני לא קמה מחר. פחדתי מדום נשימה, מדום לב, הייתה לי סוכרת, היה לי קשה לנשום ולקשור שרוכים. אמרתי שאני חייבת לעשות משהו עם עצמי בשביל הבריאות שלי וללכת על זה בכל הכוח".

לפני שנתיים היא עברה את הניתוח הראשון שלה, ולאחריו ירדה כ-35 קילו. "זה לא היה מספיק לעומת המשקל ההתחלתי שלי, היה איזשהו כשל בניתוח, לא קיצרו לי מספיק את הקיבה. אחרי שנה עברתי עוד ניתוח והפעם הוא הצליח. היום אני שוקלת 80 קילו, אפשר להגיד שהורדתי בן אדם שלם מהגוף שלי, אבל אני עדיין מתמודדת עם הפרעות אכילה. זה דבר מתמשך, הייתי שם כבר, אז אני יודעת איך מרגישים".

אנשים חושבים שהפרעת אכילה זה אומר לא לאכול בכלל, וששמנים לא סובלים מזה.
"הפרעת אכילה זה לא בהכרח להרעיב את עצמך, זה גם לאכול בסתר, לחכות שהחדר יהיה ריק, לקחת אוכל, להחביא אותו, או לצאת מהבית כדי לאכול כי את פוחדת שמישהו יסתכל עלייך. היו פעמים שהרעבתי את עצמי, אבל אז אמרתי, 'תעצרי, זה לא שווה את זה'. היום אני עדיין ממלאת לעצמי את הצלחת, אבל אני יודעת שאני לא אסיים אותה, זה יותר ממקום רגשי. גם אם אני לא אוכל הכל, אני עדיין רוצה שהצלחת שלי תהיה מלאה. זו מורכבות שהרבה אנשים לא מצליחים להבין".

היה לי 100 בספורט בתעודה, המורות היו בהלם

נבא (20) נולדה וגדלה בנתניה, בת אמצעית בשלושה אחים, והתפרסמה לראשונה בטיקטוק לפני כשנתיים. "אכלתי שווארמה, צילמתי את עצמי ואנשים אהבו את זה, אז אמרתי, יאללה, נזרום. המשכתי עם הסרטונים וזה תפס, זה נהיה משהו שאנשים התחברו אליו. צחקו עליי, אבל אמרתי לעצמי, תצחקי יחד איתם, נראה מה קורה ומה זה מביא איתו. להגיד לך שידעתי שאני אתפרסם? בחיים לא. לא חשבתי שזה יגיע לדבר כזה".

נבא בטוחה בעצמה, האנרגיה שלה כמעט מידבקת. קשה להאמין שזו אותה נערה שהתחבאה מהסביבה ומצאה נחמה באוכל עד שהגיעה למצב שפחדה להסתכל על עצמה במראה. "תמיד הייתי שמנמנה, עברתי חרמות ופגיעות בבית הספר בגלל זה. היו לי אולי שני חברים אמיתיים, השאר היו עם אינטרס כי הייתי טובה בלימודים, בעיקר במתמטיקה, חשמל וספורט. גם בתור בן אדם שמן היה לי 100 בספורט בתעודה. המורות היו בהלם שאני רצה, אפילו הבנות הרזות לא היו מצליחות לרוץ ככה".

מה זה אומר שהיו לך רק שני חברים?
"הייתי באה ללימודים, כולם היו אומרים לי שלום ומכבדים, אבל בהפסקה נעלמים. הם היו חברים שלי רק כשהייתי צריכה משהו. רציתי לרצות את כולם, רציתי שיבואו אליי הביתה ושנהיה חברים, אבל הם ניצלו אותי כדי שאני אעשה להם שיעורי בית כי הייתי תלמידה מצטיינת. פחדתי לאכול לידם, הייתי אוכלת בצד, מחוץ לכיתה או מתחבאת. תמיד חשבתי ששופטים אותי ובודקים מה אני אוכלת, כמה אני אוכלת ואיך, אז לפעמים גם לא הייתי אוכלת בכלל. כשהייתי מגיעה הביתה, הייתי דופקת ארוחה אחת שהיא כמו חמש ארוחות".

הפגיעות לא הסתכמו בהצקות מילוליות בלבד. "יום אחד נכנסתי לכיתה והיה קיר שכתבו עליו, 'אגם נבא הדבע'. דברים כאלה הפכו אותי לבן אדם מופנם, גם היום לא רואים שמשהו עובר עליי. קשה לי לשתף אחרים במה שקורה לי, למדתי לגדל עור של פיל".

אחרי התיכון המשיכה נבא לשנה נוספת בלימודים ולמדה הנדסאות חשמל. היא קיוותה שהבדידות תיפסק עם הגיוס לצה"ל, אך לצערה היא לא גויסה, מסיבות רפואיות. "זה היה פשוט מביך, נכנסתי לחדר, שלושה רופאים עמדו מולי ואמרו, 'בואי תחתמי על פטור מגיוס'. אבא שלי אמר, 'רגע, תעצרו, יש אנשים שמנים שמתגייסים, נעשה מאמצים ונוריד במשקל'. לא קיבלו את זה. זה מאוד ביאס אותי וגם היום אני אומרת, בא לי לשרת, לעזור למדינה שלי. גם להתנדב היה קשה, הייתה המון בירוקרטיה, לא רצו לקבל אותי. התבאסתי".

לפני שהגיעה להחלטה הגדולה ללכת על ניתוח ניסתה נבא כמעט כל דרך אפשרית לרדת במשקל. "ניסיתי דיאטות, זריקות ואוזמפיק, תפריטים, מה לא. ניסיתי את כל הדרכים האפשריות, רק לא ניתוח. הזריקות לא עבדו עליי, אין לי מושג למה. המשפחה ניסתה לתמוך בי, באיזשהו שלב אפילו הפרדנו את האוכל שלי משל השאר. אחי היה אוכל כריך מלחם רגיל, אבל לאגם היו עושים כריך מלחם קל. היום אני יודעת שזה נבע מדאגה, מתוך רצון לא להגיע למצב גרוע יותר, אבל אחרי הכריך מהלחם הקל שהכינו לי, תמיד הייתי הולכת וקונה לעצמי בורקס. היה לי קטע כזה, לעשות דווקא".

עם הרצון לרזות, רצתה נבא לשנות בעצמה דברים נוספים וכבר בגיל צעיר החלה לעבור פרוצדורות קוסמטיות. "כשהייתי שמנה עשיתי שפתיים, זה מאוד עניין אותי ותמיד רציתי", היא אומרת. "ראיתי בנות עם שפתיים עבות ואמרתי, 'וואו, בא לי גם'. להגיד לך שזה משהו שממלא אותי? אני לא יודעת, אבל אני בעד לעשות כל מה שעושה לך טוב".

הייתי יכולה ליפול, אבל הרמתי את הראש

ההחלטה להשתמש בהומור כדי להתמודד עם הפגיעות שעברה בבית הספר לא עברה חלק. "בהתחלה 90% מהתגובות היו רעות, אבל היום זה כמעט הפוך לגמרי. יש אולי אחוז וחצי של תגובות שליליות, וגם זה רק מבוטים".

איך התמודדת עם התגובות הקשות?
"החלטתי להרים את הראש ולהתקדם לאט. אמרתי לעצמי שיעברו יום, יומיים, חודש, חודשיים – יצחקו, ואז ילמדו להבין אותי, וזה באמת קרה. ברגע שאתה מקבל את עצמך, אנשים גם מקבלים אותך. מה שתשדר לאנשים זה מה שתקבל, ולמדתי את זה על בשרי. הייתי יכולה ליפול מזה שצוחקים עליי ולא להתקדם, אבל הרמתי את הראש".

הסרטונים של נבא השתוללו בטיקטוק ועם הזמן היא חברה לברי יחזקאל, הידוע בכינוי "ברי סרטונים" (דרבוקיסט במקצועו בכלל). גם הוא התפרסם בטיקטוק בזכות סרטונים מטורללים שהפאנץ' בהם לא לגמרי ברור. "הוא שלח לי הודעה, 'את גברת שווארמה? אני מפרסם שווארמה, בואי נזרום'. אמרתי, 'יאללה, אני באה', נסעתי לפגוש אותו בתל אביב וצילמנו סרטון. יום למחרת הסרטון הגיע לכמעט שלושה מיליון צפיות, ואחריו יצרו איתנו קשר מ'ארץ נהדרת'. הייתי בשוק, לא הבנתי כלום בהתחלה. ברי הבין כי הוא כבר היה בעולם הזה של הסרטונים והפרסום, אבל בשבילי זה היה הלם מוחלט".

אומנם נבא ויחזקאל קיבלו חיקוי קטן, אבל זה הספיק כדי לתת דחיפה רצינית לקריירה שלהם. "זה נתן לי קידום. אנשים הכירו אותי יותר, הם ראו את זה בטלוויזיה, זה עשה מלא רעש". היא החלה לעשות סרטוני ברכות בתשלום, לפרסם עסקים קטנים ולהגיע לאירועים והשקות, ואפילו השיקה חטיף שנושא את שמה ותמונתה. למרות זאת, נבא מודה שלא מדובר במשרה מלאה והיא עדיין ממלצרת במסעדה בעיר הולדתה, נתניה. "אני לא שוכחת מאיפה באתי. אנשים אומרים לי, 'מה, את מפורסמת ואת עדיין ממלצרת?', אבל אני בן אדם שצריך תעסוקה, עבודה, זה משהו בסיסי. אני יוצאת לעבוד בשביל הנפש. בתעשייה הזאת יש המון התנשאות והמון פיתויים, ואני לא בן אדם כזה".

בעבר פורסם שאת וברי ניתקתם קשר, בעיקר אחרי שנכנסת לניהול של לבנה זוהרים ("האח הגדול"). מה קרה שם?
"הייתה תקופה שהתנתקנו, אבל הרשת מאוד אוהבת לסבך, אוהבת דרמה. היה משהו לא פתור, פתרנו אותו, אבל אנשים עשו מזה הרבה יותר ממה שזה באמת היה. ברי חבר מאוד-מאוד טוב שלי, ונשארנו ככה גם בתקופה שהייתה לנו לא כל כך פשוטה. עברנו משהו, אבל עדיין היינו שם אחד בשביל השנייה".

ומה קרה עם לבנה?
"לבנה ניהלה אותי תקופה, אין לי שום דבר רע להגיד עליה, היא בן אדם מקסים ואנחנו עד היום בקשר. לפעמים דברים פשוט לא מסתדרים והעדפנו להישאר חברות מאשר שהיא תישאר המנהלת שלי. אמרתי לה, 'אני רוצה שתישארי חברה שלי לכל החיים, מאשר מנהלת לשנה-שנתיים ואז זה ייגמר'. היה לי מאוד טוב איתה, היא פייטרית, ג'דאית שמחלקת המון אהבת חינם".

מילה שלי שווה זהב בשביל מישהו אחר

נושא רגיש במיוחד עבור נבא הוא ההשוואה לעידן אוחיון ז"ל, כוכב הרשת שנפטר בגיל 28 מסיבוכים הקשורים להשמנת יתר. כמו נבא, גם אוחיון בנה לעצמו פרסונה אינטרנטית שמבוססת על העובדה שהוא שמן. "אני זוכרת את ההודעה שהוא שלח לי, הוא רצה שנצא לאכול ביחד ונכיר, אבל הפרשי הגילים בינינו לא כל כך אפשרו את זה. הייתי אז בת 17 או 18, והוא כבר היה בן 27 או 28. זה פער קצת לא סבבה, אבל כן דיברנו המון באינסטגרם, עשינו לייבים ביחד. הוא היה בן אדם מדהים", היא אומרת. "אבל להשוות אותי אליו, ועוד אחרי שהוא נפטר, זה פוגע. אמרו לי שאני אסיים כמוהו ורציתי לקחת את עצמי בידיים, פחדתי".

היום נבא רואה בהצלחה שלה שליחות לכל דבר, לאו דווקא במובן של לעודד אנשים לרדת במשקל אלא לאהוב את עצמם, בעיקר בקרב הדור הצעיר. "אני עוזרת לילדים, לנערים ונערות, במיוחד לנערות, לפעמים זה אפילו רק להגיב להן בטיקטוק. לנו זה נראה שטותי, אבל מילה אחת שלי שווה זהב בשביל מישהו אחר. היו גם מקרים שהלכתי בהתנדבות לשמח בנות בימי הולדת, בנות שעברו חרם, כדי להרים להן. אני לא רוצה שמישהו אחר יעבור את מה שאני עברתי".

פונים אלייך גם אנשים מבוגרים יותר?
"ברור, נשים מבוגרות פונות אליי וכותבות לי, 'אגם, בזכותך עשיתי את הניתוח, את מעוררת השראה'. אני מקבלת משהו כמו 40–50 הודעות כאלה ביום וזה משמעותי, במיוחד באינסטגרם, שכולן רזות ומעלות תמונות בבגד ים".

אחד הדברים המרגשים ביותר בעיני נבא הוא לראות איך אותם ילדים שהציקו לה בעבר מתייחסים אליה עכשיו. "אני לא נוטרת טינה לאף אחד", היא מבהירה, "תבקש ממני סרטונים, אני אעשה לך באהבה. להפך, זו סגירת מעגל. אנשים שלא היו איתי בקשר, שלא דיברו איתי בבית הספר, שצחקו עליי והשפילו אותי, פתאום פונים אליי ואומרים, 'אח שלי רוצה סרטון', 'בן דוד שלי רוצה סרטון'. זה מרים לי, אני רואה את הפרצוף האמיתי שלהם, אבל אני אעשה להם, האח ובן הדוד שלהם לא עשו לי שום דבר. מבחינתי השם נתן לי לעבור איזשהו ניסיון, עברתי אותו, ועכשיו אני במקום שאני אהובה מאוד על כולם, גם על אנשים שבכלל לא מכירים אותי במציאות ורואים אותי רק דרך המסך".

את מדברת המון על קבלה עצמית, אבל עשית המון שינויים בעצמך, הזרקות, ניתוח קיצור קיבה. איך זה מסתדר?
"העיקר הוא לקבל ולאהוב את עצמך, כי אם כבר לעשות שינוי, אז ממקום אוהב ולא שונא, אחרת כנראה לא תאהב את עצמך גם אחר כך. כשתהיי שלמה עם עצמך ותאהבי את עצמך אנשים יאהבו את מי שאת, לא משנה אם זה במידה S או במידה XXL. רק כשהבאתי את עצמי באמת הצלחתי, כי היום חסרה אותנטיות, וכמה שתהיה יותר אותנטי – ככה תצליח יותר".

צילום: אורית פניני | סטיילינג: שלי וייס | איפור: נועה לוי | שיער: רז ארביב | הפקה: טל פוליטי | לוקיישן: שווארמה בון טעם- אלנבי 56 תל אביב