אור ועדי מ"המירוץ למיליון": "היינו בוכים ונשברים אחד לשנייה"

בשיא התחרות המפרכת של "המירוץ למיליון", הזוגות זכו השבוע לרגע מרגש במיוחד כשקיבלו מכתבים מבני המשפחה שנשארו בבית. מי שבלט בקרב המתמודדים הוא אור אוחנה, שבניגוד לאשתו ושותפתו עדי עצמי, החליט לא לקרוא את המכתב שקיבל מאמא שלו. משתתפי התוכנית (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12) סיפרו היום (שישי) לגלית גוטמן ואילנית ולוי איפה אור הרשה לעצמו לבכות, איך מגיבים להם ברחוב ולמה הם הגיבו לעצור שקיבלו כמו שהגיבו.

אף על פי שאור בחר שלא לקרוא את המכתב מאמו כדי שלא לבכות מול המצלמות, עדי שיתפה שמאחורי הקלעים גם הוא הזיל דמעה: "אור בכה במעברים, היינו רואים ילדים בשדה התעופה עם המשפחות יד ביד ושם היינו נשברים ובוכים אחד לשנייה". אור חשף בעצמו מתי הרשה לעצמו להוריד את המגננות: "עדי שמה בדרכונים שלנו תמונה של הבנות, כל פעם שהייתי פותח את התמונה הייתם יכולים לגלות איזו דמעה".

עדי, הופתעת כשאור לא הסכים לקרוא את המכתב?
"אור מאוד רגיש והוא החזיק את עצמו, כשאני מתפרקת ובוכה הוא נכנס לתפקיד שמחזיק אותנו. דווקא שם הוא לא משחרר כדי שאחד מאיתנו יהיה מוחזק ואחד ירגיש בנוח לבכות. ידעתי שדווקא בגלל זה הוא מאוד פחד לתת לסכר הזה להשתחרר, הוא היה אותנטי למה שהוא הרגיש".

איך הסברתם לבנות שאתם נעלמים לכמה שבועות?
"אנחנו בבית מאמינים בשקיפות מוחלטת, אנחנו מדברים איתן תמיד כמו לילדות בוגרות. אמרנו להן שיש לנו חלום, אנחנו רוצים להגשים אותו, שכשהן יהיו גדולות הן יגשימו את החלומות שלהן. השארנו אותן עטופות באהבה עם אנשים שאנחנו מאוד סומכים עליהם, המשפחות שלנו ואם זה לא היה ככה אז בטוח שלא היינו נוסעים. הייתה יועצת בית ספר שליוותה אותן והמחנכות והגננת".

אור, משהו היה יכול להכין אתכם לתגובות?
"זה מטורף, השבוע עשינו סיבוב עם הבנות באיזה קניון ופשוט לא יכולנו ללכת. ידענו שיהיה סביב הדבר הזה הד, אבל אתה לא מתאר לעצמך עד כמה זה גדול. אתה פוגש את זה בכל מקום, אם זה מתחת לבית, במכולת וברשתות, קנה מידה שהוא אסטרונומי. לרוב זה כיף, נחמד ונעים, יש מצבים שזה גם פחות מתאים, אבל בגדול אני חושב שאנחנו נהנים מזה".

איך אתם מסכמים את גיאורגיה עד כה?
עדי: "היה לא פשוט, אור קם על צד שמאל, ככה זה גם בחיים האמיתיים שלנו, שכשהוא קם על צד שמאל, אז הדברים פחות הולכים, אז אני הייתי שם להרים אותנו".
אור: "זה רק מראה שאני אנושי כמו כולם וגם לי יש ימים פחות טובים, בשבילם יש לי את עדי לידי, שיודעת להרים אותי ולהיות פייטרית. היא הראתה לכל עם ישראל, כל מילה שאני אגיד, מיותרת".

מוקדם יותר בתחרות לא קיבלתם בקלות את עניין העצור.
עדי: "נכון שזה משחק אבל זה נוגע בך, אני שיתפתי בחרם שעברתי והתגובה שלי אולי הייתה חסרת פרופורציות, כי זה נגע בי במקומות מאוד כואבים שלי. הרגשתי פתאום דחויה ולא אהובה, קשה לעשות את ההפרדה הזאת מהמשחק".
אור: "אני לא חושב שאפשר לעשות את ההפרדה ולא להיעלב, מה זה לא אישי? אז על סמך מה שמת לנו את העצור? חשבת עלינו דבר כזה או אחר, לא באנו לך טוב בעין וזו הסיבה, זה מעליב איך שאתה לא תסובב את זה, עם כל הכבוד שזה משחק".