mako
פרסומת

נועה ירון דיין בתמונה ראשונה עם בנה שנפצע בלבנון: "לא אשכח את הדם על הסדינים. לא מבינים איך הוא בחיים"

נועה ירון דיין משתפת בתמונה מרגשת שבה היא מחבקת את בנה, ששרד את הפציעה בלבנון, ומתארת את הימים המטלטלים שעברו על משפחתה לצד סיפור הגבורה שלו

לילך מרקוביץ'
פורסם:
נועה ירון דיין ובנה
"אחרי ארבעה ימים שהתארכו ליום אחד ארוך". נועה ובנה | צילום: instagram
הקישור הועתק

רק לפני יומיים שיתפה נועה ירון דיין את עוקביה בדרמה משפחתית מטלטלת. בנה נתן, המשותף לה ולגרוש שלה יובל דיין, נפצע מרסיסים לאחר שרימון התפוצץ בסמוך לצוות שלו במהלך פעילות מבצעית בלבנון, ופונה לאשפוז בבית החולים בנהריה במצב קל.

כעת, ירון דיין מעלה פוסט מרגש במיוחד לחשבון האינסטגרם שלה, לצד תמונה שבה היא מחבקת את בנה בחצר בית החולים כשהוא יושב על כיסא גלגלים ונראה מחויך, על אף הפציעה הקלה שניכרת בפניו. בפוסט היא חושפת את רכבת ההרים הרגשית שעברה עליה בימים האחרונים: "אני אחרי ארבעה ימים שהתארכו ליום אחד ארוך ארוך… יום מלא חרדה, דמעות, הודיה מטורפת, שוב דמעות, שיחה עם כירורג, אורטופד, פסיכולוג, שוב דמעות...".

נועה לא חסכה בתיאור רגעי הפחד שחוותה כאמא, כולל הנסיעה הלילית המלחיצה לבית החולים בנהריה תחת אזעקות, "בלי לדעת מה בדיוק אני אפגוש", ומתארת את התמונות שלא תשכח לעולם. "את הדם על הסדינים, ואת הפנים היפות של הילד שלי ששכב שם".

על גבורתו של נתן בשטח חושפת ירון דיין פרטים מצמררים ששמעה מחבריו לצוות: "החברים שלו שבאו אחד אחד להגיד שהם בכלל לא מבינים איך הוא בחיים… ואיך הדרך שבה הוא פעל בזמן אמת הצילה עוד חברים…". מתוך כל המציאות המורכבת הזו, היא משתפת בהקלה: "לאט לאט ההבנה חודרת לי להכרה: קרה לנו נס מטורף. יקח זמן, ושיקום, וטיפול, אבל היה יכול להיות אחרת… מילימטר לכאן או לכאן…".

פרסומת

ירון דיין, המנהלת אורח חיים דתי, בחרה לקשר את הצלתו של בנה לראש חודש ניסן וליום הולדתו של רבי נחמן מברסלב: "היום אני אומרת מזמור לתודה, ומדליקה נר לרבי נחמן, ויודעת שידו הייתה בנס הזה…". היא אף מספרת שתטוס בעוד חודש וחצי לאומן להודות על הנס.

נועה ירון דיין
הסטורי ששיתפה מוקדם יותר השבוע | צילום: instagram

בסיום הפוסט, נועה מבקשת להתנצל בפני כל מי שדאג וניסה ליצור איתה קשר בימים האחרונים: "תודה על התפילות, הרגשתי אתכם ואתכן חזק איתי. סליחה שלא חזרתי לאף אחד. הייתי בקיפאון ועכשיו אין לי מושג מאיפה להתחיל… איזה עם יש לי, איזה אבא יש לי... אוהבת אתכם, אסירת תודה, עם ישראל חי".