אודיה פינטו על הקשיים בהיריון: "אלכוהול, סיגריות - זה קשה. הרבה עצבים"

ההיריון הראשון שלה, אותו חשפה בשבוע שעבר, לא רק שינה לאודיה פינטו את הגוף ואת סדר היום - אלא גם הספיק כבר לטלטל את הזוגיות שלה. בין העצבים להורמונים, פינטו ובעלה בשנה ושלושה החודשים האחרונים, אליאור סופר, נאלצו להתרגל למציאות חדשה - שכללה לדבריה גם לא מעט ריבים.

עכשיו, כשההתחלה הקשה מאחוריה לטענתה, היא מודה היום (ראשון) בריאיון ל-mako סלבס, בהשקת קולקציית הפנאי של דלתא, שהאהבה לסופר "קצת" חזרה, ומתייחסת בין היתר לתגובות של הסביבה להיריון שלה - עוד לפני שהיא עצמה חשפה. "זה מעצבן. אבל החזרתי לאנשים באותה מידה. תלמדו".

צילמה: נויה חסון

אנחנו צריכים להגיד לך רשמית מזל טוב.
"רשמית מזל טוב ובשעה טובה, בשורות טובות, חמסה".

היה קצת חשש לצאת מהבית אחרי שהכרזת שאת בהיריון?
"לא. הכי לא, הכי באהבה ובכיף. מלא באים ואומרים לי 'מזל טוב' ואני מרגישה בשבת-חתן עכשיו, כן? מרגש. יש אנשים כל כך טובים, ששמחים בשמחה שלי כאילו היא שלהם, אמיתי. בנות עם דמעות בעיניים באות ואומרות לי 'אודיה, כאילו החברה הכי טובה שלי בהיריון', וזה מרגש, זה מוערך ממש".

גם שיתפת שזה לא היה פשוט להיכנס להיריון. כשזה קורה זה מעצים את ההתרגשות.
"עוד יותר. וכששיתפתי, זה כזה - היה לי דופק, כאילו זה פתאום הדבר הכי אישי שלי שהופך להיות של כולם, בגדול. אז עוד יותר התרגשתי, וזה מטורף. קיבלתי מלא תגובות טובות ובנות שהן ממש שמחות בשמחה שלי".

היית רוצה להשאיר את זה עוד קצת בשושו?
"לא, לא, לא. אני בן אדם שיתופי. כאילו באו ואמרו לי 'מזל טוב', מבינה? בא לי לבוא ולספר. לא כאילו, 'שמעת? היא בהיריון' - לא. אני באה ואני מספרת, כזה".

היו אנשים שניסו לדחוק בך שתצאי עם זה?
"לא, ממש לא. כולם כיבדו אותי - 'בזמן שלך'. אבל היו אנשים שבאו ואמרו לי, נגיד אם לבשתי משהו קצת יותר צמוד, 'היי, מזל טוב'. ייבשתי להם את התחת, למי שאמר לי לפני מזל טוב. לא אומרים לפני לאישה בהיריון מזל טוב, עד שהיא לא אומרת בעצמה - זה לא משנה כמה אתה קרוב אליי. אח שלי, לא משנה. כשאני אחליט שזה הרגע הנכון, אתה תגיד לי מזל טוב.

"אמרתי להם 'על מה מזל טוב?' אף אחד לא יוציא אותי מהארון. כשאני אחליט. ואם לא בא לי להגיד? בגלל שהייתי כבר בלופ הזה כל כך הרבה פעמים, שסתם כאילו יכולתי להשמין ומישהי באה ואמרה לי 'מזל טוב', או שסתם באותו יום אני נפוחה מהמחזור ומישהי באה ואומרת לי 'מזל טוב' - וזה לא סבבה".

היו גם תגובות לא נעימות?
"תשמעי, העליתי איזושהי תמונה וכתבו לי 'את פרה'. זה כאילו לא סבבה. תקשיבי, זה... אמיתי, איך אמרתי? ואני תמיד אומרת את זה - כל תגובה שלכם שהיא רעה, זה מוסיף לי לחשיפה שלי. זה מהמם בעיניי. תשמעי, תמיד יהיו את אלה שיפרגנו, את אלה שלא יפרגנו, וזה סבבה. הגעתי למצב שאני אומרת: זה סבבה. מי שאוהב, אוהב. מי שלא, תתקדם. תתקדמי, ביי".

מה הקושי הכי גדול בתקופה הזו?
"אני חושבת אלכוהול, סיגריות. זה קשה".

מה עושים?
"זה קשה. הרבה עצבים, הרבה. אוכלים בכמויות. אני אוכלת מלא, יש לי כאילו חור בקיבה. וזהו, זהו בגדול. הרבה עצבים, הרבה לנשום, להתעצבן. אין מה לעשות, אין מה לעשות".

איך בעלך מכיל את זה?
"וואו, בהתחלה הוא גם קיבל את הכאפה שלו, כן? הוא קיבל את הכאפה, ואומר לי כאילו 'אודיה, מה עובר עלייך? תתאפסי', ואני חושבת שבאיזשהו שלב הוא כבר הבין. כאילו גם אני קצת התאפסתי כבר, עברו החודשים הקשים, גם אני קצת התאפסתי. אבל היה ריבים, היה ריבים".

אבל על מה ריבים בתקופה הזאת?
"לא, לא, לא, לא, לא. את כועסת. הנה, עכשיו אני מזיעה, אני מזיעה, כל כולי מזיעה. אין לי הסבר למה. יש פה מיזוג, נעים ואני כולי מזיעה. למה? אין לי הסבר, אין לי הסבר. חם לי ברמות... הגוף שלך פשוט בוגד בך. פתאום את עייפה, פתאום את עצבנית, פתאום את אוהבת, פתאום את שונאת. אין לך חשק, כאילו 'אל תתקרב אליי, אל תיגע בי, אל תחבק אותי', כזה".

ועכשיו חזרת לאהוב את בעלך?
"קצת כן, קצת. זה כאילו ההורמונים קצת נרגעו, קצת יותר בטוב, פחות עצבנית. אני חשבתי שאני צריכה אשפוז. הרגשתי ממש חולת נפש".

אנשים אומרים "היריון זה לא מחלה", אבל יש תסמינים לא פשוטים.
"תשמעי, זה אני לא מאלה שמתפנקות ויושבות, כן? גם עם בחילות וגם עם זה, קמתי ויצאתי לעבוד. באמת הייתי צריכה לצלם קמפיינים ודברים, כי אני לא בן אדם כזה מפונק. גם עם 40 מעלות חום אני קמה ועובדת. אני לא בן אדם כזה. אבל ברור שיש תסמינים לכל דבר, ברור. כאילו של העייפות, הכאבים, גם את לא יודעת מה זה, וגם אין לך את מי לשתף כל כך. ההתחלה היא הכי קשה כי אין לך את מי לשתף. ואז גם אנשים לא מבינים למה את מתרחקת מהם. החברות הכי טובות שלי, 'מה קורה?' כאילו, שאת עדיין לא רוצה לספר, ואז 'מה עובר עלייך? את מתרחקת, את לא עונה לנו'. אבל זהו, כולם הבינו למה".

חרדות יש, או שאנחנו במוד חיובי?
"אני בן אדם מאוד-מאוד חיובי, מאוד. בהתחלה ברור שיש, ואין מה לעשות זה טבעי. אבל אני באמונה, אני באמונה שלמה שהכל ממנו, והכל שלו, וזה לא שלי, זה שלו - שלו, שלו, שלו".

מתי נגלה את מין העובר?
"בקרוב. ברמה שאמא שלי אפילו לא יודעת אם זה בן או בת - כאילו זה או בן או בת, אין אופציה אחרת. אפילו אמא של אליאור לא יודעת - ואליאור חושב שהוא יודע מה יש לו - הוא חושב".

רגע, הולך להיות בייבי-שאואר מוגזם? לפי המבט שלך, כן.
"אני אישה מוגזמת, אני מתה על זה. כאילו מה, אני כל יום בהיריון?"

אז רגע, מה הקונספט? זיקוקים באוויר, בלונים?
"כן, כן, כן, בא לי. תשמעי, אני לא כל יום בהיריון. בא לי. אני, מבחינתי, כל חגיגה שאפשר לחגוג אני אחגוג. כל חגיגה שאפשר. למה לא? הכי אחגוג בעולם".