עדי בוזגלו נפרדת: "תודה שבחרת בי ולימדת אותי אהבה"
יום מטלטל עובר על בוזגלו, ששיתפה בדמעות כי אחרי שהחתולה שלה הלכה לאיבוד, היא חזרה לא כתמול שלשום. בסיוע אחת העוקבות שלה, הגיעה בוזגלו לווטרינר, שהמליץ על ההחלטה הקשה - להרדים את החתולה. "אני מבינה שהחיים צריכים להמשיך, זה קשה"
יום לא קל עובר על עדי בוזגלו, כולל השתלשלות אירועים מעוררת חרדה בסופה נאלצה להרדים את החתולה שלה, פיצי. בסדרת סטוריז שהעלתה היום (שני) לחשבון האינסטגרם שלה, תיארה בוזגלו, שפחדה כל חייה מחתולים, איך נבהלה אחרי שלא ראתה אותה יומיים. כשחזרה, היא שמה לה אוכל - אבל פיצי לא הגיבה יותר מדי, מה שהקפיץ את בוזגלו מיד.
"אני גמורה. יומיים לא ראיתי את החתולה, מה זה דאגתי לה", פתחה בוזגלו את הסטורי הראשון. "חזרתי מהספורט, שמתי לה אוכל, בדרך כלל כשאני שמה לה לאכול היא קופצת. נראה לי תקפו אותה, אני לא יודעת מה לעשות, אמאל'ה אני לא יודעת מה קרה לה, אני גמורה. תקשיבו, היא נראית לי לא בסדר, משהו קרה לה".
בהמשך תהתה בוזגלו אם מישהי מהעוקבות שלה מכירה וטרינר שיכול להגיע לביתה, שבו שהתה לבד, ולהרים את פיצי ("יש לי פחד מחתולים"). עוקבת בשם שני הגיעה לסייע ולקחה אותה לווטרינר, כשבוזגלו אז כתבה, אופטימית, שיבדקו את מצבה של פיצי. אלא שבתיעוד נוסף שהעלתה היא כבר התייפחה, אחרי שהתברר שפיצי הורדמה בעקבות גילוי סרטן.
בוזגלו, שתיעדה את עצמה בוכה ברכב אחרי הבשורה הקשה של הווטרינר, אמרה כי "יש לה סרטן והיא מאוד מבוגרת. הווטרינר אמר שאני צריכה לגאול אותה מייסוריה". עוד הוסיפה בדמעות: "זהו, אני לא יכולה לדבר".
בתיעוד אחר נראית פיצי בכלוב, בעוד בוזגלו אומרת לה: "אני באמת אוהבת אותך, עכשיו את הולכת לנוח לעולמים". הדמעות, לא עצרו גם כששבה לביתה, כשבתיעוד אחר אמרה בוזגלו, כשהיא בוכה הפעם במיטה: "אני מבינה שהחיים צריכים להמשיך, זה קשה".
לצד התיעוד שלה בוכה, כתבה: "קשה לי מאוד לכתוב את זה. אסי עזב הכל ובא להיות איתי". בהמשך, הוסיפה: "הווטרינר אמר לי שזה המעשה הכי אצילי שיכולתי לעשות בשבילה, לעזור לה לא לסבול יותר. אפילו לבני אדם אין לפעמים את החסר הזה. היא הייתה חתולת רחוב, אבל בשנה וחצי האחרונות היא נכנסה לי לנבכי הנשמה.
"מי שמכיר אותי יודע שיש לי פחד נוראי מחתולים בגלל טראומת ילדות. בחיים לא האמנתי שאצליח לטפל בחתולה, להתקרב, לתת לה להתלטף עליי. לא האמנתי שאצליח לאהוב, אבל היא, בדרך השקטה שלה, לימדה אותי להתקרב למרות הפחד, לימדה אותי לתת ולקבל אהבה, לימדה אותי רוך, עם הזמן התאהבתי בה יותר ויותר טיפלתי בה. דאגתי לה, והיא הייתה מתחככת בי כאילו תמיד היינו שייכות אחת לשנייה, ועכשיו היא לא פה". בסוף חתמה בוזגלו: "תודה לך קטנה שלי, שבחרת בי ולימדת אותי אהבה".