"משגעים אותי": דור מ"חתונמי" על השאלה שמעסיקה את כולם

כולם משגעים את דור עוז כהן מ"חתונה ממבט ראשון" עם שאלה אחת: האם אתה הבייבי דאדי של סופי? אז על השאלה הזאת הוא עדיין לא יכול לענות, אבל מה שהוא כן יודע להגיד בלב שלם, זה שהפרפרים שראינו באוויר מהרגע הראשון בו פגש את סופי דניאל בנג'מין תחת החופה היו לגמרי אמיתיים. כשאנחנו פסע מסופ"ש הזוגות (רביעי, אחרי החדשות, קשת 12), תפסנו אותו באירוע שנערך בחסות מותג האופנה רנואר, לריאיון על אחד הנושאים הבוערים של העונה.

איך התחושה לצפות בעצמך על המסך? איך החברים והמשפחה מגיבים?
"זה מוזר מאוד. פעם ראשונה שיוצא לי לעשות דבר כזה בחיים שלי, זאת חוויה חד-פעמית. החברים והמשפחה אוהבים, הם אומרים: 'מה שאנחנו רואים בטלוויזיה זה דור, באת אתה'".

הצופים של "חתונמי" קצת נאחזים בסיפור שלך ושל סופי, תיארת לעצמך שזה יהיה סיפור האהבה של התוכנית?
"ממש לא ציפיתי שזה יקרה, אני דווקא הלכתי על התרחיש היותר גרוע, שלא תהיה משיכה ולא יהיה כיף ואיך אני אתמודד ואגיב בסיטואציה כזאת. אני לא יודע אם לקרוא לזה מזל, אבל זה פשוט קרה".

באמת היו פרפרים מהרגע הראשון?
"זה יותר מפרפרים מהרגע הראשון, אני כבר לא זכרתי בכלל מה התחושה הזאת אחרי כל כך הרבה שנים של מלחמה. זה לא רק פרפרים, זה הרבה יותר מעבר לזה. אני לא חושב שאפשר להסביר את הדבר הזה".

חווית משהו כזה לפני?
"חוויתי התאהבויות, אבל כזה דבר בחיים הבוגרים עם רצון וכוונה טובה ולבוא מחויב לתהליך - לא היה לי דבר כזה אף פעם".

כמה משגעים אותך, אם אתה האבא?
"משגעים אותי מאוד בשאלות אם אני האבא. בערך כל בן אדם שני שפוגש אותי ברחוב אומר לי: 'מזל טוב אתה האבא'. משגעים אותי על הדבר הזה".

מה התשובה שאתה עונה למי שמטריף אותך ברחוב?
"אני אומר שאין לי מושג על מה הוא מדבר. כבר יש לי נאום קבוע כי לא נעים להתעלם, גם בסוף יש את ההבנה שאנחנו בתוכנית טלוויזיה וצריכים רגע לתת לדברים לקרות".

ואתה קורא טוקבקים?
"אמרתי לעצמי בהתחלה שלא אקרא טוקבקים, אבל אי אפשר. הסקרנות יותר חזקה בסוף מהכל. יש הבנה שאני לקחתי על עצמי שאומרת שטוקבק אחד לא טוב מנצח מאה טוקבקים טובים. ופשוט הפסקתי לקרוא את זה. בעיניי זה לא משקף במאה אחוז את מה שקרה שם וגם לא אותי, אז אני משתדל שלא לקרוא טוקבקים".

העיסוק בנפש לא זר לדור, שעוסק בתחום גם במסגרת הצבא וגם בחייו המקצועיים. "סיימתי את השירות שלי כקב"ן ואז המשכתי מילואים כסמ"פ לוחם, והחלום שלי זה לעבוד עם הלומי קרב פוסט-טראומטיים, ובמקביל גם עם נוער בסיכון", שיתף החתן. "היום אני עובד עם נוער בסיכון וחיילים משוחררים. אני מנסה לפתוח קליניקה פרטית משלי ולהתחיל לעבוד כמו שצריך, פשוט לא מפסיקים לקרוא לי למילואים, אז זה קצת נתקע".

ואיך הם מגיבים? הם רואים אותך פתאום על המסך בסיטואציות רומנטיות, הם שואלים אותך שאלות?
"זה היה הפחד הכי גדול שלי לפני שבאתי לתוכנית, כי להיות קב"ן ואיש טיפול זה להיות בן אדם שלא מספר על עצמו כלום. אנחנו אמורים להיות איזשהו דף חלק. אני מאמין בגישות קצת יותר מתקדמות, שמטפל גם יכול להראות את החיים שלו ועדיין לא יקרה שום דבר בחדר הטיפולים. אני חווה את זה גם היום, המטופלים שלי יודעים לעשות את ההפרדה. נכון, לפעמים הם נכנסים ומצטלמים איתי אבל כשאני נכנס לסשן בקליניקה אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה הזאת, ולהיות גם מקצועיים שצריך. רואים אותי הרבה פעמים מתנהג כזה באיזושהי ילדות. אני מבטיח לך שאני גם יודע להיות מאוד רציני שצריך. זה פשוט הצדדים שיוצאים ממני כרגע".

מה היית רוצה למסור לדור שאתה פוגש על המסך?
"תשמור על אופטימיות, תיהנה מהחוויה הזאת. זה חד-פעמי".