דביר סולומון משתף: "לא הייתי פה היום אם אח שלי לא היה שולח כוח שיחלץ אותי מהמחבלים"

יוצא הריאליטי דביר סולומון, שלחם לפני שלוש שנים בקיבוץ בארי קרוב ל-20 שעות ברציפות, חוזר היום (רביעי), שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, לרגעים מהקרבות ולמראות הקשים - ומשתף איך ניצל מהיתקלות מחבלים בזכות אחיו הגדול.

"זה היה היום הכי נורא שחוויתי בחיים שלי", פתח סולומון והמשיך, "לא משנה כמה התכוננתי וכמה התאמנתי ביחידה לתרחישים דומים, שום דבר לא הכין אותי למה שנתקלתי בו באותו היום. לחלץ חמישה ילדים שתקועים בקומה השנייה ולא יודעים איפה ההורים שלהם, וכל הבית נשרף, ואם הם לא יקפצו אלינו - הם יילכדו וימותו בבית, אותם ילדים שהאח הבכור הוא בן 15 ומחזיק נשק כדי להגן על אחים שלו הקטנים מפני מחבלים".

סולומון בן ה-28 המשיך וסיפר על מחזה נוסף ומטלטל שנשאר בו מהיום הנורא: "לפתוח ממ"ד ולראות זוג מבוגרים שהבעל משותק על כיסא גלגלים והאישה אומרת: 'לא יכולתי לחלץ אותנו כי לא הצלחתי לסחוב את כיסא הגלגלים'".

בתוך כל הקרבות והתופת, הוא גילה שגם אחיו הגדול הגיע לבארי כדי לסייע בחילוץ משפחות לכודות - ולבסוף היה גם זה שהציל את חייו. "אותו אח שלי שלא הייתי נמצא פה היום אם לא היה שולח כוח כדי לחלץ אותי מהיתקלות מול מחבלים, שנפלו בה שני לוחמים שלנו ונפצעו קשה עוד ארבעה. באותה היתקלות נפלו גם אלי גינסברג ז"ל ושגיא גולן ז"ל", הזכיר והנציח את חבריו.

רק אחרי שלושה ימים מתחילת המתקפה, ואחרי שכמעט לא ישן וקפץ ממשימה למשימה, סיפר כוכב "אהבה חדשה" שהרשה לעצמו להרגיש לראשונה. "נתתי לעצמי להתפרק ולהתאבל על כל מי שנהרג. ישבתי עם עצמי בצד וניסיתי להעלות את כל הזיכרונות הכי מתוקים עם כל אחד, גם אם זה היה אפילו זיכרון קטן וקצר, כל אחד מהם השפיע עליי בצורה שונה, בדרך שהוא פעל, במה שהוא האמין ובערכים שהוא הביא איתו. אין יום שאני לא מודה לאלוהים שפגשתי את כל האנשים האלה, ואין יום שאני לא מנסה להשתפר בתור בן אדם בזכות אותם אנשים".