"בכל בית יש תקופות פחות יפות": נטע ברזני על המשבר עם בעלה

תקופה עמוסה וסוערת במיוחד עוברת על נטע ברזני. אחרי הדרמה באצטדיון ודיווחים על משבר בחיי הנישואים, תפסנו את כוכבת הריאליטי והמשפיענית לריאיון בהשקת הפופ-אפ של סקארה וקראנץ' של גלידות נסטלה.

רק לאחרונה מצאה את עצמה ברזני בלב מהומה אלימה מחוץ לאצטדיון בלומפילד. אחרי ניצחון קבוצתה האהובה בית"ר ירושלים 0:1 על הפועל תל אביב, ברזני שלפה מצלמה ותיעדה את עצמה חוגגת ושרה לעבר אוהדי הפועל המאוכזבים. התגובה לא איחרה לבוא, ואוהדים זועמים החלו לקלל אותה קללות קשות כמו "תמותי", "יא בת זו*ה" ו"יא מזד**נת", ואף איימו עליה באלימות פיזית. רק התערבות מהירה של אחיה, עומר ברזני, שמילט אותה משם בדרכים צדדיות, הצילה את המצב מהסלמה מסוכנת.

יש פה הרבה קהל בהשקה אבל אין פה אוהדים של כדורגל.
"קודם כל, הכדורגל כרגע בפגרה, אז האוהדים נחים, אבל אני ירושלמית גאה אז בית"ר ירושלים לגמרי".

ציפית שהסרטון יעשה כזה טירוף?
"ממש לא ציפיתי, לא ידעתי. העליתי את הסרטון, ואחרי שנייה אני מקבלת כאילו התראה לנייד - 'הבלגן של נטע ברזני', זה הסלים. לא הבנתי, באמת כשהוא עלה לסטורי עדיין בכלל צחקתי על זה, כן? לא הבנתי, פתאום הבנתי שיש חוקים במגרש. מה מותר, מה אסור. כאילו, חיים, זה לא בית משפט, זה מקום שהוא פתוח לכולם. מה קורה?".

יש שיגידו שקצת התגרית.
"אז בואי, אני חושבת שאנשים מכירים אותי, ואם אני רוצה להתגרות - לא ככה אני מתגרה. יש לי דציבלים מאוד מאוד מאוד גבוהים שאני יכולה להגיע אליהם, ובכלל לא השתמשתי בהם. הייתי על הכי נמוכים שלי. אני ממש עובדת עליהם. אז להתגרות זה לא היה הקונספט. זה היה להרים לקבוצה שלי, זה מה שזה היה".

פעם הבאה לא תעשי את זה?
"בפעם הבאה אני אהיה יותר מתוחכמת. אגיע עם גאנגסטרים איתי פשוט. אני אגיע מוכנה לכל תרחיש".

לא חששת באותם רגעים? כי זאת הייתה סיטואציה קצת מפחידה.
"לא חששתי כי לא הבנתי מה קרה שם. רק אחרי זה הבנתי. רק אחרי זה קיבלתי מלא טלפונים - 'את בסדר? בסדר? בסדר? איפה את?'. הבנתי אחרי שצפיתי, ואותם אנשים שאמרו לי 'יא כפכף, יא רזה', אז הבנתי את הקונספט של מה שהיה שם. לפני זה לא קלטתי".

התגובות ברשת לא היו נעימות.
"אני חושבת שזה הרשת. אנשים אוהבים לתקוף ויש אנשים שאוהבים לחבק. אני לא אשקר שאני ממש לא מסתכלת על תגובות, אבל התחלתי לקרוא וקצת נחרדתי. אפילו התבאסתי, היה לי לא נעים. אבל עוד פעם, אם בן אדם יגיד לי את הדברים האלה פנים אל פנים ויכיר אותי אישית, הוא לא יגיד לי את זה, אז בואו נהיה עדינים ונזכור שזה רק משחק והכל בסדר".

מעבר לסערת הכדורגל, השבוע האחרון היה סוער סביב חייה האישיים של נטע. שלוש שנים אחרי חתונת הענק והנוצצת של ברזני ובעלה גרי דהן בדובאי, ושנתיים אחרי לידת בנם הבכור, צצו דיווחים על משבר עמוק בנישואים של השניים. ברזני עצמה שפכה שמן למדורה כשהעלתה סטורי בו שיתפה שהיא עוברת "תקופה מבלבלת ולא פשוטה", מה שגרם לרבים לתהות אם הזוג בדרך למדרגות הרבנות.

מה קורה בחיים האישיים, בפן האישי?
"אני חושבת שזה בדיוק כמו הסרטון הזה, את מבינה? קורה משהו והוא מתפוצץ לך בפרצוף, בלי להודיע לך בכלל שהעניינים הולכים לצאת מפרופורציה, וזהו. ואז יאללה, בלגן, התחלנו סרט חדש, לתת הסברים, להסביר מה קורה. אז מה שקורה אצלי בבית זה מה שקורה אצל כל אחד בבית. בכל בית יש לפעמים תקופות יפות, תקופות פחות יפות, חילוקי דעות, את יודעת, לפעמים סתם משברים נגיד, סבבה? אז זה לא משהו שעכשיו אני אומרת: 'אוקיי, יאללה, בלגן, בואו נחריב הכל, גירושים, עניינים'. זה לא הקונספט, זה לא המצב, זו לא הסיטואציה. הסיטואציה היא שהכל בסדר, שיש לכולנו דברים כאלה, ככה וככה בחיים".

אפשר גם להוסיף, אתם הורים טריים בסוף, יש ילד בן שנתיים, זה לא פשוט.
"זה גם לא פשוט שזה... בוא נגיד שאם זה לא יוצא לבחוץ, אז זה היה יותר פשוט. הסיטואציה הייתה נראית כאילו בטוח אחרת, אבל ברגע שדברים יוצאים לבחוץ, אז זה קצת יותר מנפח את זה גם בתוך הבית, אין מה לעשות. כי יש עוד צד בסיפור, זה לא רק נטע, יש גם את גרי, שגם לו זה לא נעים".

שהוא גם פחות בתחום.
"נכון, וגם כשיש ילד בן שנתיים, ולא נחשף לזה, כי לילד, את יודעת, זה יכול להיות מאוד מטלטל. אבל זה לא פשוט. גם החיים שלי ושל גרי, הם כאילו כל כך לא בכותרות ולא בוחרים את הדבר הזה בחיים שלנו. אבל יש לפעמים מצבים שנקלעים אליהם, וצריך לדעת שאנחנו חיוביים והכל בסדר".

צריך לומר שגם את העלית סטורי שמבהיר שיש משהו. "אחותי לקחה את מנדי לכמה ימים, אני בימים לא פשוטים", את די רמזת על זה.
"אני מנסה לחשוב על איזה סטורי את מדברת. בטח את מדברת על הסטורי שגם נאבד לי הכלב שם. כן, זה היה הסטורי. אחותי באה פשוט לעזור לי עם הילד ועם הכלב, ועל הדרך גם הכלב הלך לאיבוד! תוך כדי שאני בטירוף על החיים שלי, אני מקבלת טלפון: בובי נאבד, לא מוצאים אותו כבר שלוש שעות בים. טוב, אני, תקשיבי, התחלתי ללכת בחוף, עכשיו יש לי עוד סקופ לתת לך... אנשים שיחקו שם כדורגל, היו שם אוהדים. אז אמרו 'אה, זאת מהסרטון', בום, נתנו לי כדור לראש! תוך כדי שאתם משחקים. הייתי ככה... אבל ראיתם את בובי? ואז אני ממשיכה ללכת. אמרתי טוב, אני לא רוצה לפתוח לעצמי פה עוד סכנה, אז פשוט המשכתי ללכת. כן, אנשים משוגעים. אבל בובי נמצא, זה הכי חשוב".

זאת אומרת, הסטורי ההוא שדיבר על הימים הלא פשוטים, זה לא היה קשור בהכרח למשבר האישי, זה היה קשור לרצף אירועים שהיו באותם ימים?
"זה הכל ביחד, מותר שיהיו גם משברים, זה בסדר וזה בריא. זה נורמלי ואנשים מתחזקים מזה, ואנשים באים יותר נכונים, יותר מדויקים".

מה מתיש אותך בימים האלה, שמציקים לך ושואלים אותך מה קרה?
"מתיש אותי... אני עייפה, אני לא אשקר. יש רגעים שאני סבבה ויש רגעים שאני ממש לא סבבה. נגיד, עכשיו אני מתחילה להיות קצת פחות סבבה, וקודם הייתי סבבה. ככה זה, יש מצבי רוח, יש לך כזה אפים, יש לך דאונים, יש לך כל מיני מיליון מחשבות ורעשים כאלה בראש שרצים. לאו דווקא, את יודעת, למה שאת עוברת, כי את צריכה לתת הרבה דין בחשבון לאנשים ששואלים אותך ולא בא לך. בא לך פאקינג שנייה לשבת בשקט! אבל גם בשקט לא אוכל לשבת, כי אז מספיק שישבת עם ידיד שלך, מצלמים ומעלים, ואז אומרים 'רגע, מי זה זה שהיא ישבה איתו?', את מבינה? אז אני נזהרת".

את מצליחה לנטרל רעשי רקע, ושנייה להתעסק במה שחשוב, שזה את ובעלך בבית?
"אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא באמת לתת שקט לנפש, לנסות, ובאמת - שנייה לנשום".