אני לא דוגלת בלהגיד "קשה לי". גם בזמנים הכי קשים לא התלוננתי

בגיל 23 נדמה שמאיה קיי חיה כבר חיים שלמים מול המצלמות. מי שהחלה את קריירת הדוגמנות שלה כילדה הפכה לכוכבת מיוזיקלי (האפליקציה שקדמה לטיקטוק) ובגיל 19 מצאה עצמה על המסך ב"הישרדות". השנים תחת אור הזרקורים לימדו אותה שיש דברים שהיא חייבת לשמור לעצמה, ואחרי מערכת יחסים מתוקשרת עם האקס שהכירה בריאליטי, טל מורד, את הזוגיות הנוכחית שלה היא בחרה לשמור בסוד במשך תקופה ארוכה.

"אני יותר פרטית היום. במערכת היחסים הנוכחית שלי שמרנו על הקשר לעצמנו חמישה חודשים. זה בא ממקום שאני מעדיפה להשאיר את זה שלי כדי לשמור על עצמי ועלינו. זה לא בכוונה, זה פשוט קרה לבד וזה הרגיש לי נעים, אז המשכתי עם זה", היא אומרת.

זה משהו שלמדת מטעויות עבר שלך? מהזוגיות המאוד מתוקשרת עם טל מורד?
"כן. זה אמור להיות מקום המפלט שלי ובלי להתכוון לפעמים אנשים נכנסים לך למערכת היחסים כי זה נורא מעניין, אבל זה יכול גם להזיק".

בן הזוג הוא עמית אלקסלסי (26), בעל תאגיד לעובדים זרים בבנייה שנמצא שנות אור הרחק מהעשייה הנוצצת של בת הזוג. הם הכירו לפני שלוש שנים דרך חברים משותפים, לפני כשנה נפגשו שוב במקרה והקשר הרומנטי ניצת. "הוא בן אדם שנורא מסופק מהדרך שלו. יש לו עבודה וחיים משלו, והם פשוט משתלבים בצורה ממש טובה עם החיים שלי. יש לי מזל, הוא בן אדם מכיל, אוהב, ממש גבר. הוא משלים את החלק בפאזל שהיה חסר לי כדי להשאיר אותי שפויה. הוא מחזיר אותי למקום".

הוא מאוד רחוק מהעולם הזה. היה לו חשש לצאת איתך בהתחלה?
"היו לנו חמישה חודשים בבית וזה ביסס לנו המון. בהתחלה היו כותרות וקונספירציות על איך הכרנו ומתי, אבל בסוף הסיפור הזה מתנקז ליום אחד לפני שנה שפשוט נפגשנו מחדש בתל אביב וזהו, שם זה התחיל. כשזה פורסם כבר היינו בשלב של להסתלבט על זה ולא לקחת ללב".

את צעירה, אבל כבר יש מחשבות על חתונה וילדים?
"ברור שאני מאחלת את זה לעצמי, אבל אני משתדלת לחיות ולא לרוץ. אני רוצה ומוכנה לחתונה, אני מכורה לילדים, אני יודעת שאהיה הכי טובה בזה בעולם אבל כרגע זה מסלול נכון וטוב לי".

אתם כבר שנה ביחד, אבל עדיין גרים בנפרד. יש מחשבה על מעבר לדירה משותפת?
"כן. העיכוב הוא טכני, המלחמה התחילה ובדיוק חידשתי חוזה בדירה שלי, אז זה לא ממקום שאנחנו לא עושים את הצעד הבא. זה עוד יקרה".

ייקח זמן עד שארגיש שמשהו נורא קשה לי

למרות גילה הצעיר, מאחורי קיי (קרברושיץ') כבר אין-ספור עבודות דוגמנות בארץ ובעולם, שתי תוכניות ריאליטי ("הישרדות", "רוקדים עם כוכבים"), השתתפות בפסטיגל והנחיית התוכנית "המירוץ למירוץ", התוכנית המלווה את "המירוץ למיליון" בקשת 12. רגע אחרי שסיימה את הפרויקט האינטנסיבי של הפסטיגל טסה קיי לחופשה של חודש בתאילנד וחזרה ארצה יממה לפני פרוץ המלחמה עם איראן. באחד מימי המלחמה נפלו שברי יירוט של טיל סמוך לדירתה בתל אביב. "את חוזרת מטיול ומתרגשת לחזור לשגרה, ופתאום הייתי צריכה להיות סגורה בבית שבועיים, זה חרפן אותי. גם לא הייתי בבית שלי אלא בבית של בן הזוג שלי כי אין לי ממ"ד או מקלט. אני מרגישה אצלו בבית, אבל עדיין זה קשה".

עכשיו את בטח מודה על זה שאת אצלו אחרי שרסיס נפל סמוך לבית שלך.
"זה הלחיץ אותי מאוד. פחדתי שיקרה משהו למישהו שאני מכירה, אבל הכל בסדר וכולם בריאים. לאחרונה התחלתי לנהל סוג של שגרה וזה אף פעם לא פשוט כי מבחינת אנשים מבחוץ העבודה שלנו לא חיונית כמו שהיא אסקפיזם. יש אנשים שחושבים שזה לג'יט ויש אנשים שלא, את אסנת מדימונה לא מעניין איזה קמפיין מאיה קיי עשתה, אבל מצד שני זאת העבודה שלי ואמשיך ליצור את התוכן שהלקוחות דורשים ממני כי אלה החיים שלי. אני מנסה לעשות הכל בעדינות ובהתחשבות".

נראה שאת מרגישה צורך להתנצל.
"אני מרגישה צורך להשמיע קול. אני לא מתנצלת, אבל גם לא שוכחת שיש אנשים שלא חיים את החיים שלי".

באופן כללי יש הרבה ביקורת על משפיעניות ותרבות קודי הקופון, בתקופה הזאת ובכלל.
"אף פעם לא הייתי בנעליים של קוד קופון, אני יותר בקטע של לשתף את החיים האישיים שלי, אבל לדעתי זה מהמם כי בסוף מי שעושות את זה מתפרנסות ממשהו שהן אוהבות. זה תחום מסנוור ויש הצעות נורא מפתות, אבל זה לא תמיד נעים בעיני הקהל".

זו עבודה קשה ליצור תוכן?
"כל עבודה היא קשה אם משקיעים בה. קשה זה בעיני המתבונן, ואני לא דוגלת בלהגיד קשה לי. גם בזמנים הכי קשים לא התלוננתי, זה מגיע ממקום של סיבולת. עברתי הרבה דברים בחיים שגרמו לי להיות בן אדם חזק. לפני שבע שנים עבדתי קשה כדי להיות מי שאני היום, והרגל שלי עדיין על הגז. ייקח זמן עד שארגיש שמשהו נורא קשה לי".

את מרגישה שהגעת לנחלה?
"היום אני כל מה שחלמתי להיות בגילי. התחלתי בתעשייה הזאת נורא ילדה ואני עדיין ילדה, אבל אני רואה את השוני ביני לבין חברים בני 23. יש לי אחריות ומטרדים אחרים, אני חשופה לביקורות כבר עשור".

והביקורות נוגעות בך?
"אני יכולה להעיד שהביקורת של לזלזל בבלונדיניות שלא יכולות להיות גם חכמות ומצליחות כבר פחות קיימת. יש המון כבוד היום למי שעובד בתעשייה שלי, והביקורות היום הן על דברים מינוריים יותר. הקהל שם לב להכל, נגיד, לא עשיתי גוונים שנה, חלק שנאו את זה וחלק ממש אהבו. בתקופת הפסטיגל היו הרבה דיונים על איזה סוג של בחורה אני וכשאת מרגישה שאת צריכה להסביר את עצמך כל הזמן, זה מה שנוגע בי. לקחת דברים שקשורים לעבודה ולמתוח עליהם ביקורת זה לגיטימי, אבל כשזה דיון אם אני אדם טוב או לא, אילו ערכים יש לי או מה עברתי בחיים, זה יכול לגעת בי".

אפרופו פסטיגל, היו הרבה ביקורות על יכולות השירה שלך.
"זמרת אני לא, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לשיר בעבודה שלי. אני אמשיך להופיע ולהיות מול קהל, אבל האם אוציא אלבום משלי? לא. לאנשים נורא קשה כשדמות מסוימת עושה משהו חדש, וגם אני מתפתחת בעולמות שלי כל יום, אז למה לא?".

אין אצלי הפרדה בין העבודה לחיים האישיים

קיי משמשת בשנים האחרונות פרזנטורית של מספר חברות גדולות, בהן טוונטיפורסבן, אדידס וקרליין. "המותגים האלה הפכו למשפחה שלי, אני לא רק מדגמנת להם, אני ממש מייצגת את עצמי בתוך המותג. במקביל בתקופה האחרונה הצלחתי לעשות את הפריצה לטלוויזיה, אני מסקרת כל תוכנית שעולה בקשת ומרגישה שזה ממש בית ספר להנחיה. זה הישג עצום מבחינתי, אני מופיעה ב'מירוץ למירוץ' ואז בפרסומות של פרו, טוונטי ואדידס, זה מטורף. בסוף אני לא רק עומדת ומצטלמת, אלא מנחה ומעבירה מסרים".

מה השאיפה שלך?
"אני מאחלת לעצמי שישראל תנצח באירוויזיון ושאני אנחה אותו, זה החלום שלי. יש לי עוד המון תוכניות, אני נמצאת היום במקום שהחיים שלי רצים נורא מהר, אבל אני חושבת על כל פרט. אני פרפקציוניסטית, העבודה שלי חשובה לי ואין אצלי הפרדה בין העבודה לחיים האישיים, הכל בתוך כדור אחד".

היית עושה עוד תוכנית ריאליטי?
"בתור מתמודדת לא נראה לי. היום אני מסקרת את האנשים הבאים שמגיעים לטלוויזיה, וזה כיף לי".

איך את מגדירה את עצמך היום?
"אני מנחה, דוגמנית ואשת עסקים. אני אדם קריאטיבי, יש לי פרויקטים גדולים שעוד אי אפשר לדבר עליהם, אבל זה כאילו לקחו ממני דגימת DNA וטפטפו אותה. אני מסרבת להמון דברים כי הלו"ז שלי נורא קשה".

איך נראה יום ממוצע בחייך?
"קמה בבוקר, מצלמת בשמונה וחצי, מסיימת בעשר, אוכלת משהו, הולכת להתאמן, מצלמת משהו, חוזרת, הולכת לפגישה ויושבת על תסריט לתוכנית. זה מתחיל בשבע בבוקר ומסתיים ב-11–12 בלילה".

העומס הזה בא על חשבון החיים האישיים שלך?
"אלה החיים האישיים שלי. החברים שלי והזוגיות שלי זה הדבר הפרטי היחיד שיש לי, זה השקט שלי".

את מצליחה למצוא זמן לפגוש חברים?
"אני קובעת את זה שבוע מראש וכותבת ביומן, אם לא, זה לא קורה. אין אצלי דבר כזה 'בואי ניפגש מחר'. אמא שלי המושלמת מנהלת לי הכל, היא 300% בתוך הדבר הזה, היא יודעת הכל, כותבת הכל ומודיעה לי על הכל, שאלוהים ישמור לי עליה. היא והסוכנות שלי יד אחת בדבר הזה, הן עובדות ביחד והן גם מזכירות לי להיות בן אדם ולנשום שנייה, כי זה נורא חשוב".

יש ימים שאת קמה בבוקר ואין לך כוח?
"ברור. בדרך כלל זה קורה כשיש לי שבועות מאוד עמוסים, אני בן אדם בסופו של דבר. לפעמים אני קמה מרוסקת, לא תמיד יש לי כוח, אבל בדרך כלל אני מנקזת את זה ליום שבת, אין לי ברירה אחרת. יש ימים שאין לי כוח לקום להתאמן או ליצור תוכן ואני פשוט מדברת לעצמי, מנסה להבין לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב. רוב הזמן אין לי אופציה פשוט להישאר במיטה".

כמה זה קשה ללכת ברחוב? אני מניחה שעוצרים אותך בכל צעד ולא תמיד יש פנאי לזה.
"99% מהזמן אני זורמת בכיף, וגם אם תופסים אותי ביום לא טוב, אני משנסת מותניים ועושה את זה. אני לא רוצה שמישהו ירגיש שמשהו עובר עליי, אני נותנת לבן אדם השני את מה שהוא מבקש כי אני יודעת שהוא מתרגש לפגוש אותי".

יש אנשים שיכולים לעבור את הגבול?
"ברור, זה קרה לי בתאילנד, היינו במסעדה והייתי באמצע ביס בפה עם בננה לוטי, כל השוקולד מרוח לי על הפה בזמן שמישהו רץ אליי עם מצלמה פתוחה לסרטון. חבר שישב איתי אמר לו, 'תן לה שנייה לסיים לאכול והיא תצטלם', והוא ענה, 'יש לך 15 שניות לסיים'. סיימתי והצטלמתי, אבל אחר כך זה ישב עליי. חשבתי לעצמי מה גורם לבן אדם לחשוב שהוא יכול לדבר אליי איך שהוא רוצה, הייתי צריכה לענות לו. כעסתי כי לא הייתי צריכה להצטלם איתו אחרי הדרך שבה הוא דיבר אליי, אבל להבדיל, הייתה אמא שניגשה אליי בארוחת הבוקר ואמרה לי שהבנות שלה סופר-מתרגשות ושכשאני אוכל הן ישמחו לעשות איתי סרטון, וברור שעשינו. דרך הפנייה מאוד חשובה".

את מציבה גבולות לאנשים?
"כשזה מגיע לאוכל זה הרגע היחיד שאני יכולה בנימוס לבקש שיחכו קצת. גם אם הם לא מבקשים בנימוס, אני מסבירה בנימוס".

אני נורא מפולטרת

קיי היא דוגמנית שמצטלמת לא פעם בבגד ים ובלבוש חושפני. כמו אחרות בתחום, גם היא סופגת אש ותגובות בנושא. "אני אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ונהנית ממנו. אני לא חושבת שאי-פעם עברתי את גבול הטעם הטוב, ומי שלא אוהב, שלא יסתכל", היא אומרת בתגובה על הטענות.

כמה את מתעסקת במראה החיצוני שלך ביום-יום?
"ההתעסקות בזה מגיעה אצלי ממקום נפשי. אימונים וספורט זה השקט שלי, זה כמו טיפול. אני פשוט בן אדם שנהנה מאורח חיים בריא, אני לא רואה את עצמי חיה אורח חיים אחר".

את מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאת רואה?
"יש ימים שכן ויש ימים שלא".

מה יכול להפריע למאיה קיי כשהיא מסתכלת במראה?
"זה אפילו לא המראה, לפעמים זה מגיע מבפנים, למשל אקנה או נשירת שיער, המון דברים שיוצאים מהנפש החוצה. צריך להתייחס לנפש שלך בעדינות ולטפל בה לפני שמטפלים בחיצוניות".

ואת מטפלת בה?
"אני לא אשקר שעדיין לא הלכתי לפסיכולוג, והייתי רוצה. הייתה לי מטפלת אנרגטית מדהימה ואני כותבת מלא לעצמי, פורקת על דפים, מדברת עם בן הזוג שלי, עם החברים הקרובים לי ועם קייסי (זפטה, שהייתה לצדה ב'הישרדות' – יה"א). קייסי היא הפסיכולוגית שלי".

איך מתמודדים עם זה שיש עיסוק בלתי פוסק במראה החיצוני שלך?
"אני כבר רגילה לזה. אנשים שמים לב לכל שינוי, כל תזוזה, כולל אם הורדתי שערה יותר בגבה. אני פשוט מתורגלת, אלה החיים שלי כבר כל כך הרבה זמן".

כמי שהתחילה בתעשייה בגיל מאוד צעיר, הטרדות מיניות או יחס מזלזל על הסט הם משהו שנתקלת בו?
"לשמחתי אני עובדת עם אותם אנשים המון שנים, אבל יצא לי לשמוע הערות שאנשים חושבים שהם יכולים פשוט לזרוק לך, או במאי שחושב שהוא יכול לגעת בך או להזיז אותך. למזלי אני יודעת להעמיד את הצד השני במקום אם זה עובר את הגבול מבחינתי. היה צלם ששאל אותי מה הצד שלי, ואמרתי לו ששניהם, ואז הוא אמר לי, 'לא לעוד הרבה זמן', כלומר, שהיופי שלי ייעלם כשכבר לא אהיה צעירה. מבחינתי זה לא היה במקום, וגם אמרתי לו את זה".

ההורים שלך תמיד היו בעד זה שתהיי חלק מהתעשייה?
"יש לי את המשפחה הכי תומכת בעולם, בלעדיהם לא הייתי מצליחה. אמא שלי תמיד הייתה הגב שלי, אבא שלי נורא גאה בי והאחים שלי הם הראשונים שנמצאים בכל מקום שאני דורכת בו. הם המעריצים הכי גדולים שלי ואני המעריצה הכי גדולה שלהם".

את באה ממשפחה תומכת. מגיל צעיר ידעת מה את רוצה לעשות בחיים ובגיל 19 כבר כיכבת בפריים טיים. מהצד נראה שהגשמת את כל החלומות שלך. אז למה את אומרת שעברת חיים לא פשוטים?
"מגיל נורא צעיר היה לי דחף להוכיח את עצמי, אבל אף פעם לא הייתי הילדה הבולטת, היפה, המקובלת. תמיד היו לי קשיים, עברתי כמה בתי ספר כי לא הצלחתי להסתדר מבחינה חברתית ולימודית. בגיל 16 שמעתי על הפנימייה שלמדתי בה וביקשתי מאמא שלי שתרשום אותי. אמרתי לה שאני צריכה לדחוף את עצמי למסגרת כדי להצליח, ושם באמת הרגשתי בפעם הראשונה שאני פורחת. כשהדוגמנות לא השתלבה עם הפנימייה התרסקתי, כי הבנתי שאצטרך לעזוב אותה וזה שבר לי את הלב. הייתי צריכה לעבור בית ספר, טסתי לדגמן בחו"ל בין הבגרויות ואת כל זה עשיתי לבד. אמא שלי ליוותה אותי כמה שהיא יכלה, אבל באותה תקופה היא עוד ניהלה את המרפאה של אבא שלי (אביה של קיי הוא רופא ילדים – יה"א). לאט-לאט התחלתי לקבל עוד הצעות עבודה ולמדתי לשלב בין הלימודים לקריירה בגיל מאוד צעיר. אלה החלטות שילדה לא יכולה להכיל לבד, זה קשוח. הייתי צריכה להיות חסינה לביקורות ועבדתי על עצמי כדי להאמין שאני מסוגלת".

מה קרה אחרי שנכנסת ל"הישרדות" והכרת את טל?
"החיים הפרטיים שלי פשוט הפכו למשהו שקוף, וגם ב'רוקדים עם כוכבים' הייתי סופר-חשופה. לאורך כל התקופה הזאת עברתי הרבה דברים עם חברים שנתתי בהם אמון ונפגעתי. בדיפולט שלי אני נחמדה ומאמינה לכולם, אבל קיבלתי הרבה סכינים בגב. היום למדתי והרבה יותר קשה להתקרב אליי, אני נורא מפולטרת ואני מגיעה עם מסנן. עברתי תקופות קשות עם אנשים שחשבתי שהם חברים שלי, ונפגעתי. הכל קרה מהר, בזמן קצר, וכשאני צעירה מאוד".

את מצטערת שהתחלת בתעשייה בגיל צעיר?
"לא, אני שמחה שעשיתי את זה. זה לימד אותי שאני יכולה להתמודד עם המון, ולא כל אחת יכולה. יש בנות בגילי שהתחילו באותו זמן וזה התיש אותן. אני כל הזמן צריכה לרוץ על גלגל כמו אוגר, אבל לא אפסיק".

היו מחשבות לפעמים שזה טו מאץ' ובא לך לעזוב הכל?
"יש לפעמים, ממש בקטנה, אבל לא באמת. זה המקום שמיועד לי".

אמרת שאת נמצאת בייעוד שלך, אבל יש משהו מעבר שהיית רוצה לעשות?
"החלום שלי זה ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים. אני נורא נהנית לעצב בתים".

צילום: שחר ארביב | סטיילינג: ראובן כהן | איפור: שחר שבו | שיער: שחר משה | ע. סטיילינג: זיו כהן | הפקה: טל פוליטי | לוקיישן: החווה העירונית לשיקום בעלי חיים, טבע הקשר ברמת גן