אחרי האירוע של הבת של גלית גוטמן: "אמרנו, '99 אחוז שלא תהיה חתונה'"
על רקע הפסקת האש עם איראן גלית גוטמן חיתנה, אחרי חשש ו"הזיות" לדבריה, את בתה הבכורה שירה. השתיים התייצבו, לצד האחות הקטנה אמה, בהשקה חגיגית, ובריאיון ל-mako סלבס הן תיארו את רגעי החרדה לפני המאורע, כשגוטמן מודה: "שירה איבדה את זה קצת"
שבוע אחרי החתונה המדוברת של שירה גוטמן, הכלה הטרייה התייצבה אמש (רביעי) על השטיח האדום עם אמה גלית גוטמן ואחותה הקטנה, אמה. השלוש, הגיעו זוהרות לסינמה סיטי גלילות להשקה של מותג האיפור הבינלאומי לוריאל פריז, שערך הקרנת בכורה חגיגית לסרט "השטן לובשת פראדה 2" - וסיפקו בריאיון עם mako סלבס מספר פרטים, על הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים לקראת הערב הגדול של המשפחה - שכמעט ולא יצא לפועל.
על השטיח האדום בהשקה נצפו גם השחקנית יעל אלקנה, אושיית הכושר אירה דולפין, כוכבות הרשת נועה טקה, ליבר בלילתי, השחקנית שירה לוי, אשת התחזית סיגל גפני, מלכת היופי במיל' שירלי בן מורדכי ואחרים. אלא שאותנו כאמור עניין מה יש לבנות-גוטמן להגיד, בין היתר על "ההזיות" קודם לחתונה ("היה דרמטי"), זאת בזמן ששירה יצאה בווידוי לא שגרתי.
אני תופסת אתכן אחרי שאירוע גדול הסתיים, איך אנחנו מרגישות? ירדה אבן?
גלית: "ענן-ענן, עדיין".
שירה: "אין אושר כזה, זה לא חולף, מתי זה חולף?"
לא הייתה נפילת מתח?
גלית: "עדיין לא, נכון?"
אמה: "לא, לא די, גם לא תהיה, אנחנו בשיא, אנחנו בטוב, היה מושלם".
שירה: "אני אסביר לך גם למה לא תהיה, אנחנו פשוט תרגלנו נשימות ואמרנו '99 אחוז שאין חתונה', הפסקת אש הסתיימה יום לפני האירוע אז אנחנו פשוט התנהגו כאילו..."
גלית: "אנחנו באמת יותר מדי זמן חשבנו שלא יהיה אירוע בגלל המלחמה ואז הייתה הפסקת אש שהסתיימה יום לפני התאריך".
אמה: "ואז שינינו גישה, אמרנו 'קורה, יקרה בחמישי הזה, יהיה טוב', אבל זה עדיין היה כולה שבועיים להתרגש וגם זה חצי".
אבל לא ביטלתן ספקים, המשכתן כרגיל עד לרגע האחרון?
שירה: "כן כן, המשכנו להתנהל כרגיל".
אמה: "הייתה קריסה מערכתית בבית, חוץ מזה התנהגנו כרגיל".
גלית: "לא, היינו בהזיות, היינו בחרדות, כי לא ידענו מתי לשלוח, אם לשלוח תזכורת, אם תהיה חתונה, אם להזמין דברים, לא ידענו מה לעשות, איכשהו התנהלנו כמו רובוטיות באירוע הזה. שירה קצת איבדה את זה".
על השאלה אם שירה "הייתה בריידזלדה", נעצו גוטמן ואמה מבט בכלה שלא השתמע לכמה פנים, לפני שהיא השיבה להן: "לא תקשיבו אתן חצופות, לא-לא-לא סליחה..."
אמה: "אנחנו לא באות בתלונות, היית בלחץ, רק מודעות".
שירה: "אני רוצה להגיד שכל כלה שהייתה צריכה עד יום לפני החתונה להבין אם זה קורה או לא קורה, הייתה מתנהגת הרבה יותר חמור ממני".
אמה: אנחנו לא אומרות שזה לא בסדר שהיא הייתה בלחץ, פשוט רוצות שהיא תהיה מודעת שהיה לחץ".
גלית: "היה לחץ מאמי, היה דרמטי, היה צריך להכיל, הכלנו".
שירה: "זה עדיין נושא רגיש, צריכות לעבוד על זה רגע בבית".
400 איש, איך עוצרים את אמא מלהזמין את כל החברים?
גלית: "לי יש הרבה נעלבים ומלא אנשים שכל כך הייתי שמחה להזמין אבל ידענו מהתחלה, בהתחלה הם רצו חתונה ממש ממש קטנה, הם רצו עוד יותר קטן מזה".
שירה: "הייתי מוכנה להתחתן בהרכב הזה כאילו [שלושתן] וההורים של בעלי".
עד כדי כך? זה כיף שמחה והרבה אנשים.
שירה: "אחרי שעשיתי את זה אני אומרת תודה, היה לי הכי כיף בעולם הייתה אנרגיה מטורפת של אהבה ואנשים, אבל מה שאני רציתי ככה – שלושתנו".
כמה התייעצת עם הנשים שלצדך?
שירה: "האמת שבדרך כלל אני יודעת שכלות לוקחות איתן מלוות לכל מדידה, אז לא, היה לי פעמיים את אמא פעם, אחת את אמה היא חזרה מהטיול - ויש לי וידוי. כל מדידה כל דר התקשרת לרום בפייס-טיים הוא ראה את השמלות".
את חשפת את השמלה?
שירה: "כל מי שיש לו דופק לידי הראיתי לו את השמלות, לא יכולתי להשאיר את זה לעצמי".
אבל זה אמור להיות סוד.
שירה: "בסדר, הבנו שאני כלה לא..."
גלית: "זה היה תהליך שהיינו חלק... כלומר אני לא בעיצוב בכלל אני הגעתי רק בשביל לראות ולהתפעל ולהגיד 'וואו מה זה הדבר הזה ומתי זה אצלי בארון בשחור', זה הכל, זה היה פשוט מדויק ברמות אחרות [שמלות החתונה] והיא מוכשרת הילדה הזאת".
עכשיו משגעים אותך על השלב הבא אני מבינה, אמא קצת זורקת הערות.
שירה: "קצת?"
אמה: "אמא זורקת הערות מלפני, כשהגענו לשלב..."
גלית: מאמי אני לפני שש שנים כשרום הגיע, הם יצאו שבועיים אמרתי 'הכל בסדר, תתחילו לעבוד'. הייתי אומרת לה 'אם קורה משהו אז לא קרה כלום, תעשו, תביאי אליי'".
שירה: "שום דבר פה הוא לא נורמלי, הכל חריג-חריג-חריג".
גלית: "אני רוצה להיות סבתא, כאילו מה חריג בזה?"
שירה: "מה חריג? שאמרת את זה בשידור חי כשיצאנו חודש, לא חריג, בכלל לא".
ותראי איך אמא ידעה שהוא יהיה בעלך.
שירה: "אמא ידעה, אמא ידעה מהיום הראשון".
גלית: "אין דברים כאלה, אין, הלב".
אני שמחה שאת מחייכת אמה, לא בשביל להלחיץ.
אמה: "אני בת 21 בסוף יש בינינו עדיין חמש שנים, הכל טוב, גם זמני יגיע, הוא לא עכשיו, לאט-לאט".
מה נאחל לכן עכשיו, את התקופה הזו איך אנחנו רוצים להעביר, בלי תכנונים?
גלית: "שדברים יירגעו פה וישקעו ושנדבר רק על משא ומן עם האיראנים והלבנונים ולא מלחמות, שהכל יסתדר
שירה: "נשמח לקצת משעמם, קצת שקט". את הריאיון איתנו, סיכמה גלית ב"זהו, ניפגש בבריתה". ממתינים בקוצר.