בר זומר תוקפת: "למה לכתוב דבר כזה? למה לרדת על אישה בהיריון?"

במאי האחרון חשפה הדוגמנית בר זומר שהיא ובעלה אביב כהן מצפים לבת שנייה, אחות למילה בת השנתיים. רגע לפני שהתינוקת המתוקה תגיח לעולם, תפסנו את הדוגמנית באירוע ההשקה של חנות הפופ-אפ הראשונה של מותג ביטוי שלה Barbiz המשתף פעולה עם מותג הקמח האיטלקי Pivetti בביג פאשן גלילות.

בריאיון חשוף וכן, זומר שיתפה אותנו בהבדלים בין ההיריון הזה להיריון הקודם, בפחדים שהיא חשה בעקבות המצב הביטחוני בארץ, וגם חשפה מדוע החליטה לצאת נגד מישהי שכתבה לה באינסטגרם תגובה מרושעת?

במה שונה ההיריון הזה מהקודם?
"מלא. כל תחילת ההיריון היה לי שונה לגמרי, ואז אמרתי, 'טוב, זה בטוח בן'. אלו תסמינים אחרים לגמרי. בחילות, הקאות, הייתי סמרטוט ברמה שחשיפה למשפחה - לא הייתי צריכה לחשוף. אמא שלי אמרה לי, 'בר, את בהיריון'. אמא של אביב הייתה אצלנו, והיא מתקשרת אליו אחרי זה, 'אביב, מה יש לבר? היא בהיריון!'. הייתי לא במיטבי בהתחלה, אבל טפו, חמסה, עברנו את זה".

לאחרונה גם שיתפת, שקיבלת תגובה שערערה אותך ולקחת אותה קשה. מישהי העירה לך על הנראות שלך בהיריון.
"לקחתי את זה קשה כי אין מקום לתגובות כאלה. אני באמת חושבת, קודם כול, בחירת המילים, באמת, למה לכתוב דבר כזה? אפשר להביע ביקורת, אפשר לא להתחבר, אפשר לא לאהוב, אבל לא חייב להגיב, בטח לא בהיריון. יש משהו סופר רגיש בהיריון. גם ככה אישה לפעמים מרגישה שהכול משתנה. את גם הורמונלית, למה להכביד על האישה? למה לגרום לה להרגיש לא טוב עם עצמה, אם היא עפה על עצמה? אם אני בחרתי ללכת עם ג'ינס פתוח, טוב לי עם זה, אני אוהבת את זה. אז למה לרדת עליי? למה להוריד לי? להפך, בואו תרימו. לא בא לך להרים? סבבה, אז אל תגיבי. וגם אם את מגיבה, תשתמשי בבחירת מילים שהיא קצת יותר הולמת, ראויה, מכבדת.

"אז מה שאני באה להגיד זה שאני פשוט יודעת, לא עליי, על אחרות, מה משפט כזה יכול לעשות לה. כי ברור לך שיש לי מדי פעם תגובות לא טובות באינסטגרם. אני לא אוהבת לשתף את זה. זאת אומרת, אני לא רוצה לעורר רעש סתם, אבל פה אמרתי - אני חייבת. לא בשבילי, בשביל אחרות.

"ואחר כך גם קיבלתי מלא הודעות על זה מבנות שאומרות, 'וואי, איזה כיף שבחרת לשתף את זה, גרמת לי להרגיש ביטחון, אני עכשיו רוצה ללכת, כשהחזה שלי גדל, אני מרגישה בנוח ללכת עם הג'ינס פתוח, אני אלך עם ג'ינס פתוח. בא לי ללכת עם חולצת בטן, כשהבטן שלי בחוץ, אני אלך עם בטן חשופה'. ואני עשיתי את שלי ברגע שזה מה שקיבלתי".

אבל פה היא דיברה יותר על לבוש, פחות עלייך.
"היא דיברה על לבוש והשתמשה במילה מאוד מאוד מכוערת שזה כינוי, לא יודעת אפילו איך לכנות את המילה הזו. זה מדבר גם עליי וגם על הלבוש שלי. זה מכלול של דברים שהם לא מגניבים".

ובכללי מרגיש שאנחנו בתקופה במדינה שהכול כל הזמן, הרבה בשורות לא פשוטות. איך יודעים לנטרל את הרעשים?
"קשה. קשה על הגבול הבלתי אפשרי. אני חושבת שמה שמחזיק אותי זה באמת השגרה. זאת אומרת, העבודה שלי והמשפחה שלי. בסוף אני צריכה לקום בבוקר ולתפעל את הדבר הזה שנקרא משפחה, את מילה, את ההיריון וגם העבודה, אין ספק שזה מכניס אותך לאיזושהי שגרה כלשהי. אבל זה נורא נורא קשה.

יש פחד לצאת מהבית נגיד?
"כן. ואני לוקחת את זה מאוד מאוד קשה. אני חווה פחדים מטורפים. תמיד הייתי כזו, אבל זה התעצם מאז השביעי באוקטובר. פשוט מפחדת. חיה בפחדים".

שזה להישאר יותר בבית או לצאת בליווי?
"לא, אבל זה כן להסתכל אלף פעמים קדימה, אחורה, הצידה, וזה כן לחשוב לאן אני הולכת. אני מודה. נגיד אביב אמר לי, 'בואי נעשה סופ"ש בירושלים', אמרתי לא. אני לא מסוגלת להתקרב לירושלים. יש דברים שאני כן נמנעת מהם וזה בא לידי ביטוי בהרבה דברים. אני מפחדת ללכת למקומות המוניים. אביב מכניס בי את האומץ ואת הביטחון וזה משהו שהוא מאוד חשוב כי יש מצב שאם לא הוא, אז הייתי שוקעת בבית. ואני עובדת עם עצמי, אני מדברת עם עצמי ובסוף, זה משפט קשה להגיד, אבל את יודעת, זה מלמעלה".