קורל סימנוביץ': "הייתי בבית חולים, נעלמתי לחודשיים ואף אחד לא ידע איפה אני"

קורל סימנוביץ' היא כבר אמא לארבעה, והיא עדיין מתרגלת לטייטל החדש והמרגש. סימנוביץ' ובעלה, שחקן הכדורגל הבין-לאומי סרג'י רוברטו, שמתגוררים כיום באיטליה, הביאו לעולם לפני שנה את צמד התאומים שלהם לוקא ומאי, אחים לקאיה בת ה-5 ולדילן בן ה-3. כעת קורל חושפת פרטים קשים על ההיריון שהסתבך.

בריאיון ל-mako סלבס, שנערך על סט הצילומים של מותג מוצרי טיפוח השיער מותג השיער Olière Paris, סימנוביץ', שהיא הפרזנטורית של המותג לצד בר זומר, אוריה עזרן ורומי פרנקל, דיברה בפתיחות על רעלת ההיריון שגרמה לה ללידה מוקדמת, התחושות המעורבות שהיו לה כשגילתה שהיא מצפה לתאומים, החרדות שהתלוו לכך והבהלה הרפואית עם בנה התינוק לוקא שסבל מגידול שפיר שגרם לו לכאבים עזים.

אמא לארבעה. זה טייטל.
"שיהיו בריאים. כן, זה טייטל, אה?".

גם חגגת להם עכשיו שנה, לתאומים מאי ולוקה. איך את מסכמת את השנה הזאת?
"שנה מאתגרת מאוד, שנה מלאה ברגשות מעורבים, שמחה והמון רגשות חדשים. גם יש צדדים שהם קצת יותר מורכבים, מבחינות רפואיות ונפשיות. עברתי לידה לא קלה. עברתי רעלת היריון, שזו אחת המחלות הכי קשות בהיריון. יילדו אותי בשבוע 33 וזה עשה לי איזושהי טראומה. אחרי זה גם הייתי בתקופה לא קלה בכלל, גם עם אחד התאומים שלי עברנו משהו לא קל בכלל במשך חמישה חודשים ועד היום זה בטיפולים והכל. הוא סבל ממשהו שקורה להמון תינוקות, אבל אצלו זה הסתבך קצת, משהו שהוא נדיר יחסית. והוא פשוט כולנו, אבל הוא בעיקר סבל מאוד. וזה היה משהו שאני לא רוצה אפילו לחזור לדבר על זה".

הקושי הגדול יותר זה שהיה קשה לאבחן את המחלה?
"זה משהו דווקא ישר מאבחנים, אבל אני גם לא יודעת אם לקרוא לזה חלילה מחלה, זה משהו שקורה להמון ילדים קטנים שנולדים פגים. התאומים נולדו פגים. בגלל שאני הייתי מאוד בסיכון היו צריכים ליילד אותי מוקדם, בשבוע 33. הם לא רצו לצאת מהבטן, זו הייתי אני שבסכנת חיים, ואני הייתי צריכה שיילדו אותם מוקדם מהרגיל, כי בבתי חולים קודם כל מסתכלים על האמא. ברגע שהאמא באיזושהי סכנה, אז לא משנה מה יקרה, חייבים להוציא את העובר. וזו הייתה הסיטואציה. וכשיש פגים, אז פגים זה משהו יותר מורכב. יש כל מיני דברים קצת יותר מסובכים. ידעתי את זה, אבל כן, נתקלנו במשהו שפשוט לא ידענו שהולך לתת לנו חצי שנה ראשונה איתו שכל יום הוא אתגר, וזה היה לא קל. היום, תודה לאל, הוא קצת יותר טוב. עדיין, אנחנו מטפלים והכל, אבל שיהיה בריא".

זה היה נחשב היריון בסיכון מהרגע הראשון?
"כן. קודם כל, נראה לי שכל היריון תאומים, או יותר מעובר אחד, זה היריון בסיכון. בדקתי הרבה יותר, הייתי בהרבה יותר בדיקות, פחות המליצו לי לטוס. ובמיוחד כשהגעתי לשבוע 31, שגיליתי את הרעלת, ומשם כבר עברתי לגור בבית חולים".

אנחנו מדברים על תאומים, משהו שלא חשפת עד לרגע הלידה. מה עשית לנו פה?
"האמת, שיש גם המון דברים שאתם לא יודעים. זו לא הסיבה שלא חשפתי מעין הרע או שרציתי לעשות איזושהי הפתעה כזו לציבור, לא. היום שנודע לי על זה, אני לא יודעת איך כל אחת מקבלת את הבשורה שיש לה תאומים. אין לי תאומים במשפחה, לא לבעלי, לא עשיתי טיפולים בשביל זה, שאני יודעת שזה גם משהו שיכול לקרות. וזה היה לי משום מקום. לא ידעתי בכלל שזה אפשרי אם זה לא במשפחה. אני לא ידעתי.

"אני לא יודעת אם את יודעת, אבל אני מאוד חרדתית. כל החברות שלי יגידו לך כמה אני חרדתית וכמה אני היפוכונדרית, ואני אוטומטית הסתכלתי רק על המינוסים של זה. לא הסתכלתי על זה שזה המתנה הכי מדהימה שיכולתי לקבל, הסתכלתי על הסכנות של זה, על ההיריון שהוא, כמו שאמרת, היריון בסיכון מאוד. זה איזשהו מינוס אצלי שאני עובדת עליו.

"אז זה לא התקבל בשמחה בהתחלה, לא. לקח לי הרבה זמן לעכל את זה כי בעיקר מאוד מאוד חששתי מההיריון עצמו ומהלידה. ופשוט החלטתי, אני ובעלי, שעם כל הבלבול הזה וכל הלחץ הזה עדיף שנשאיר את זה רגע בינינו, בוא נבין, נראה בכלל שזה ישרוד. אי אפשר לדעת כלום.

"אני גם חושבת ככה על היריון עם עובר אחד. גם את הילדים הראשונים שלי לא שיתפתי כזה מהר כי אני חושבת שזה משהו מאוד פרטי, שכל יום יכול לקרות משהו בהיריון. זה אף פעם לא בטוח, אף פעם. ואני חושבת שכל בחורה יכולה לבחור. אגב, גם המשפחה שלי לא ידעה שזה תאומים. אף אחד, לא רק אתם. חוץ מאמא שלי, אחים שלי ואבא שלי, אף אחד לא ידע על זה. כי באמת גם פחדתי שידברו, זה הפחיד אותי, זה הבהיל אותי, פחדתי שזה ילחיץ אותי, פחדתי שמשהו יקרה, זה מהחרדות שבי. אבל לא מעין הרע או דברים כאלה".

ואילו תגובות קיבלת כשחשפת שזה שניים?
"בעיקר שוק. אני אגיד לך איך סיפרתי לחברים את זה. חברים שלי מצלצלים אליי, אחרי שנעלמתי להם לחודשיים כי הייתי בבית חולים והם לא הבינו איפה אני. עד שלחברה שלי היה יום הולדת והייתי צריכה לאחל לה מזל טוב, כי זו החברה הכי טובה שלי. ופשוט היא ראתה בסרטון שאני בחלוק של בית חולים. אז היא אומרת לי 'מה? איפה את?', אז אמרתי לה 'ילדתי!'. והיא שאלה אם זה בן או בת, אז אמרתי לה לנחש. היא אמרה, 'זה בן'. ואני אמרתי לה 'והשני...'.  אז היא אומרת לי 'והשני מה?', אני אומרת לה שוב, 'והשני...'. וככה עשיתי לכל החברים שלי וכולם עם פרצוף של הלם. האנשים לא הבינו".