קרן פלס: "עד סוף השנה אני לא מתלוננת על כלום, ואני עומדת בזה גם עכשיו"

הזמרת והיוצרת קרן פלס יודעת דבר או שניים על זיהוי כוכבים, זו כנראה הסיבה שהיא חוזרת שנה אחרי שנה לכיסא השופטת ב"הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" (פרק הבכורה בשלישי, אחרי החדשות, קשת 12). היא מחפשת את אלה שמביאים את הלב שלהם לבמה, גורמים לה להתרגש (ולהזיל דמעה או שתיים) - וממלאים אותה בהשראה. רגע לפני שהיא חותמת על השם הבא שהולך לייצג אותנו בכבוד בתחרות באירופה, תפסנו אותה לשיחה. "הגיעו השנה מסה של חבר'ה צעירים ששרים בסגנון אחר. אנחנו עפים שם, מחלקים המון כחולים, גם (אסף) אמדורסקי".

את חוזרת לימי צילום ארוכים של "הכוכב" וקריירה ועומס, יש זמן לדייטים?
"לא, אין זמן, אני עושה המון דברים ולפני הכל אני אמא שבדקות אלה חושבת על הילדים והשניצלים שאני צריכה להכין, כבר הכנתי את הבלילה. יש כמה כובעים, אבל בגדול התחושה מאוד טובה. מאז שהחטופים החיים חזרו הודעתי שעד סוף השנה אני לא מתלוננת על כלום, אז אני עומדת בזה גם בריאיון הזה ולא מתלוננת על זה שיש לי כלים בכיור וכביסה לעשות".

מה הסגנון שצריך לייצג את ישראל עכשיו באירוויזיון?
"זה צריך להיות מישהו מאוד חזק, יכולת לשיר בלייב מבלי לרעוד ולהיכנס לפאניקה. גם בשיחה איתנו אסור שתהיה יותר מדי בהלה, כי שם זה הרבה יותר מבהיל. שיהיה בו משהו שממגנט, שאתה מסתכל עליו עוד לפני שהוא שר ורוצה בטובתו".

האמנת שזה יהיה המצב במדינה אחרי שתי עונות בצל מלחמה?
"ביום הצילום הראשון הודיעו שכל החטופים החיים חוזרים - ומאז אני פשוט בן אדם אחר בעונה הזאת. אנחנו כבר רוצים את הריפוי, מותר וצריך לצחוק ולהיות אופטימיים. עשינו את המצווה הכי גדולה, החזרנו את האחים שלנו הביתה ונחזיר גם את החטופים החללים הביתה. אנחנו נרפא ונשתקם, יש תחושה מאוד טובה. ממש חיכיתי לרגע הזה, לא אהבתי להיות ככה כל הזמן, גם על מסך הטלוויזיה, אבל לא הייתה ברירה - מה שבפנים זה מה שיוצא החוצה, ומה שבפנים עכשיו זה המון תקווה ואופטימיות".

בימים האחרונים פורסמה הידיעה שלאחר שנתיים בהן פלס הייתה שותפה לכתיבת השיר שייצג את ישראל בתחרות האירופית, היוצרת כתבה שיר שיתחרה בקדם האירוויזיון היווני. "אנחנו מקווים שהיוונים יסכימו לקחת שיר שישראלית מעורבת בו, כי הזמרת חוטפת ריקושטים קשים שהיא לא יודעת איך להתמודד איתם. כדי שזה יקרה צריך שהיוונים ירצו שהמדינה שלהם תסתובב גם עם דגל ישראל - ואני אומרת שהלוואי, כי זה סימן חיובי אם בתוך המגרש הזה יש לנו חברים שרוצים לשחק איתנו. בחמש שנים האחרונות 22 יוצרים כתבו ליותר ממדינה אחת באותה השנה, זה משהו שקורה בעולם אבל מולנו מפחדים. אני מקווה שזה יהיה לגיטימי בעוד מדינות ושלאט לאט נחזור פשוט להיות שווים בין שווים ואפילו שווים יותר, כי זה היה ככה לא מזמן, כשנועה קירל הייתה באירוויזיון מתו עלינו. צריך להירפא, צריך לעבוד בהסברה וצריך להפוך את ישראל לגיטימית בכל הזירות".

הבנת את התגובות שלא ראו את זה בעין כל כך טובה?
"לא קיבלתי כאלה, אבל אני יכולה להבין שבגלל שיצאנו ממצב של טראומה בתור מדינה שהייתה במתקפה, אז יש משהו פרנואידי שגם הוא מאוד מובן. כל דבר שקצת זז מהמקום הכי קרוב ומחבק, שהוא כאן בבית, יוצר דאגה. אבל בסופו של דבר אני לא קיבלתי תגובות שליליות ואנשים מאוד רוצים את זה. אני רוצה לראות ישראלים מצליחים ועושים את זה בעולם, באירוויזיון אני ישראל, מכירים אותי בגלל שאני ישראלית. המטרה שלי זה להושיט יד למי שמושיט לנו יד. שהילדה שלי תוכל אחר כך ללכת ולעבוד באיטליה ושאף אחד לא יגיד לה שום דבר רע. שהסרטים, ההצגות והיצירה שלנו יהיו לגיטימיים בעולם ושאף אחד לא יגיד שהוא לא עובד איתנו ויחרימו אותנו. שכל האומנים יחזירו את השירים שלהם לספוטיפיי. באירוויזיון זה מאוד מקובל ונהוג, אני מבינה את המציאות פה ומתוך מה אנחנו יוצאים - אבל אנחנו נצא מזה, נשתקם ונשקם את המעמד שלנו בעולם, זה חלק מהדרך".

היכלי ההופעות בישראל קצת במצוקה בימים האחרונים. היורוליג חזר, נעצרו הופעות. מה התגובה שלך בתור אומנית בישראל שמתמודדת עם הדבר הזה?
"זה מאוד מתחבר לנושא ששאלת אותי מקודם על יוון, כי בעצם אנחנו מוקצים קצת, אבל עוד יש לנו חברים בעולם ואנחנו נשנה את התמונה הזאת. ישראל ידעה מצבים קשים וחרמות, היינו במקום שכל העולם רצה להציג את התוצרת הישראלית - ואנחנו נחזור למקום הזה. מגיע לנו, עברנו שואה וכמו שהיה עם השואה והעולם אחר כך אמר סליחה - זה יקרה גם פה. זו הסיבה שהאירוויזיון חשוב, הוא בדמי ואני מרגישה שנעשית שם עבודה. זה שיובל רפאל, שהיא ניצולת נובה, זכתה מקום שני - היא עשתה את הבלתי אפשרי. אז אנחנו נעשה את הבלתי אפשרי ולא ידירו אותנו משום מקום".