אחווה סיטבון על התקרית האנטישמית בברצלונה: "אגרוף בבטן, מודאגת"

אחווה סיטבון רונן נכנסה לחיינו בעונה הראשונה של "חתונה ממבט ראשון" לפני כשמונה שנים כשהייתה הראשונה לעמוד מתחת לחופה יחד עם טל כוכבא. אומנם הזוגיות לא צלחה במבחן המציאות, אבל סיטבון מצאה זוגיות והקימה משפחה שאיתה היא מתגוררת בברצלונה שבספרד בשנים האחרונות.

כחלק מגל מטריד של תקריות אנטישמיות בעולם, ובאירופה בפרט, בימים האחרונים גילתה סיטבון שלטים נגד ישראל שנתלו מחוץ לביתה ושקראו "ציונים לא רצויים פה". אחרי שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה תמונות מהתקרית החמורה, הבוקר (שני) היא סיפרה בריאיון ב"חדשות הבוקר" על התחושות.

"אני ותיקה בברצלונה אבל הכל משתנה כשאת הופכת לאמא ושהילדים יכולים לקרוא שלטים כאלה. מאז 7 באוקטובר הייתה עלייה במספר ההפגנות והגרפיטי ברחובות, לפני זה לא נתקלתי בזה. ב-7 באוקטובר הייתה תחושת פחד והצנעתי את השרשרת של המגן דוד למגירה, אבל היום יש דאגה", הודתה בפני ניב רסקין. "הגענו למצב שיש פסטיבל מדהים שקורה כמה רחובות ממני, כל הרחובות מקושטים, והשנה הקדישו כמה רחובות לעזה. בכניסה לפסטיבל תלו שלט לציונים לא להיכנס".

מה הרגשת?
"זה אגרוף בבטן, אבל לא פחד. לא תהיה כאן אלימות, זו שכונה של שמאלנים שרואים בחדשות בלי הפסקה דיווחים שישראל הורגת ילדים בעזה. זה אנשים שיכולים להיות חברים שלנו, אבל מלאים בתקשורת וברצון להזדהות עם החלש כמו שהם תופסים את עצמם בספרד".

יש מרחק בין דגלי פלסטין לקריקטורות ושלטים נגד ציונים.
"אמרתי לבעלי שהשנה לא נבקר בפסטיבל. אמרתי 'אני מודאגת בשביל הילדים שלי'".

לא מראים את הצד שלנו בתקשורת?
"אנחנו מעטים מבחינה מספרית לעומת המוסלמים והקטלאנים שתומכים בפרופגנדה בעזה. אני מנסה לעשות הסברה, יש מי שאוהב אותנו וזה לא משנה להם שאנחנו ישראלים. בסוף ישראל כשלה בהסברה העולמית ועם הזמן ומה שהתקשורת משדרת אז אנשים פחות פתוחים לקבל או לדבר על זה".

סיטבון הדגישה כי למרות שבשכונה שבה היא מתגוררת היא פחות חשה בעוינות - קיימת בה דאגה. "ילדים של חברות הולכים לבית ספר וההורים בכיתה רוצים לעשות הפגנה לטובת עזה", אמרה. "אני יודעת שתהיה התחככות בנושא בשלב מסוים ולכן אני מודאגת בשביל הילדים שלי".

את מרגישה החמרה בחודשים האחרונים?
"זה קורה באזורים שיש בהם ריכוז מוסלמי. זה הגיע לשכונת גרסיה, יש שם הרבה אומנים והיא כיפית ופתאום זה מתקרב אלייך. חשוב להדגיש שאין חשש לאלימות כרגע, אבל יש בעיקר דאגה למה שעוד עלול לקרות".

את חושבת לחזור לארץ?
"חד משמעית, אין כמו ישראל. מהרגע שהגעתי לכאן המזוזות בחלק הפנימי של הבית, הכנסתי שרשרת, הילדים לא ילכו עם חולצה שיש עליה דגל ישראל. אני לא רוצה שהילדים יסתירו את מה שהם. זה מדאיג, ויכול להיות שבקרוב נחזור לארץ".