אלאיה הוף מגיבה לראשונה לסרטון והתביעה: "הגוף שלי הוא לא בדיחה של אף אחד" | בלעדי

בלעדי: בשבוע האחרון החל לרוץ קמפיין ברשתות של שווארמייה ובו התייחסות פוגענית לגופה של יוצאת "האח הגדול", הדוגמנית אלאיה הוף. מאז אלאיה הגישה מכתב התראה לפני תביעה לאותו בית עסק שהזכיר את שמה, אך הדוגמנית טרם התייחסה לפרשה.

כעת תפסנו את אלאיה בצילומי הקולקציה החדשה של טוונטיפורסבן לאחר שנבחרה לשגרירת המותג - והיא סיפרה לנו לראשונה מה היו התחושות שלה כשראתה את הסרטון, למה בחרה לפתוח בהליכים משפטיים - ומה היא חושבת על אותם אנשים שאומרים לה לקחת את זה בהומור. "זה לא הצחיק אותי. זה נמוך, משפיל ומגעיל. אתה מבין שאחרי זה אמא שלי צריכה לפתוח את האינסטגרם וזה מה שיקפוץ לה בקמפיין ממומן?".

צילום וריאיון: יאיר פרש חממי

במה השתנו החיים שלך מאז שיצאת מהריאליטי?
"אני לא יודעת עדיין. אין לי מושג. עוד לא הבנתי".

איך התגובות ברחוב?
"מהממות. תקשיב, איזה אנשים חמודים, איזה תגובות מרגשות. ברחוב, באינסטגרם, בטיקטוק.
אנשים באמת פונים אליי, אומרים דברים יפים".

יש גם תגובות פחות טובות? מה התגובה הכי קשה שקיבלת?
"אני מקבלת תגובות פחות טובות? האמת שאני לא קוראת תגובות. וגם אם אני קוראת, אז לא אכפת לי. אם זה מצחיק, אז בסדר, אבל זה לא מגיע אליי. בגלל שאני מקבלת כל כך הרבה אהבה, חום, פרגון ותמיכה, אני חושבת שזה ממש קטנוני שאני אסתכל על כמה אנשים משועממים שיגיבו תגובות רעות ואחרי זה יראו אותי במציאות ויבואו לבקש תמונה".

את אמרת כמה פעמים שלא באת לייצג את הקהילה הגאה. את מרגישה שהמסר הועבר?
"אני לא יודעת. אני חייבת גם לדייק - אמרתי את זה הרבה פעמים. אני לא באה לייצג אף אחד. עם זאת, אם
יש בן אדם שזה ייתן לו השראה במקומות מסוימים - זה מבורך. אני באתי כי אני רציתי לעשות את הדרך שלי, להציג את אלאיה, את מי שאני, את מה שאני, את מה שאני אוהבת, שזה דבר הרבה יותר מורכב רק מ'תהליך', 'לא תהליך', 'קהילה גאה', 'לא קהילה גאה'. אבל אני יודעת שהדברים האלה גם יכולים להשפיע על המון בני נוער ומבוגרים. זה מדהים. אם זה מגיע למישהו, אני הכי שמחה בעולם.

"כשאתה נמצא בשלב יותר מוקדם בחיים ואתה רואה פתאום דמות שעוברת או עברה חיים אולי דומים למה שאתה עתיד לעבור, זה גורם לך אוטומטית להיות סימפתי אליו, אתה אולי שואף לראות מי ומה היא בשביל להבין לאן החיים שלך יכולים ללכת".

בואי נדבר רגע על התביעה. הבנו שאת תובעת שווארמיה שהשתמשה בשם שלך כשהיא מעבירה מסר מיני.
"זה די כמו שראיתם. אני ראיתי יום אחד סרטון, ממש מסוים, של בעל עסק מסוים, שהחליט שאת הלקוחות שלו הוא יעשה על לבזות אותי ואת הגוף שלי. הוא חשב שזה נורא מצחיק, אבל זה לא. זה לא מצחיק בכלל. זה לא הצחיק אותי. אני חושבת שאין לדבר הזה מקום, במיוחד לא בשנה שאנחנו נמצאים בה, 2025, אח שלי היקר. זה ממש פאסה. אני חושבת שזה נמוך, משפיל, מגעיל. אתה מבין שאחרי זה אמא שלי צריכה לפתוח את האינסטגרם וזה מה שיקפוץ לה בקמפיין ממומן? או שילדה אחרת שכזה מתחילה את התהליך שלה פתאום תפתח את זה וזה מה שהיא תראה? שאיזה מישהו פשוט ייקח אותה כמקרה לעג ויעשה בדיחה ממנה ומהגוף שלה? שהיא מנותקת לחלוטין מכל דבר מציאותי בצורה באמת כל כך משפילה. 

"אני חושבת שכשהייתי יותר צעירה, היה לי יותר סבבה לשתוק על הדברים האלה, וגם באמת אני ראיתי שאנשים אומרים 'כבר אי אפשר לצחוק'. אפשר לצחוק, אבל זה לא היה מצחיק. אני ממש אשמח לפגוש את הבן אדם שזה הצחיק אותו, כי אני לא פגשתי כאלה עדיין. התהליך שלי זה לא הבדיחה של אף אחד, הגוף שלי זה לא הבדיחה של אף אחד, ומי שחושב שהוא יכול לעשות שרירים מאחורי המקלדת ולהשתמש בי בשביל כמה צפיות ולייקים, אז זה לא יקרה. אני ובנות שעברו תהליך כמוני, זה לא הבדיחה של אף אחד.

"ובואו נשים דברים על דיוקם. כל המהות של הדבר הזה, זה לא כי אני מחפשת לעשות כסף ולהרוויח, לא. אני חושבת שיש פה אוכלוסייה מאוד ספציפית שנפגעת, ובשמה, בגלל שאני נמצאת היום במקום שיש לי מספיק זמן ויש לי את היכולת ויש לי את הכוח המנטלי להתמודד ולהילחם מול הדבר הזה, אני אלחם. ובסוף, כשאני אגיע לרגע ההכרעה, זה כסף שבסוף ייתרם לעמותה לשיקום נשים טרנסיות ממעגלים יותר קשים. זה לא על השעמום שלי של אני רוצה לקנות תיק חדש".

איך הסרטון הגיע אלייך בעצם?
"מכל כיוון. הסרטון הזה היה בקמפיין ממומן, הוא קפץ לי מכל כיוון. מהמשפחה שלי, מהחברים שלי, הוא קפץ לי באינסטגרם, הוא קפץ לי אחרי זה בטיקטוק, הוא אחרי זה קפץ לי עוד פעם באינסטגרם ועוד פעם בטיקטוק. זה סרטון שהגיע להמון-המון אנשים. אנשים לא מבינים את הכוח שיש לדבר כזה, זה לא סבבה".  

בהתחלה לא רצית לחשוף את הסיפור. למה?
"אני לא חשבתי שהמלחמה הזאת זאת מלחמה שאמורה להיעשות בעין הציבור. אני מאמינה שהדרך שלי צודקת, אני יודעת שהנקודה שלי נכונה, וזה לא עניין אותי מי יראה את זה. אבל היה משהו מאוד יפה בלראות שגם אחרי שזה יצא, התגובות היו מאוד הגיוניות, מאוד מבינות את הצד שלי, מאוד סימפתיות. אנשים שהצליחו להבין שזה לא קשור".

ומה הייתה התגובה של העסק?
"לא יודעת, זה כבר לעורך הדין".

היו כאלה שכעסו על ההחלטה שלך לתבוע, שאמרו לך טיפה להקליל? שזה בהומור?
"הם יכולים להגיד מה שהם רוצים. אבל בוא נראה אותם בנעליים שלי. בוא נראה בן אדם שפותח את האינסטגרם, ושמישהו מחליט לעשות ספין על איך הוא חושב שאיבר המין שלו נראה. בוא נראה את אותם אנשים חכמים שיצחקו על הגוף והפרטיות שלהם".

את חושבת שאנשים ילמדו מהאירוע הזה? הם יחשבו עכשיו יותר לפני שהם יעזו להשתמש בשם של בן אדם בלי אישור?
"אני מאוד מקווה, כי זה לא רק השם של הבן אדם, זה הרבה מעבר. מאוד מקווה שאנשים יחשבו פעמיים".

בואי נעבור לנושא טיפה יותר משמח. מה איתך היום? מה עם זוגיות?
"וואו. איזו שמחה. תפתח את השמפניה".

אני בטוח שמתחילים איתך יותר עכשיו.
"נכון. קורה. אני אגיד לך את האמת, אני עדיין בשלב שאני מנסה להבין מי אני, מה אני, איפה אני. אני חייבת רגע לעשות את התהליך שלי סביב הדבר הזה. בוא נראה".

ואיך הגבר הנכון יכול להתחיל עם אלאיה?
"פשוט תעשו את זה".

עכשיו יהיה לך טיפה יותר קשה לצאת לדייטים עם כל הפפראצי והפרסום. את מוכנה לזה?
"אם אלה החיים, נחיה. סתם, הכל בסדר. אפשר להיות אלטרנטיביים בימינו. כשיש רצון אז יש גם דרך".