יונה אדם: "לא ראיתי את זה בא, קשה לעכל את ההחלטה שלו"

לפני כשבוע התבשרה המדינה על מותו של ניצול הנובה רועי שלו ז"ל שבחר לקחת את חייו לאחר מאבק קשה עם הטראומה שחווה בשבעה באוקטובר. שנתיים אחרי שנפצע במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ואיבד את בת זוגו מפל אדם ואת חברתו הילי סלומון, שנרצחו על-ידי מחבלי חמאס. אמה של מפל, יונה אדם, התראיינה לגלית גוטמן ויואב לימור וסיפרה על המקרה הקשה שהחזיר אותה בזמן לאבל על בתה.

"מאוד קשה לעכל את המוות של רועי, לא צפיתי ולא ראיתי את זה בא", פתחה אדם בשיתוף כן. "היינו בקשר ולא חשבתי בכלל שזה יקרה. היו לנו רגעים קשים ונפגשנו שנינו, בכינו יחד אבל גם הרבה צחקנו. קשה לעכל את ההחלטה, את הדרך. קשה להבין שלא ראינו את זה, זה קרה אחרי שנתיים וכל כך הרבה ניסיונות לחזור לחיים ולאיזו שהיא שגרה".

אמה של מפל המשיכה ואמרה: "כל אחד צריך למצוא את הכוחות בעצמו כרגע. כל בוקר אני קמה וצוללת לתוך עצמי, שם אני דולה קצת פנינים של כוח, של תקווה, אפילו של תשוקה לחיים ולעשייה. רק להיות בתנועה כי אחרת זה בולען ששואב פנימה, הוא כל כך עמוק שלא פעם שאלתי את עצמי אם אצליח לצאת מזה".

"אני חושבת שרועי נבלע לבולען כזה באותו רגע שזה היה מבחינתו סוף הדרך", היא הוסיפה. "אני יודעת שכולם מדברים על יותר עזרה, כמות של מטפלים ומשאבים לעניין הזה. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על איכות הטיפולים - זה לא מספיק ללכת כמה פעמים בשבוע לפסיכולוג ולסמן וי. היה פה אירוע טרגי, שואה לא פחות. אני לא בטוחה שיש הרבה אנשים, גם אם פסיכולוגים, שיכולים לטפל באירוע של טבח".

איך את מרגישה בימים האחרונים?
"הימים האחרונים עוברים עליי מאוד קשה, כאילו חטפתי בעיטה שנתיים אחורה בזמן. אני כל הזמן נזכרת בבשורה ויש את הבולען הזה שמאיים שוב לסחוף מטה באופן טבעי. זה אובדן קשה וגעגוע גדול, אני עוד לא מעכלת, זה לא לגמרי נסחף".

"פתחתי טלוויזיה ואמרתי לעצמי שזה עולם הזוי, מישהו פה השתגע. עוד לפני הסיכה - החליפות והטקסיות, כל היופי שהיה שם והחיוכים והצחוקים. זה מאוד קשה, יש פה עשרות אלפים אנשים פגועים, אני מדברת על המשפחות הגרעיניות ועל עוד המון מעגלי חברים ומשפחה רחוקה. לא הבנתי, לא יכולתי להכיל את זה ולהוריד את הסיכה כשיש עוד חטופים. מה עם ועדת חקירה ממלכתית? אנחנו עוד מדממים, לא סגרנו עדיין כלום".

אדם הסבירה את חשיבותה של ועדת החקירה הממלכתית עבור תהליך הריפוי של משפחות רבות ועבור עצמה: "אני בחרתי בחיים אמיתיים, לא של מתה מהלכת, אבל כל דבר כזה כאילו טורק אותי לקיר ופותח לי את הגלד הקטן הזה שהצמחתי ועוד פעם מדמם".

בימים אלה אדם בוחרת להנציח את בתה, מפל, בהתנדבות עבור ילדים שחווים בריונות. "אחרי שבעה באוקטובר, תוך כדי שניסיתי להרים את עצמי, חשבתי איך אני יכולה להמשיך אותה? כי מבחינתי היא על-זמנית. חשבתי מה אני יכולה לעשות בעולם הזה שיהיה משמעותי וחשוב לה. השיחות האחרונות שלנו היו על איזו ילדה בעבודה שלה שהייתה מוחרמת החלטנו לעשות יום כיף לילדים מוחרמים, זה מאוד הצליח וריגש אותי, הרגשתי שאני בול במקום הנכון".

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה!
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:

• ער"ן - בטלפון 1201*
• סה"ר - https://sahar.org.il