בר כהן על ההיריון: "לא יכולתי לדבר בסטורי, הפנים שלי התנפחו"

לפני חודשיים המשפיענית ויוצאת "האח הגדול" בר כהן ריגשה את כולם כשחשפה שהיא ואליאב טעטי מצפים לתינוק יחד אחרי שההיריון הקודם לא צלח ובר נאלצה לעבור הפלה עם תאומים. כעת, כשהיא כבר עם בטן הריונות לתפארת (טפו-חמסה), כהן (35) מתראיינת לראשונה בהשקה של רשת קפה גרג ותנובה, ומדברת בפתיחות על ההתמודדויות, על ההכנות, ועל השמחה המטורפת של בן זוגה אליאב. "הוא בעננים".

צילום: נויה חסון

איך זה להוציא אותך מהבית בימים אלה עם היריון מתקדם?
"האמת שאני חייבת לציין שזה עושה לי קצת טוב. אליאב אומר לי, 'תצאי מהבית, זה יעשה לך טוב'. אני מקשיבה לו. עשיתי קוקו ובאתי".

את נראית מעולה, אני חייבת להגיד לך. אני יודעת כמה זה חשוב לאישה בהיריון להרגיש טוב. את נראית זוהרת.
"תודה. האמת שאתמול דיברתי על זה אצלי בעמוד, רוב ההריוניות לא כל בוקר קמות ומתעלפות על עצמן. אז קודם כול, תמיד להרים לאישה בהיריון זה נורא מחמיא. אבל זה גם לגיטימי להבין שיש יום שאת עפה על עצמך ויש יום שאת לא".

מלחיץ ילד שני?
"לא. הגידול הוא סבבה עבורי. ההיריון הוא קצת יותר מורכב לי, בקטע של ההתמודדות, הנפשית, הרגשית, להכיל את כל הדבר הזה. בגידול אני סבבה, אני לא עושה דרמה. וגם היום יש לי פרטנר אלוהי אז אני לא דואגת. אם לבד הצלחתי, אז עם אליאב אני בטוח אצליח. הכול קטן עליי עם אליאב".

לקח הרבה זמן עד שחשפת את ההיריון. היה איזשהו חשש?
"כן, שישה חודשים עד שדיברנו על זה. אני חושבת שזה הזמן הנכון לחשוף. גם ככה אנחנו מאוד מאוד חשופים. אני חושבת שגם בלי הקשיים שעברנו בתחילת ההיריון, זה הזמן. כבר עתיק מאוד שמדברים על היריון בשלושה חודשים. לאט-לאט".

אבל קצת שיגעו אותך, העוקבות ששלחו הודעות.
"עוקבות שהן קרובות אליי ידעו שאני בהיריון. ראו עליי. אני גם לא ממש הסתרתי. אם דיברו איתי בפרטי, אז אמרתי 'ברוך השם', 'תודה'. זו לא היה הסתרה. זה היה פשוט, את צריכה לראות שרגע הכל בסדר".

מתי את מבינה ש"יאללה, אני יוצאת עם זה לעולם"?
"לא יכולתי כבר. לא הייתה לי ברירה כבר. ברגע שעשינו את הבדיקה האחרונה שהיא באמת הייתה משמעותית, תשמעי, אני מסתובבת ברחוב, הריונית. כבר גלי (הסוכנת) אמרה לי, 'מה הלוז?'. אני לא יכולה לדבר בסטורי כבר, הפנים כבר מתנפחות, רואים".

יש לך פרטנר שמאושר מהסיפור. הוא מודע למה הולך להיות?
"אליאב בעננים. זה לא מעניין אותו בכלל ההתמודדות, הלילות. ילד זה חלום חייו".

ואת הגשמת לו את זה.
"אני הגשמתי לו את זה. ואני ממש שמחה שהצלחתי. להגשים את זה לשניהם, גם לליאו".

ראינו את הסרטונים, אי אפשר היה להתעלם מהחיבוק שהוא נתן לאליאב.
"זה באמת קשר שהוא ברכה מבורא עולם. אי אפשר להתעלם. אני חושבת שזה באמת דוגמה לאיך להתנהג לילד שהוא לא שלך, איך להכיל ילד שהוא לא שלך. איך לאהוב, אבל לאהוב לא רק במילים. לשחק, להיות מרוכז. הזמן שלו עם ליאו זה זמן ששווה ערך, גם אם זה חצי שעה ביום. את יודעת, אנחנו נמצאים עם הילדים שלנו ארבע שעות, חמש שעות, אבל להיות איתו באמת, וזה בשבילי עולם ומלואו".

ואיזה מסר את נותנת באמת לנשים שפותחות פרק ב' בחייהן? זה אפשרי? כי אצלך זה קצת מרגיש כמו סיפור מהאגדות.
"אני תמיד אומרת שרוב הסיכויים שלא הייתי פוגשת את אליאב אם לא הייתי נכנסת ל'האח הגדול'. אנחנו לא אותם אנשים, אנחנו לא באים מאותם מקומות, לא בילינו באותם מקומות. רוב הסיכויים שהייתי רואה אותו והייתי אומרת, 'הוא פרפר לילה'. והוא גם, אני לא הסגנון של אליאב, אבל שם בתוך הבית הזה הייתה לנו באמת אפשרות להכיר אחד את השני לעומק, מנותקים. ידעתי שמה שאני רואה לא רואים בבית וגם לא רואים בחוץ. וזה קרה. זה באמת היה. והמסר הוא שזה אפשרי. פרק ב' זה ה-פרק. את יודעת מה את לא רוצה".

מה לא, למשל?
"לא לחוסר הכלה, לא לא לתת ביטחון, לא לא להקשיב, כל כך הרבה לא. כן לאהוב, כן לחבק, כן להיות חבר, תקשורת, תקשורת, תקשורת, ולהיות ביחד מבחירה".

איך מכילים אותך בתקופה הזו?
"אני לא כזאת נוראית, אני חייבת לציין. אליאב אומר, 'אני לא ראיתי הריונית כזאת. אין לה חשקים'. אני בסדר יחסית".

אולי זה פשוט הגיל, אולי זה פשוט ההתמודדויות. הבגרות, גם חיכית לזה.
"אני כל הזמן אגיד את זה, היריון של גיל 20 זה לא היריון של גיל 30. הכל אחרת. ואני מה-זה מאחלת לכולן להצליח בזה. כל אחת שמספרת לי, 'בר, נקלטתי', 'בר, עברתי את הטיפול ונקלטתי', זה השיח שלי עכשיו בדיירקט. רק תספרו לי, אני כל כך שמחה".

והרגשת ששמחים בשבילך?
"ברמות. את יודעת שאני תמיד אומרת שאני בחיים שלי, כל החיים שלי לא קיבלתי כמויות כאלה של אהבה, כמו שיצאתי מ"האח הגדול". אל מול הרבה ביקורת, האהבה ניצחה. מי שבאמת הכיר ונשאר שם בעמוד כדי להכיר ולראות אותי בחיים האמיתיים, התחבר, ואני ממש שמחה".

את דיברת על זה שלא היית הסגנון של אליאב, אבל אני חושבת שאת היית בול מה שהוא צריך, אולי לא רוצה, אבל צריך, וזה ניצח.
"רוב הנשים או הגברים נמשכים למה שהם חושבים שהם צריכים או רוצים, אבל זה בדיוק זה, אני חושבת שהחיבור בינינו הוא עמוק, ואני מפחדת כבר לדבר על זה, חמסה, חמסה, חמסה. הוא החבר הכי טוב שלי בעולם".

מה אנחנו נאחל לך לחודשיים האחרונים?
"להפסיק להזיע, אני סובלת מגלי חום ברמה שעכשיו אני מדברת איתך וכל האזורים מזיעים. לידה קלה, בידיים מלאות, לכל מי שרוצה וגם לי. יש לי הכול, באמת. מה אני יכולה לבקש יותר?".