אנשים מהמעגל הכי קרוב גלגלו את הפרידה לתקשורת. אי אפשר להתרגל לזה ששורפים אותך

חודשים מורכבים עברו על רוסלנה רודינה. לפרק זוגיות זה אף פעם לא קל, בוודאי לא כשיש בתמונה גם ילד בן 10 וחצי – גיל שבו כבר מתחילים להבין כמו גדולים, אבל עדיין מרגישים כמו קטנים – וכל זה חשוף מול כל המדינה.

שמונה שנים היא הייתה בזוגיות עם איתי פז. בארבע האחרונות הם היו נשואים. כחצי שנה עברה מאז שהתגרשו, והיא מתחילה להרגיש בנוח בחיים החדשים שלה. "זה להיפרד מבן אדם שלא רק היה איתך, אלא גם היית איתו בסוג של הורות משותפת", היא אומרת. "אבל אני כבר אחרי. מהר מאוד נכנסתי ללופ של עבודה מאוד, וזה שאב אותי".

את כבר פנויה רגשית?
"לא רגשית ולא בכלל. הטיילת שהייתה פה מהרגע שנפרדנו, כמות הגברים שרצו להכיר לי – מכל הגילים ומכל הסוגים, מעשירי עולם ועד צעירים מההייטק. כרגע זה לא".

כי?
"אני לא שם. אני רווקה עכשיו. תמיד הייתי במערכות יחסים, והפעם אני רוצה לקחת את הזמן לעצמי ולא ישר להיכנס להרפתקאות ולאיזשהו קשר. עד היום לא היה לי זמן לעצמי, וכרגע אני נהנית מזה שאני לבד".

איך יאן לקח את הפרידה?
"ממש קשה. עד היום יש לו רגעים שהוא יכול להגיד 'אולי תחזרו?', אבל הוא כבר מבין שזה לא. והוא שומר על קשר עם איתי, הם נפגשים. יאן תופס ממנו אבא שני".

הפרידה לא הגיעה משום מקום. היו לכם עליות וירידות במשך השנים.
"הכי קל לפרק, ולא מיהרנו. הרבה דברים קרו בדרך, לא משהו שבא לי עכשיו להיכנס אליו ולהרחיב. בסופו של דבר יש פה אדם שהוא אנונימי ואני אשמח שהוא יישאר אנונימי, כי זה הרצון שלו".

אגב, זו אחת הסיבות לפרידה? הפער בין הרצון שלו לאנונימיות ובין הפרסום שלך?
"לא, הוא תמיד פרגן לכל מה שעשיתי. הוא הכיר אותי ככה, זה לא שזה הפתיע אותו. היו הרבה דברים בזוגיות שלא הסתדרו, אבל לא זה".

בזמנו דיברת על ילדים נוספים. את עדיין רוצה?
"בעתיד כן, בטח. אבל זה לא הזמן. זה גם לא היה הזמן כנראה, אחרת זה היה קורה. בדברים האלה אני מאמינה מאוד באלוהים: ניסינו וזה לא קרה, אז יש סיבה. יש הכוונה. ואני לא מרגישה החמצה, כי אם היה ילד, אז הייתי עכשיו פרודה עם תינוק".

יש תחושת כישלון?
"אני לא אגיד כישלון, אבל היו פעמים שישבתי וכעסתי על עצמי ששברתי לילד שלי את הלב פעמיים. גם בפרידה מאייל, אבא שלו, וגם בפרידה מאיתי. ואז עניתי לעצמי, חד-משמעית: עד שההורים שלי התגרשו אני התחננתי שהם יתגרשו, כי חווינו רכבת הרים רגשית. כמה שמנסים להסתיר מהילדים, עדיין מראים להם את זה. הם חווים, הם ספוג. אז אמרתי לעצמי שזה הדבר הנכון לעשות, כי אני לא אהיה במקום שאני לא מרגישה בו 100%. ועם כל הכבוד לילד, זה לא אומר שצריך לוותר על עצמך ועל המטרות שלך ואיך שאתה רואה את החיים. ברגע שעניתי לעצמי כבר הייתי סגורה וידעתי לתווך את זה ליאן".

את יכולה להגיד שעשית הכל כדי להימנע מפרידה?
"בהתחלה כן, אבל אז יש שלב שאת נכנסת לסוג של אדישות, כאילו ויתרת. ברגע שיש שקט ואדישות, זה עניין של זמן עד שזה יתפרק".

הפרידה הייתה הדדית?
"פחות, אבל היה פה תהליך. זה לא נולד ביום אחד".

אם זה היה תלוי בו, הוא היה רוצה שתהיו היום ביחד?
"כן".

אתה תלמד אותי ללכת, אני אלמד אותך לדבר

בעיצומה של התקופה המאתגרת קיבלה עליה רודינה אתגר נוסף: השתתפות בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" (פרק הדחה בשבת הקרובה, קשת 12) לצד הרקדן אדם רפאילוב. זו החלטה שמלווה בהרבה סטרס, הרבה עומס פיזי ונפשי והרבה חשיפה – והיא אומרת שכל זה דווקא מועיל לה עכשיו. משתלב מצוין עם העבודה שהיא רוצה לעשות עבור עצמה.

"כבר בעונה הראשונה עשיתי אודישן ל'רוקדים'", מספרת רודינה. "אחרי שנתיים עשיתי עוד אודישן, ושוב לא נכנסתי. אז החלטתי שאני לא מגיעה יותר לאודישנים – הם ראו אותי, יודעים איך אני רוקדת, ואם ירצו אז יפנו. שחררתי, ובעונה הנוכחית זה קרה, ממש בדקה ה-90. ביום חמישי הסוכנת שלי התקשרה ואמרה ש'אנחנו נכנסים לחוזה', חתמנו בלילה, וביום ראשון כבר התחלתי חזרות".

רודינה סוגרת כאן יותר ממעגל אחד. "הייתי רקדנית עד גיל 12, אבל בכפייה, וברחתי מזה ברגע שיכולתי", היא אומרת. "עם השנים צבט לי שהפסקתי, וזה מבחינתי מחזיר אותי למקום הזה".

קל לך יותר בזכות העבר שלך?
"הגוף זוכר, אבל מה שקורה היום שונה לחלוטין ממה שאני למדתי כילדה. אני כאילו רק עכשיו מתחילה ללמוד ללכת".

הייתה לך התלבטות לפני שחתמת? את כרגע מגדלת את יאן לבד, וזה פרויקט אינטנסיבי.
"זה ממש ממש מאתגר, כי אני באמת לבד איתו, אבל מתמרנת עם בייביסיטר, עם אחי שעוזר לי, עם אבא של יאן שעוזר ועם איתי. יאן לקח את האזעקות והמלחמה מאוד קשה, הוא לא נשאר לבד ולפעמים אחרי לילות עם אזעקה הוא קם בבוקר בקרייסס. אז כל הזמן קורים דברים, ואני כל הזמן מציצה בטלפון בזמן החזרות לראות שהכל בסדר. כרגע אני איכשהו צולחת את זה. מקווה שאצליח גם בהמשך, כשזה יהפוך ליותר ויותר אינטנסיבי".

יאן מפרגן?
"הוא עף על זה ברמות. מבחינתו לא ללכת לבית ספר ולבוא איתי לחזרות כל יום".

הוא נמשך למוזיקה, לריקוד, לאומנות?
"יש לו שמיעה מוזיקלית מטורפת, הוא גם שר בקטנה. יותר כשהוא אצל אייל, לידי הוא לא שר. לא יודעת למה".

קשה לך בחזרות?
"יש מין ציפייה ממני לרמה גבוהה, כי כבר רקדתי וכי אני תחרותית וחזקה, אז גם יותר נכנסים בי".

כן, נכנסים בך?
"אני מאמינה שכל אחד עושה את תפקידו. השופטים היו רקדנים, הם מקצוענים, זה התחום שלהם. על כל ביקורת אני מסתכלת כביקורת בונה, אני לא איעלב. מתי אני כן איעלב? כשזה יהפוך לאישי. לדוגמה, דוד דביר אמר, 'היא לא נוגעת בי'. הם לא מבינים שאני נורא ביישנית. לעלות לבמה, להופיע – וואו, מה אני עוברת עם עצמי. מבחינתי זה עצום לעשות פרצופים תוך כדי ריקוד, להיות תיאטרלית, לזוז מול אנשים ולהתעלם מכל מה שקורה. אז כשדוד אומר שלא נגעתי בו, זה כבר אישי. הייתה איזושהי תחושה של זלזול, אולי היה אפשר לנסח את זה אחרת. אני לא מגיעה מהתחום, הסתגרתי חודש וחצי בחזרות. אם הם היו רואים מה היה לפני חודש, הם לא היו מבינים איך הגענו לריקוד. אז שנייה, תנו את הקרדיט על זה שעצרנו את החיים שלנו, עם הילדים, עם הכל, והתמסרנו".

איך את מסתדרת עם הרקדן שלך?
"מצוין, ואני יכולה להגיד שהוא נורא מופנם. אם חווינו משהו לא נעים על הבמה, אני אדבר על זה והוא ישמור בבטן. נורא קשה לו לפתוח. אז הוא מלמד אותי ריקוד, ואני מלמדת אותו להיפתח. בכל זאת, אנחנו עושים טלוויזיה. אמרתי לו: 'אתה תלמד אותי ללכת, אני אלמד אותך לדבר'".

השבוע, בפרק הבכורה, סיימתם בתחתית הדירוג. מה קרה שם? מה אתם לוקחים מזה לריקוד הבא, שיהיה בפרק הדחה?
"אני נתתי את המקסימום שלי, אבל שני דברים קרו: אחד, הבגד די הרס לי כי הוא לא נפתח ברגליים כמו שהוא היה אמור להיפתח, אז לא ראו את עבודת הרגליים. דבר שני, רמת ההתרגשות שלי הייתה 100%. רעדתי פשוט, ועדיין איכשהו התעליתי ועשיתי את כל הצעדים. ברור שיש עוד מלא עבודה, אף אחד לא מתווכח עם השופטים לגבי זה, אבל אני חושבת שהניקוד היה נמוך מדי. קיבלתי תגובות מפרגנות, בטלוויזיה זה נראה מדהים. בכל מקרה, מכאן יש רק לאן לעלות. זה מדרבן אותי קדימה, זה לא מפיל אותי".

שאלה: אדם רפאילוב רווק, את רווקה. היו דברים מעולם.
"ידעתי שיצמידו לי רקדן סטרייט, זה היה מאוד שקוף, אבל אין לי בעיה עם זה. זו טלוויזיה ואני מבינה. אני גם יכולה להבין איך מתפתחת אינטימיות בתוך פרויקט כזה, לפעמים יש ריקודים נורא צמודים, ופתאום מישהו נוגע בי בירך או בצוואר, או הפנים מתחככות, אז יש איזה רגע של מבוכה. כן היה לי חשוב לבוא ומיד ליצור קשר יותר חברי מאשר סקסי. פחות ידיד שלי, יותר כמו הבן שלי".

למה זה חשוב לך?
"אני פשוט לא רוצה מצב שאני ארגיש מול הרקדן שלי איזשהו מתח מיני. אם אני יודעת מראש שהוא נמשך אליי, אוטומטית יהיה לי איזה מחסום מולו, כי אני ארגיש לא בנוח בתנועות מסוימות. חוץ מזה, אף פעם לא הייתי בקטע של לייצר כותרות או זוגיות בשביל לבנות את עצמי, בתוכנית או בכלל".

רציתי רגע עם עצמי להבין שזה נגמר

תרצה או לא תרצה, רודינה מייצרת כותרות. זה נכון היום, כשהיא בת 36, וזה היה נכון כבר כשנכנסה לזוגיות עם אייל גולן בגיל 23. היחסים ההם הסתיימו תחת כל זרקור אפשרי, אבל איך היא אומרת? "אי אפשר להתרגל לזה. גם אחרי שנים בתחום, כל דבר שלילי שמתפרסם זה לא פשוט. בטח כשמעורבים ילדים".

אנשים עם ניסיון בחשיפה מצליחים לפעמים לשלוט בתזמון של ידיעות על חייהם האישיים; זה לא מה שהיה בפרידה של רודינה ופז. "חשפו את זה לפני שאנחנו חשפנו ולא הייתי מוכנה. הייתי צריכה לעשות מהר שיחה עם יאן, לפני שהתכוננתי, כדי שהוא ישמע את זה ממני, ורציתי גם רגע עם עצמי להבין שזה נגמר ב-100%. היינו בהפסקה כשזה פורסם, כלום עוד לא הוחלט סופית, ובלית ברירה נאלצתי להתמודד עם זה. הרבה פעמים הפרידה היא לא סופית, והתקשורת הופכת אותה לסופית".

זה מה שהיה אצלכם? הפרסום הזיק?
"אני מאמינה שאם פחות היו מתערבים בכל הדבר הזה, יכול להיות – אני לא יודעת, אבל יכול להיות – שהייתה שיחה בינינו, פגישה, משהו. ברגע שיש משבר בבית ומתחילות שמועות, וכל אחד מעמיס וממציא ומוסיף, זה פוגע. את לא בקשר עם הבן אדם, הוא לא יודע למה להאמין, על מה להסתכל. אז כן, זה מזיק".

איך זה יצא החוצה?
"אנשים מהמעגל הכי קרוב גלגלו את זה החוצה לתקשורת. גם לזה ששורפים אותך אי אפשר להתרגל".

את יודעת מי הוציא את זה?
"התעסקתי המון בשאלה הזו, כי רציתי להוציא את הבן אדם מהחיים שלי, אבל לא הצלחתי להבין מי זה היה. אז שחררתי את זה, ופשוט למדתי לשמור יותר על דיסקרטיות. פחות לשתף, פחות לדבר. גם במעגל הקרוב".

מבאס לחיות ככה.
"מבאס, אבל אני רוצה להגן על עצמי. יש לי חברים, אבל ממש קרובים? כאלה שאני יכולה לבכות את חיי לידם? אפילו לא חמישה".

את בוכה את חייך?
"אין ברירה. אני חושבת שבכל פעם שאני נשברת, זה עוזר לי לאסוף את עצמי ולהתקדם. אם אני לא נשברת, אז אני תקועה".

לצד ההתמודדות עם השינויים בבית, יאן גולן נחשף השנה לפרסומים חדשים בפרשת "משחקי חברה", שמלווה את אביו ושחזרה לסדר היום הציבורי כשטאיסיה זמולוצקי התראיינה בפנים גלויות. "התעייפתי מלהתייחס לכל מה שאומרים. פעם זה היה לי חשוב, אבל היום זה כבר לא משנה לי. הדבר היחיד שנוגע בי זה יאן", אומרת רודינה. "זה לא פשוט, וזה שובר אותי כל פעם מחדש. רצות המון שמועות, ואני תמיד אמרתי ליאן, בבית אתה תשמע את האמת. אני לא אשקר לך. אבל מה שבחוץ – תנסה לסנן".

איך הוא מגיב כשהדברים עולים מחוץ לבית?
"היו סיטואציות שהוא נשבר בבית הספר. העמידו אותו במצבים שהוא עומד מול המון ילדים שאומרים לו דברים על ההורים שלו, דברים קשים, איומים. והוא עומד וצועק, 'אבל זה לא נכון'. זה חוסר אונים. מצאתי את עצמי פונה להורים, כי נגיד שאני חרא – מה הילד אשם?".

בית הספר עוזר בזה?
"המורים מעורבים. הם גם נורא רגישים ליאן בגלל כל הסיטואציה".

טוב לו בבית הספר?
"כן, שלא תביני לא נכון, הוא מוקף בחברים ונורא מקובל".

את אמא כמו כל האמהות בבית הספר? אין יחס מועדף?
"כמו כולן".

וכשאייל בא?
"הילדים מחכים לו כשהוא מגיע. גם יאן בהתרגשות שיא. הוא אוהב את זה ולא אוהב את זה, מצד אחד זה מחמיא לו ומצד שני הוא מקנא, כי זה אבא שלו".

את מבינה את המורכבות שיאן חווה עם הורים כל כך מפורסמים?
"אני חושבת שלא, כי לא גדלתי עם הורים מפורסמים. אבל אני מנסה להבין. אנחנו עושים שיחות, אני מנסה למנוע ממנו המון דברים. לפעמים אומרים לי, 'רוס, למה את ככה קשה איתו?', ואני עונה שהוא חווה מספיק. אני לא רוצה להעמיס, לערער לו את הקרקע שהוא רגיל אליה. הוא מתמודד עם דברים כל כך מורכבים, אז איפה שאני יכולה לשמור עליו – אני בוחרת לשמור".

הוא ביחסים קרובים עם האחים שלו?
"הוא קרוב במיוחד לליאם, אין אחים כמו ליאם. הוא ממש לקח על עצמו את תפקיד האח הגדול והוא נמצא איתו המון. ממש כיף".

הגעתם כבר לרגע שתמיד פחדת ממנו, לדברר ליאן את הפרשה סביב אבא שלו?
"תודה לאל, עברנו את היום הזה. הוא התחיל לשמוע דברים בבית הספר, ובא ושאל, ולפני פחות משנה עשיתי איתו שיחה מאוד בוגרת. גם אייל עשה איתו שיחה".

מה אמרת לו?
"שקורים דברים בחיים, אנשים מקבלים החלטות, לפעמים שגויות, אבל יש הבדל גדול בין מה שקרה למה שעשו מזה. וגם נתתי מקרה קיצון: אם אבא היה אשם, הוא היה יושב בכלא. אבל אבא בחוץ. הכל טוב".

את ואייל דיברתם על זה לפני השיחה?
"כן. אייל הוא זה שהיה צריך לעשות את השיחה החשובה איתו, והוא עשה. יאן הבין, והוא תומך. בסופו של דבר הוא אבא שלו".

שמחר לא יגידו, "זה החדש שלה"

היחסים שלה עם האקס המפורסם, אומרת רודינה, במצב טוב ("היינו בסדר מרגע שסיימנו את כל הסאגה שלנו"). היא רק לא מבינה למה אנשים מתעקשים לחשוב שהם יותר מזה. "כל פעם חושבים שאנחנו חוזרים. אנחנו לא חוזרים ולא נחזור", היא מבהירה. "על סמך מה אומרים את זה? כי ראו אותנו באירוע, מתחבקים ואומרים שלום. אז מה? אני מדברת עם הבן אדם חמש פעמים ביום על הילד, למה שאני לא אחבק אותו? אנחנו שומרים על יחסים טובים לטובת הילד, וזהו. לא מעבר".

שילמת מחיר על כל הפרסום, כל החשיפה.
"שילמתי מחיר מאוד כבד. המון פעמים אני מוצאת את עצמי נמנעת מלהגיע למקומות או לשבת ליד מישהו מוכר כדי שמחר לא יגידו, 'זה החדש שלה'".

זה מפריע לך?
"זה מאוד מפריע לי. השם שלי תמיד היה חשוב לי, אז אני שומרת עליו. ואני לא נותנת צ'אנס לכל אחד, כי זאת אני, עוד לפני שהייתי מפורסמת. חשוב לי שלא יגידו או יחשבו אחרת. אבל מרגע שאיתי ואני נפרדנו – וואו, כמות השמועות".

יש רגעים שאת אומרת, מה אני צריכה את כל זה?
"אני אהיה שקרנית גדולה אם אגיד שאני מתחרטת על הפרסום. הפרסום בנה את מי שאני, אני חושבת שעשיתי קריירה מדהימה ואני מרשה לעצמי לחיות ברמה מאוד גבוהה בלי עזרה של אף אחד. אני מממנת את עצמי ואת הילד שלי, לא מחסירה ממנו כלום, וגם שואפת לעוד ועוד. אבל כן, זה גובה מחיר נפשי".

את מטופלת?
"יצא לי ללכת לשיחות, כי כבר הגעתי למצב שאני צריכה. יש פה נפש של בן אדם, כמה הוא יכול להכיל? כמה הוא יכול לשחק אותה שהכל קול? יש מצבים שגם אני נשברת".

רודינה סיפרה בעבר איך היא עצמה הפכה למטפלת של אחיה הבכור, דניס, שלאחר גירושי הוריהם נפל לסמים בגיל 19. על מצבו כיום אפשר ללמוד הרבה מכך שהיא מזכירה אותו כחלק ממעגל התמיכה שלה בזמן צילומי "רוקדים עם כוכבים". "הייתי רק בת 16 כשהוא היה בתהליך של הסמים, והייתי השוטר הרע. זה היה גם להילחם בבריונים שבאו להרוס לנו את הבית", היא מספרת. "דניס הפך אותי לשורדת, בזכותו אני חזקה. אם לא הייתי עוברת את זה איתו, היום הייתי מתמודדת עם דברים אחרת".

איזו דינמיקה יש ביניכם?
"אצל מכורים הכל רגשי, מספיק שיש משבר קטן והם תוך שנייה נופלים. אז פיתחתי איתו איזשהו מחסום: לא הייתי משתפת אותו כשהייתי בוכה או כשהיה לי קשה, כי ידעתי כמה הוא תופס ממני ופחדתי שישבור אותו לראות אותי נשברת. אבל בחודשים האחרונים ממש התקרבנו ואנחנו בונים את מערכת היחסים שלנו. אני עכשיו לבד, ומה נשאר לי? אחי ואמא שלי. אין לי עוד אף אחד. הבנתי שהקשר איתו חשוב לי, ואני גם יודעת כמה חשוב לו להיות האח הגדול שלי, זה שמחבק אותי, זה שתומך בי. אני אף פעם לא נתתי לו את המקום הזה, תמיד הייתי המטפלת. עכשיו אמרתי, 'אני אשחרר את זה', וככה נוצרה הקרבה. היום הוא מעורב בחיים שלי ושל יאן ועוזר לי איתו המון".

אגב, נראה לך שיאן ירצה ללכת לעולמות הפרסום? הוא חווה את זה מכל כיוון סביבו.
"כן, אבל לא צילומים וקמפיינים, יותר בעולמות הספורט. אולי פרשן כדורגל. יש לו ידע מטורף בספורט. בזמנו התקשרו לאייל מערוץ הספורט והציעו שיאן יבוא. אז ראיינו אותו ואמרו לי, 'הילד שלך גאון, בשנייה הוא שלף איזה 20 תשובות לשאלות'. אז זה היה מוקדם מדי, אבל עכשיו הוא מאוד רוצה".

היית רוצה את זה עבורו?
"אם זה מה שבא לו, אז כן. הרי זה לא צהוב, זה ידע".

אז מה הבעיה שאמא ואבא ינסו לעזור לו להגשים את החלום הזה?
"אני לא יודעת למי לפנות, לא קשורה לעולם הספורט".

אז אייל.
"כן, אייל צריך לעבוד בזה".

צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: קורין סוויד | איפור: אופק לוי | שיער: ליאור גבריאלוב | הפקה: טל פוליטי