בתחילת השבוע שודר בקשת הסרט של שי-לי שינדלר, "העשירים החדשים", שעורר שיח לא קטן וגרר המון תגובות וביקורות. שינדלר חשפה בסרט את ה"קשיים" של המתעשרים החדשים, בעקבות האקזיט שעשה בן זוגה, ליעד אגמון, בכ-300 מיליון דולר. אחרי שהגיבה בעצמה לסערה שעוררה, כעת אגמון מתייצב ומבהיר: "אני בצד שלה".

אגמון יצא בסדרת ציוצים בטוויטר שלו, בו כתב על הסיטואציה שנוצרה מהצד שלו. "כששי-לי ואני התחלנו לצאת היא היעתה הבן אדם הכי עסוק שהכרתי", הוא כתב. "סטודנטית מצטיינת בשנקר, מנחה ב׳צינור לילה׳, עוזרת לראש מחלקת עיצוב אופנה בשנקר ומורה פרטית לבגרויות בהיסטוריה ובלשון. במשך שנים היא ישנה ליטרלי רק 3 שעות בלילה. אני לעומת זאת, נכנסתי לשנה השנעיה של ה׳בלבול הגדול׳: היה לי מספיק כסף כדי שלא אהיה בלחץ לצאת לעבוד, הייתי מותש אחרי שני סטארטאפים, ולא הצלחתי למצוא בתוכי את מקורות ההשראה והאנרגיה כדי להתחיל פרויקט חדש. ואז התחלתי את דינמיק אילד והפרתי את האיזון הראשון בחייה של שי-לי: הצבתי את הצורך ברילוקיישן לניו יורק כעובדה מוגמרת, וגרמתי לה להתנתק למספר שנים מכל מה שהיא אוהבת וחשוב לה בישראל: העשייה שלה, המשפחה שלה והחברות שלה. היה לה קשה בניו יורק, והיא עשתה מעשה אמיץ מאוד: החליטה שהיא חוזרת לארץ עם הילדים, כי בלי העשייה שלה היא לא מוכנה לחיות. ושאני אמצא דרך להתמודד עם הקריירה שלי".

"ואז הגיע האקזיט של דינמיק אילד והפר שוב את האיזון באופן דרסטי: איך מתמודדים עם הקריירה שלך כשפתאום אנשים תוהים למה את בכלל עובדת? איך מתמודדים עם להפוך ממישהי עצמאית, מוכרת וחזקה למישהי שממוסגרת כבת הזוג של הייטקיסט שעשה אקזיט? איך ממשיכים בנדיבות ובנתינה (ושי-לי היא אחד האנשים עם הלב הכי רחב שאני מכיר) עם החשש החדש להיתפס כפטרונית? איך זה ממקם אותך כבת, כאמא, כחברה? אז שי-לי החליטה לעשות מעשה אמיץ, ולעשות על זה סרט. ואני התנגדתי. נחרצות. כי חשבתי שבמדינה שלנו, כשרוב האנשים נאבקים ביוקר המחייה ובקושי מצליחים להחזיק את הראש מעל המים, לא יהיה קשב או אמפתיה לסיפור של מישהי מן השורה ש׳מגשימה את החלום׳, אבל לא שלמה עם מצבה החדש. בעיותיה נתפסות כמנותקות מקשיי היום יום וההקטנה וההגחכה שלה ושל בעיותיה הן כמעט רפלקס. היא הלכה בנאיביות מלאה אל תוך גוב האריות של הפערים החברתיים ומאבק ההישרדות הכלכלי של רבים".

"קיתונות הביקורת והבדיחות על חשבונה של שי-לי אשתי וחברתי האהובה רק מעצימים לדעתי את חשיבות הצעד שלה. אנחנו רגילים לראות גברים עשירים ומצליחים במדיה, נותנים במה ל׳כרישים׳ זחוחים ומתנשאים בפריים טיים, אז מדוע נשים עשירות צריכות להיות מיוצגות כמו ב׳מעושרות׳ - פלקטיות, קאמפיות, רדודות? אני מעדיף בכל רגע נתון את הניסיון הכן והאמיתי של שי-לי לספר סיפור אחר, גם אם הוא לא חף מפגמים. כל יוצר ויוצרת באשר הם - מוזיקאי, ציירת, קולנוען, סטארטאפיסט - שמים את הלב והנשמה שלהם ביצירה שלהם, וגם אם היצירה לא יוצאת לרוחנו, אני מוריד את הכובע בפני כל אחד ואחת שמחליטים להיות בזירה, חשופים, לעומת אלה שמעדיפים לשבת בנוחות ובביטחון ביציע. אני Team Shaily ומקווה שגם אתם".