צילום וראיון: ניצן גריב
באוקטובר האחרון, שופטת "מאסטר שף" מיכל אנסקי ילדה את בתה השלישית מאודי - אחות קטנה לדניאלה, בתה הבכורה מנישואיה הראשונים, ולגבריאל-לי, בתה המשותפת עם בן זוגה אייל אמיר. כעת, חודשיים בלבד אחרי הלידה, אנסקי התייצבה לצילומי קמפיין החורף של רשת גולף, וסיפרה לנו על הקשיים בחודשים שאחרי הלידה ועל כך שהיא לוקחת לעצמה את הזמן להתרגל למציאות עם שלוש בנות.
איך את מרגישה חודשיים אחרי הלידה, התאוששת?
"לא. אני חושבת שאחרי הלידה צריך לנוח, להתאסף, להתרפא ולהכיר את החיים החדשים. לתת זמן ולאפשר לדברים להשתנות בבית, להיות עם התינוקת שלי. אני חושבת שזה לא דבר שלוקח חודשיים, זה לוקח יותר זמן".
מי קם למאודי בלילה?
"אני, כי אני מניקה. עובדת ביום ומניקה בלילה".
את אמא טוטאלית?
"אני אמא טוטאלית, אני בשליטה מלאה על כל אספקט בחיים שלהן, אבל גם נותנת לאבא שלה להחליט. אייל לפעמים מלביש את גבריאל-לי בבוקר, אז לפעמים יש לי סייגים. הוא עושה חיבורים לא קונבנציונליים, אני אומרת לו 'איך?', אבל אני משחררת. בעיקר זה מגיע לתזונה שלה - ושם אני לגמרי טוטאלית".
אפשר להגיד שטוטאלית שווה חרדתית?
"אני לא חרדתית. בהתחלה עם דניאלה, שהיא ילדה ראשונה, כשהיה נופל לה המוצץ ישר הייתי מחפשת איפה יש מים רותחים כדי לעשות סטריליזציה. עכשיו עם מאודי אני עושה 'פו פו' ולפה".
יש כבר מחשבות על עוד ילד?
"קשה להפסיק את הדבר הזה, אני לא יכולה להוציא מהפה שלי 'זהו סגרתי את הבסטה', זה לא עולה לי ולא מרגיש לי טבעי להגיד את זה. אז אני לא יודעת, אולי אני אשען על טכנולוגיה אחרת בעתיד".
מה הקושי הכי גדול בחודשים שאחרי הלידה?
"איפה אני אתחיל? קודם כל הורמונים. חשבתי שכבר אני רגילה אחרי לידה שלישית, אבל גל ההורמונים שמציף אותך אחרי הלידה זה כמו להישאב לתוך מערבולת שמושכת אותך עמוק מתחת לאדמה ואת מסתחררת, עד שלא יוצאים מזה הסחרור לא מפסיק. וזה בכל דבר, זה לראות פרומו ולפרוץ בבכי, להיעלב מסיטואציות שבדרך כלל היו חולפות, כאילו משהו בך מגביר את הווליום בכל דבר. הגוף עדיין לא חזק ושרירי הבטן עדיין לא מאפשרים להתרומם, אז זו תקופה מאוד עדינה שצריך לשים סביבה עיגול וצריך לאפשר לזמן להתאושש ממנה, כי להתעלם מזה אני יודעת. בתחילת הדרך ילדתי את דניאלה, ועכשיו במאסטר שף קשה לי החזרה. מאודי איתי, בין האודישנים אני מניקה אותה, הכל מאוד קשה. זה סף רגישות מאוד גבוה. אם זה היה תלוי בי - הייתי מחכה חצי שנה".
אפרופו התאוששות, את מרגישה שחזרת לעצמך אחרי הלידה?
"יש לי אפס שאיפות לחזור לעצמי אחרי הלידה. אני לא נכנסת לאטרף בספורט ולא בתזונה ואני אוכלת מה שאני רוצה. בחנוכה אכלתי בעונג גם סופגניות וגם לביבות נהדרות, זה מה שאכלתי אתמול בערב והיום אני כאן על סט צילום ככה שאני לא מחשבנת בכלל. ואני חושבת שבעידן הזה ובעת הזאת, להיות אמיתית עם עצמך זה להיות אמיתית מול הגורמים שאת מפרסמת. אף אחד בגולף לא ציפה ממני לחזור למידות הרגילות שלי, ואני מרגישה נוח עם איך שאני נראית. המרדף הזה נעצר, והרבה מאוד זה הודות לנו הנשים שנמצאות בקדמת הבמה שהפסיקו לפלטר כל דבר בחיים שלהן, והאמת הפכה להיות יפה, אסתטית ובעלת משמעות. אז תמשיכו כך חברותיי למקצוע, ואני מצטרפת אליהן. אני עכשיו 38 ואחלה לי עם המידה הזאת".
זה אפילו אולי קצת מכעיס אותך ששואלים חודשיים אחרי לידה אם חזרת לגזרה?
"זה לא מכעיס אותי, זה מעורר דיון ששווה לנהל אותו ואני שמחה ששאלת אותי את זה".