אופירה אסייג
"שודרה כתבה במהדורת חדשות 12 על ניצול שואה מבאר-שבע שצלצל למשטרה וביקש אוכל. השוטרים היו רגישים ומדהימים ומיד נסעו להרגיע אותו עם מזון בסיסי. אני בכיתי מול הטלוויזיה וכמוני מדינה שלמה בכתה גם. איך יכול להיות ניצול שואה רעב ללחם מתחנן על חייו? איך?".
ליהיא גרינר
"זו סבתא שלי, סבתא באבי. היא שורדת שואה בת 84. לסבא שלי היו 12 אחים, הם נשארו רק ארבעה".
יעל בר זוהר
"סבתא שלי ז״ל, רחל, הייתה גיבורה שהצליחה לחמוק מהגטו. סבתא ינקה ז״ל הסתתרה ביערות הפרטיזנים שנים אחרי שקפצה מהרכבת. סבא יוסף פוגל ז״ל איבד את אמא אבא אחיו ואחיותיו והיה שנים בעבודות כפייה ואח"כ לחם בצבא אנדרס הבריטי נגד הנאצים. אני מדליקה נר נשמה לזכרם".
לירן שטראובר
"בואו נעצור רגע את כל התסכול שלנו על המדינה לפחות ל-24 שעות הקרובות ונצדיע לניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו ויבדלו לחיים ארוכים. לצערי סבא וסבתא שלי הלכו לעולמם בשיבה טובה לאחר שצלחו את גיהנום השואה אחרי שאיבדו 6 אחים ואחיות וסבא שלי את אשתו גם".
מאיה בוסקילה
"כשנה, ביום הזה, אני לא רגועה. הדמעות לא מניחות לי והמוח, ברוך ה׳ , מסרב לשכוח! כל עוד אני חיה, אזכיר את השואה, אספר ללני שלי על השואה, לא אתן לאף אחד מבני ביתי לראות שום דבר בטלוויזיה ביום הזה מלבד סרטים ותכניות על השואה. כי אני ומקווה שכולנו, כעם יהודי אחד ומאוחד, לעולם לא נשכח".
ציון ברוך
"כל שנה ביום הזה אני בוכה ולא מאמין מה בני אדם עשו לאנשים רק בגלל היותם יהודים. השנה הכי כואב לי שהנגיף הזה לקח להם את הניצחון הכי גדול שלהם, לא להיות עם הילדים והנכדים שלהם. לבי איתכם גיבורי עמנו".
מיכל אנסקי
הדלקתי נר לזכרה של אתי הילסום, אשר כתבה יומנים המשקפים מסע נפשי ורוחני של אישה הולנדית צעירה. נסתפתה ב1943 במחנה אושוויץ, פולין. לזכרו של גאורג אלכסנדר פיק, מטמתיקאי אוסטרי אשר גילה את משפט פיק. לזכר משפחתה של סבתי ומשפחתי של סבי שנספו באושוויץ ולזכר המליונים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. שמעון פרס התייחס פעם לניצולי השואה בנאומו ביום זה, ואמר "כי בקרבנו מתהלכים ניצולים, שהשואה וזוועותיה מפכים בהווייתם היומיומית. דמם בדמנו הומה. גבורתם טבועה על כל צעד ושעל של חיינו". היום יותר מתמיד, בדידותם ובידודם של אותם גיבורים כואבת".