נסרין קדרי

כמה עוד אפשר לשמוע שגבר רוצח אישה? בעל רצח את אשתו  זה שנשבע לה אמונים להיות בטוב וברע, זה שהיה אמור להיות העוגן שלה, זה שהיא חלמה כל חייה להניח על כתפיו את ראשה, זה שעשתה איתו אהבה,
זה שהביאה איתו ילדים, זה שבישלה לו, זה שחיבקה ולא עזבה... זה שירה לה כדור בראש! למה? תסבירו לי למה? כי היא התלבשה חשוף? כי היא אמרה את דעתה? כי היא שרה בקול? כי היא ישבה עם חברות? כי היא נסעה להורים? כי היא לא ניקתה את הבית? כי היא לא בישלה? או סתם כי חיפש במי להתאגרף?
תגידו, עד מתי? עד מתי עוד נשמע על ההוא שהחליט שיש לו טיפה כוח בידיים והוא יחליט אם אמשיך לחיות את החיים או שפשוט זמני לעזוב הגיע? נשים בכל הגוונים... ערביות, יהודיות. נשים שהמזל לא האיר להן פנים בחיים ונפלו למרה שחורה שהרסה את משפחתם. אנחנו, אנחנו כחברה נכשלנו! אם את בתור 'ידידה' של אותה חברה ששומעת שהוא דחף אותה לאוטו כי היא לבשה חשוף ומבחינתך זה לגיטימי - בעיניי את חלק מאותו אסון! מאותה טרגדיה! את לא פחות מוכה ממנה! אני מתחננת. די. לא עוד הלוויה, לא עוד הורים שכולים, לא עוד ילדים יתומים, לא עוד. יהי זכרן ברוך של כל אותן נשים שחייהן נשחטו ע״י גברים מתועבים ורשעים, ובפרט לך, דיאנה. אני מתפללת שעכשיו יש לך נחת".

יעל בר זוהר

"מזועזעת מהרצח של דיאנה. איך יכול להיות שבמדינה שלנו אין עונשים כבדים לרוצחים כאלה? איפה ההחמרה? איפה המנהיגים? איפה האחריות של הממשלה לחוקק חוקי ענישה ואכיפה קשים לאותם גברים שרוצחים נשים. במקרה הייתי בבית המשפט לפני כמה ימים, ראיתי שם אישה שמתחננת בפני השופט שיתן לבעלה שמרביץ לה צו הרחוקה ממנו - והוא סירב. עד מתי?".

שני כהן

דיאנה רז לא יוצאת לי מהראש. אני מודה שמאז שאני אמא לילדות קטנות, היכולת שלי להכיל חדשות קשות שואפת לאפס. קוראת כותרת, מתכווצת ומעבירה מהר כדי שהפרטים הקטנים לא יתפסו אותי לא מוכנה (אני אף פעם לא מוכנה). לא ראיתי סרטונים של גננות מתעללות או של הכאת קשישים בבית אבות, פשוט כי אני מפחדת שאני לא אצליח להתרומם משם, אני לא גאה בזה, אני מודעת לקושי שלי... המוח שלי הוא כמו בית קולנוע אחד ענק וגם ככה הוא מקרין לא מעט סרטי אימה של החרדות היומיומיות שמלוות אותי מאז שאני זוכרת את עצמי ובפעמים שכן הרשיתי לעצמי לחזות בזוועות, לא התאוששתי מזה שבועות אחר כך. קמתי עם זה בבוקר, בקושי אכלתי עם זה צהרים והלכתי לישון עם זה בלילה. אין לי יכולת אמיתית להחזיק את זה כבנאדם צופה מהצד, ישר הגוף והנפש מתערבבים במן חוסר גבולות והאני שלי לא שומר עלי. חשבתי לעצמי ותהיתי מה אנחנו מנסים לעזור לנשים ומפרסמים סימני אזהרה ופוסטים של 'קומי ולכי' ורק רציתי להסתכל לאיזו מצלמה ולהגיד 'גבר! יש לך בעיה?' אתה מרגיש שקשה לך לשלוט בדחפים שלך? כולנו מתאפקים בצורה כזאת או אחרת, כל הזמן. מול הילדים, מול הבני זוג. אתה מרגיש שקשה לך במיוחד? זה לא מאוחר! פתח אפליקציה, תקבע תור לרופאת משפחה, תגיד לה 'אני מפחד. אני לא מצליח להחזיק את זה ואני צריך עזרה'. אני בטוחה שיהיו לה/לו כלים לעזור לך ואתה תרוויח. תרוויח את המשפחה שלך שחיה באימה בגללך ואת עצמך מחדש. כי כשאדם עוזר לעצמו - כל היקום מתגייס לעזור לו! קום. אל תהיה אפס!".

נטלי דדון

דיאנה, אמא לארבעה ילדים, נרצחה אתמול עלי ידי בעלה השוטר. הוא סיפר שהתפתח ביניהם ויכוח סתמי.
ויכוח סתמי שהספיק לו כדי להפוך למפלצת, לקחת את האקדח האישי שלו ולירות בה מול הילדים שלהם.
אני עוברת על דף הפייסבוק שלה וממנו אני מגלה אישה חזקה, מנטורית לזוגיות עם חיוך של מלאך טהור, מלאה בטיפים להעצמת נשים. זה לא מקרה ראשון ולצערי לא האחרון, שמצב של ויכוח סתמי, חילוקי דעות בין בני זוג, מביא לפתרון הקל של הבן זוג שהוא לרצוח את האישה שלו! האמא של הילדים שלו! לעיניהם!
הבעל הרוצח הוא שוטר (לא נתפס, כן? זה שאמור להגן עלינו) ואני חושבת לי... למה לו לפחד? הוא רואה מה מקבלים אחרים, אותם הוא עוצר בתפקידו ואיך הם יוצאים מהעונש בקלות. עתידות: הוא ישפט, יכנס לכלא, יחזור בתשובה, יורידו לו שליש על התנהגות טובה, אולי הנשיא הבא יחוו אותו כי הוא חזר למוטב ומביע חרטה. ואז מה? ארבעה ילדים גדלים בעולם בלי אמא ועם אבא מפלצת שמסתובב חופשי. גדלים עם צלקת מקועקעת בנשמה ולב שבור. אישה נוספת נרצחה בדם קר ונכנסה לסטטיסטיקה של נשים שנרצחו על ידי הבעלים שלהם. עד מתי? אני לא יודעת עד כמה הסימנים כאן היו מוקדמים ואני לא יכולה שלא לשאול מה היה יכול אולי למנוע את מה שקרה פה. אם מישהו מ-120 חברי הכנסת קורא כאן את הפוסט, אני מבקשת בשם הנשים ובשמה של דיאנה רז להחמיר את הענישה. לשטן הזה וכמותו הייתי מאחלת עונש מוות. למרות שגם זה עונש קל עבורו. מגיע לו לסבול חיים שלמים בכל נשימה. אם במדינה הנאורה שלנו, שחסה על הרוצחים האלו ומקבלת את הטיעונים שלהם לאי שפיות זמנית, 'אני מתחרט', 'לא יודע מה השתלט עליי' – אז להחמיר את העונשים בחוק. להכפיל אותם. להגיע למצב שגבר שנמצא מצב כזה ולפני שהוא נותן לשטן להשתלט עליו יחשוב פעמיים בידיעה שהעונש יהיה כבד!".