הסלבס כותבים על יום השואה והגבורה

בר רפאליView this post on Instagram For the memory of 6 million Jewish people that were murdered in the holocaust, for no reason but the fact that they were Jews! I proudly stand here on this stage, the Eurovision stage, that will take place in ISRAEL, while HUNDREDS of million of people will watch - me, Jewish Israeli, granddaughter to holocaust survivors. This is for your memory. Always remember & never forget! #holocaustremembranceday A post shared by Bar Refaeli (@barrefaeli) on May 1, 2019 at 11:24am PDTגל גדותרוסלנה רודינהView this post on Instagram יום הזיכרון לשואה ולגבורה!!! נזכור תמיד ולעולם לא נשכח !! A post shared by RUSLANA RODINA (@ruslanarodina) on May 1, 2019 at 7:54am PDTאביב אלושView this post on Instagram לעולם השכל לא יוכל להבין את הרוע והאכזריות שהיתה בשואה, את הרעיון והמטרה שהביאו לידי מציאות בלתי נתפסת... אבל יום השואה זה יום שבו אנחנו יכולים להבין עוד יותר את המשמעות והסיפור שלנו כעם יהודי. #holocaustmemorial #neveragain A post shared by Avraham Aviv Alush (@avivalush) on May 1, 2019 at 10:19pm PDTשירי מימוןView this post on Instagram Since I became a mother, this day...it has only gotten worse. I can not catch the evil, the cruelty. Jews. It was all the crime of more than six million. Small children, babies. Entire families were wiped out. We will never forget. We will never forgive. We are here to remind the world. #holocaust #israel #wewillneverforget A post shared by Shiri Maimon (@shirimaimon1) on May 1, 2019 at 11:57am PDTסטפן לגרView this post on Instagram THIS PART MADE ME THINK ALOT... @eva.stories A post shared by PRINCE STEPHANE LEGAR (@stephane.le.gar) on May 1, 2019 at 1:11pm PDTמיכל אנסקיView this post on Instagram היום ביקרו 30 חיילי יחדות חיר את סבתא חנה שלי בירושלים, כדי לשמוע את הסיפור שלה ממחנה ההשמדה אושוויץ. מביאה לכם משפט אחד במילים שלה ... הקאפו היתה כל כך אכזרית ואמרה תסתכלו הם (אבא ואמא ) בעשן. זה היה נורא. אם אני נזכרת אי אפשר לתאר את זה. אנחנו יהודים, התחילו להתפלל לבכות. כמה אפשר? ביום הזה אני זוכרת. ביום הזה כולנו זוכרים ומכבדים את הסבים והסבתות שלנו שבזכותם, בזכות אומץ ליבם והיכולת שלהם להמשיך לחיות אנחנו כאן. יהיה זכרם ברוך. A post shared by Michal Ansky (@michalansky) on May 1, 2019 at 12:51pm PDTגיל ריבהView this post on Instagram אפתח בוידוי אישי סנסציוני: עד גיל די מאוחר עשיתי פיפי במיטה. הגורם לבעיית ההרטבה היה: היטלר , כוכב הסיוטים משחר ילדותי. היטלר העצים את ‏הפער שממילא היה קיים ביני ובין שאר בני גילי. היטלר העיר אותי כל בוקר לשלולית ענקית של בושה. למרות שזה בטח אחד הפשעים הפחות חמורים שאפשר להאשים אותו בהם, היטלר היה קול הרקע לכל טראומת ילדותי. זה שפחדתי ממנו, עוד הרבה לפני שידעתי למה צריך לפחד. ״תסביך היטלר התחיל אי שם ביום שבו שכנעתי את עצמי שאם הפיפי יכול בלחיצת כפתור להגיע לביוב, אין סיבה שהיטלר לא יקפוץ מהאסלה באותו סיבוב. בלילות ‏התווסף לפחד הבסיסי של כל הליכה לשירותים גם הפחד מהמסדרון ההוא, בדרך לשם.במסדרון נתלו תמונות בני המשפחה שנספו בשואה. ‏למרות שלא הכרתי או זיהיתי איש מהם בשם הכרתי וזיהיתי כל אחד מהם בפחד. בלילה כשהכל נראה אפל וחשוך יותר, ואפילו התמונות ממש תתחילו לדבר איתי, בסוף גם השתנתי מרוב פחד. במיטה. למרות שפגשתי לא מעט אנשי מקצוע שבחרו להתייחס לבעיית ההרטבה שלי במונחים אנאליים נניח, לי זה נראה בכל זאת משהו קצת מורכב יותר. אולי משהו כמו ריאקציה לאינטראקציה הסודית שהתחוללה ביני ובין סבתא חיו, סבתא שלי כשאיש לא היה רואה. למרות שברור לי שהסיפורים שהכרחתי את סבתא, ילידת ליפנה להשמיע הזינו את רפרטואר החרדות שטיפלתי בסתר ילדות שלמה, עד היום לא ברור לי מה בעצם קדם שם למה. הפיפי הבלתי נשלט לפחד המאוד מותנה, מפלי הזיכרון לצורך ההדחקה, או הדחף של סבתא ‏לפרוק את זכרונותיה לצורך הבלתי מפוענח שלי לטפח ״שואת מחמד״ עצמאית. דבר אחד בטוח, גם ולמרות שלא פעם ניסו הוריי לברר מי הכניס לי את פחד היטלר לשירותים בפרט, ואת השואה לראש בכלל, מעולם לא הסגרתי מקורות. למעשה, בהתחלה איש מבני הבית לא התייחס לקומפלקס השואה שלי ברצינות. כנראה מתוך אותה אמונת דור שני שמקדשת את ההרגל המגונה שעל פיו: דברים שלא מדברים עליהם לא קיימים ועד החתונה בכלל הכול יעבור. אלא שככל שהתרחקתי מהגיל שבו צריך להפסיק להרטיב ולהתחיל להתאפק התרחקה התקווה מהוריי. מתישהו, כשבעיית ההרטבה החריפה, חשב אבי המהנדס הבכיר שאולי בכל זאת כדאי שניפגש עם דר שפר, רופא המשפחה. הייתי אולי בן 7 או 11. ולמרות שאבא הסביר לדר שפר שהילד עדיין עושה במיטה, הרופא החביב התעקש לבדוק לי משום מה את האוזניים. כשאבא כחכח בגרונו וסימן לי עם המרפק להסביר לדוקטור בדיוק איפה כואב לי הבהרתי באופן חד משמעי ש״דוקטור, כואב לי בהיטלר״. /// את המשך הפוסט תוכלו לקרוא בפייסבוק בגיל ריבה - gilriva A post shared by Gil Riva (@gilriva) on May 1, 2019 at 9:28am PDTגיא זוארץView this post on Instagram כי לכל איש יש שם ולכל איש נדליק נר.... A post shared by Guy Zu-Aretz (@guyzu_aretz) on May 1, 2019 at 9:13am PDTמיה דגןView this post on Instagram ניצולי השואה.שאיבדו את האנשים הקרובים אליהם ביותר.את המשפחה שלהם.הדבר היחיד שנשאר מאחור הוא הרכוש שלהם.החפצים האישיים שלהם.המזכרות היחידות שנשארו להם מהאנשים שאהבו.ושאהבו אותם.הרכוש הזה נמצא.אבל הם לא יכולים לקבל אותו בחזרה.כי אין חוק שאומר שמותר להם.הגיע הזמן לשנות את החוק הזה ולהשיב לאנשים האלה את שלהם.את המזכרת היחידה שנשארה להם מהתקופה שעוד חשבו בתמימותם שהחיים יפים והאנושות היא דבר נפלא לפרטים אודות הקמפיין : . https://wjro.org.il/my-property-story/?lang=he #mypropertystory @WJRORestitution A post shared by MayaDagan (@mayadaganpfeffer) on May 1, 2019 at 10:23am PDT