View this post on Instagram

זאת אני בגיל 4.. רוקדת בין האור לחושך... אז החלטתי להעלות את התמונה הזאת ולספר לכם קצת (יותר) על עצמי ... זה טיפה ארוך אבל שווה קריאה ❣️ גדלתי במקום שקט ופסטורלי בגליל התחתון למשפחה אוהבת ומאוד צנועה. את רוב ילדותי העברתי בחוגים שונים ועשייה חברתית (חוג ריקודי עם היה ההייליט של חיי אז ). אני בשונה מאחיי ואחיותיי, רציתי ללכת למסלול אחר שהחיים הכתיבו לי. רוב הסביבת שלי עשו את המסלול המוכר של לימודים- צבא/שירות לאומי- טיול- לימודים- משפחה וילדים. ובי תמיד כרסם הרעב לנסות שביל אחר, שונה, לעשות את המסלול בדרך שלי ולא בדרך המקובלת. (שהיא מצויינת אגב..) אולי זה לא נראה כך, אך מגיל קטן נחשבתי כחננה רצינית וכל מה שעניין אותי היה ללמוד ולהצליח. גדלתי בסביבה דתית לאומית שעיקר החינוך בה היה אהבת הארץ ונתינה חברתית. הייתי בין המיעוט של בנות האולפנה שהתגייסו לצה״ל. שירתתי ביחידת מודיעין שדה, שבסיומה התחלתי לעבוד במשרד ממשלתי בירושלים. לאחר כשנה של עבודה אינטנסיבית, החלטתי לעזוב הכל ולעשות טיול בארה״ב ובפרט בניו יורק, וכך עשיתי. תוך שבוע ארזתי מזוודה ונסעתי אל הלא נודע. כשנחתתי בניו יורק התאהבתי בה והבנתי שזה המקום בו ארצה ללמוד. הדרך ללימודים לא הייתה קלה, מלווה בהרבה כשלונות (שבדיעבד התגלו כהצלחות למשהו אחר...), הרבה פחדים, הרבה כאב, ימים חסרי מנוחה, מעברי דירות ולימודים קשים בשפה שלא הייתה לי קלה, אך עם אמביציה להצלחה. הייתי הבחורה הישראלית היחידה בשנתון (שגם ככה היה במיעוט יהודי) בתחילת הדרך חוויתי אנטישמיות קלה שנתנה לי עוד יותר רצון להוכיח שבעידן שלנו אנחנו לא צריכים לחוות את הדבר הזה (בסוף הסטודנטים האלו עוד היו חברים שלי ..) סיימתי את הלימודים בהצטיינות, והרגע הכי גאה שלי היה בטקס הסיום בו הניפו את דגל ישראל יחד עם כל הדגלים מרחבי העולם וחבריי לספסל הלימודים הריעו לי -הישראלית היחידה שם- כאילו כולנו עם אחד. קל לחשוב על אנשים שאתם רואים שהכל הלך להם בקלות בחיים, אך לא כך הדבר. הייתי מאוד נחושה להצליח ולהגשים את עצמי שלפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים, אך היה לי חשוב לעשות הכל בדרך שאני מאמינה שהינה הטובה עבורי. נכון, זה לא כזה פשוט כמו לכתוב את זה, אבל- חשוב לי שתבינו שהכל בסופו של יום בידיים שלנו! שום דבר אינו מובן מאליו- תעריכו את עצמכם על כל דרך שאתם עושים! תשאפו גבוה, כי באמת השמים הם הגבול ❤️ אל תשפטו את האחר, כי אתם לא באמת יודעים את הדרך שכל אחד עובר ותמיד תראו את האור שבתוך החושך, כי זו הנקודה שתוביל אתכם לחופש האישי שלכם ✨

A post shared by Levi Bat-el ♦️ בת-אל לוי (@bel_archdesign) on

לא מעט חודשים עברו מאז הסתיימו שידורי העונה השנייה של "חתונה ממבט ראשון" וכמו שוודאי כבר הבחנתם - זה לא ממש גרם לנו להתעסק בהם פחות, ואולי אפילו יותר - משמועות הרומן של דקלה דאיטי וטום קשתי, דרך הזוגיות החדשה של שרונה ועד חגיגות יום ההולדת של עידו חמדי.

אך מי שהצליחה להתעלות מעל כולם בייצור הכותרות היא ללא ספק בת אל לוי, שמאז סיום התכנית חשפה כי יוגב אלקיים והיא כבר מזמן לא ביחד, ויותר מכך, התברר כי מאז היא כבר בזוגיות חדשה ויציבה עם בן זוגה, אסף חנגרי, איתו היא עתידה בקרוב לשוב להתגורר בישראל.

כנראה שהשיח על החזרה הביתה, כמו גם ביקור המולדת בו השניים נמצאים בימים אלה, הצליחו לעורר בה נשכחות כי לפני זמן קצר היא שיתפה תמונה נוסטלגית במיוחד שלה מגיל 4 בגן, ואם להודות - כמעט ולא זיהינו את האדריכלית היפהפייה בילדה המתוקה שבתמונה.

View this post on Instagram

A post shared by Levi Bat-el ♦️ בת-אל לוי (@bel_archdesign) on

עם זאת, הסיבה שלוי שיתפה את הגולשים בתמונה הזו היא דווקא כדי לשתף אותם במחשבות ותחושות שהיא מרגישה לאחרונה, כשאנשים ממהרים להסיק כי החיים "קלים לה מדי". "גדלתי במקום שקט ופסטורלי בגליל התחתון למשפחה אוהבת ומאוד צנועה. את רוב ילדותי העברתי בחוגים שונים ועשייה חברתית, אך בשונה מאחיי ואחיותיי, רציתי ללכת למסלול אחר שהחיים הכתיבו לי...תמיד כרסם בי הרעב לנסות שביל אחר, שונה, לעשות את המסלול בדרך שלי ולא בדרך המקובלת (שהיא מצוינת, אגב). 

"...גדלתי בסביבה דתית-לאומית שעיקר החינוך בה היה אהבת הארץ ונתינה חברתית. הייתי בין המיעוט של בנות האולפנה שהתגייסו לצה"ל. שירתתי ביחידת מודיעין שדה, שבסיומה התחלתי לעבוד במשרד ממשלתי בירושלים. לאחר כשנה של עבודה אינטנסיבית, החלטתי לעזוב הכל ולעשות טיול בארה"ב, וכשנחתתי בניו יורק התאהבתי בה והבנתי שזה המקום בו ארצה ללמוד.

View this post on Instagram

A post shared by Levi Bat-el ♦️ בת-אל לוי (@bel_archdesign) on

"הדרך ללימודים לא הייתה קלה, מלווה בהרבה כשלונות, הרבה פחדים, הרבה כאב, ימים חסרי מנוחה, מעברי דירות ולימודים קשים בשפה שלא הייתה לי קלה, אך הייתי עם אמביציה להצלחה, וסיימתי את הלימודים בהצטיינות. קל לחשוב על אנשים שהכל הלך להם בקלות בחיים, אך לא כך הדבר. הייתי מאוד נחושה להצליח ולהגשים את עצמי, שלפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים, אך היה לי חשוב לעשות הכל בדרך שאני מאמינה שהיא הטובה עבורי.

"...תבינו שהכל בסופו של יום בידיים שלנו! שום דבר אינו מובן מאליו - תעריכו את עצמכם על כל דרך שאתם עושים! תשאפו גבוה, כי באמת השמים הם הגבול. אל תשפטו את האחר, כי אתם לא באמת יודעים את הדרך שכל אחד עובר. ותמיד תראו את האור שבתוך החושך, כי זו הנקודה שתוביל אתכם לחופש האישי שלכם".