מוח מואר (צילום: jgroup, Istock)
תעשו התעמלות למוח. זה עובד | צילום: jgroup, Istock

אינטרנט, טוויטר, מחשבים ומדפסות. אפשר למצוא מדריכים נהדרים עבור אלו, אבל מה לגבי המוח שלכם? כמה מכם יודעים למה הוא באמת מסוגל ואיך לנצל אותו כראוי? כמה מכם מזינים אותו כמו שצריך? כמה מכם מגרים אותו בצורה הנכונה?

המוח שלנו הוא הכלי המוצלח ביותר ביקום כולו (למעט כמה כלים אחרים כמו האיפון שלי. ועוד כמה דברים שאני יכול לחשוב עליהם. אבל לשם הטיעון נשאר עם הרעיון שהמוח הוא הכלי המוצלח ביותר). הגיע הזמן לקרוא מדריך גם עבורו.

מחשבה בתנועה

זה אולי יפתיע אתכם, אבל הסיבה העיקרית לכך שהמוח שלנו התפתח מהתקופה בה אבותינו טיילו להם עירומים למחצה ואוחזים במקלות, הייתה השרדות. זה הכל. האדם הקדמון וצאצאיו חיו בתנועה. הם נאלצו לצאת מהמערות שלהם כדי לצוד, הם היו חייבים לנוע ממקום למקום כדי להתחמק מהחורף. הצורך לחיות בעירנות מתמדת, לשים לב לסימנים לחילופי העונות ולסביבה עצמה כדי לאתר טורפים הביאה לכך שהמוח שלהם זינק ביכולות שלו. יכול להיות שהרעיון הזה לא מוצא חן בעינינו אבל הדרך הטובה ביותר לעזור למוח שלכם להמשיך ולהתפתח גם היום היא להמשיך לנוע. 20 דקות של פעילות אירובית – זאת יכולה להיות הליכה מאומצת, ריצה, קפיצה וכדומה – תשפר פלאים את המוח שלכם. מחשבה בתנועה יכולה להביא ליצירת רעיונות חדשים, פתרון בעיות, הגברת הזיכרון ושיפור הערנות הכללית.

אם תשאלו סופרים מה הם עושים כשהם מרגישים שהם נתקעו ואין להם מושג מה לעשות הלאה בסיפור, הם יגידו לכם שהם יוצאים לטיול. הם עוזבים את המחשב, לובשים על עצמם משהו ומתחילים ללכת. בתוך רבע שעה ועד חצי שעה הסיפור נבנה להם מחדש בראש והם יודעים מה הם צריכים לעשות. סופרים הם לא היחידים שזוכים ליהנות משיפור בחשיבה שלהם בצורה הזו. בחברות בהן העובדים מחויבים לקחת הפסקות הכוללות יציאה מהמשרד ואימון קצר, הליכה או פעילות גופנית אירובית אחרת, ישנו שיפור משמעותי וברור בתוצאות שאותם עובדים מספקים.

הרעיון הזה מוביל אותי לנקודה השנייה.

סביבת עבודה

בתי הספר של המאה ה-21 נראים בדיוק אותו הדבר כמו בתי הספר בסוף המאה ה-18. אנחנו מדברים על מעל ל-200 שנה בהן קפצנו שנות אור ביכולות הטכנולוגיות שלנו ועדיין אנחנו לא דואגים בכלל לדרך בה הילדים שלנו לומדים. עזבו את הלימודים, אנחנו לא דואגים לדרך בה אנחנו עובדים. יצירתיות ומחשבה מקורית אינה שמורה לאנשים שעוסקים בצעצועים, גרפיקה או עיצוב. מתכנתים, תקציבאים, עורכי דין, מנהלי ציי רכב – כל אלו זקוקים למחשבה יצירתית באופן קבוע כדי לפתור בעיות בהן הם נתקלים בעבודה. איך אפשר לזכות למחשבה שכזו בסביבות עבודה משמימות? היכנסו למשרד ממוצע בארץ ובחו“ל ותרגישו מאוד אומללים ומאוד בנוח. הכל נראה אותו הדבר. תאים על גבי תאים, אורות פלורנסט, מסכים מלבניים משמימים, קירות גבס עם תמונות שמישהו קנה באיקאה.

גם ילדים וגם אנחנו זקוקים לגירויים. אנחנו זקוקים לסביבה שתעורר את המוח שזקוק לגירויים ללא הפסק. סביבת עבודה דינאמית יותר שכוללת גירויים ויזואליים ואת האפשרות לנוע, לשבת על הרצפה, על פוף או על השולחן עצמו, אלו הן סביבות עבודה שמיטיבות עם העובד. כיתות בהן התלמידים יכולים לקום לרגע ולצייר, לצבוע או סתם לרקוד בפינה כלשהי בלי הפרעה יהיו כיתות פוריות הרבה יותר. מה הבעיה לעשות את זה? מדובר בדרישה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת – בתי ספר ומקומות עבודה כאלו ידרשו שמי שמנהל את המוסד יזכה למחשבה מקורית ואלו האנשים שלכודים באותם המשרדים המשמימים. זה מעגל אכזרי ומישהו צריך לשבור אותו.

ויזואליות

נוף דרום אמריקה (צילום: John Snelgrove, Istock)
וותרו קצת על הטקסט, שימו תמונות יפות | צילום: John Snelgrove, Istock

אם כבר דברנו על גירויים ויזואליים, האם ידעתם ששבוע אחרי שקבלתם תאור של אירוע או של אדם תזכרו רק כ-10% ממה שנאמר? לעומת זאת אם צפיתם בתמונה, שבוע לאחר מכן תזכרו 65% מהפרטים שהוצגו לפניכם. המוח שלנו ניזון מגירויים ויזואלים. למה? צדקתם אם אמרתם שזהו יצר ההשרדות. האדם הקדמון השתמש בכל החושים שלו אבל היה זה חוש הראייה שאפשר לו להבחין בסימנים באדמה שאמרו לו אם יש לפניו ציד או טורף. החלק במוח שאחראי לראייה הוא הגדול ביותר ודברים שאנחנו רואים משנים את הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות. מבחנים של טעימות שנעשו בבתי ספר לבישול ולטעימה ברחבי העולם הוכיחו פעם אחרי פעם שאפשר לרמות גם את גדולי המומחים. הדומה הבולטת ביותר התרחשה בבורדו, בבית הספר ליינים. שם יין לבן נצבע באדום, ו-50 טועמים מקצועיים שטעמו מהיין הצבוע היו בטוחים שמדובר ביין אדום. הם מזגו אותו מבקבוק שהכירו והמוח שלהם שיקר להם כי העיניים ראו משהו שלא היה שם באמת.

אם אתם רוצים שחבריכם לעבודה יזכרו משהו מהמצגת שנתתם, אם אתם מנסים לגייס כסף ואתם תוהים מה לעשות כדי שבעלי ההון יפיקו משהו חיובי מהפגישה, סלקו את הנקודות מהמצגת שלכם והוסיפו יותר תמונות. לפעמים זה לוקח יותר זמן מלכתוב כמה שורות אבל בכל פעם שאתם מתעצלים לחפש את התמונה הנכונה שאלו את עצמכם מה עדיף: להשקיע עוד חצי שעה ולחפש תמונה טובה או לבזבז את החצי שעה הראשונה בה התחלתם להפיק את המצגת כי היא ממילא לא תהייה יעילה.

תזונה

המוח שלכם יבקש לישון אם תחליטו לנוע כל הזמן ולגרות אותו בדימויים. אלא אם תספקו לו סוכרים שהוא זקוק להם כדי לתפקד. המוח הוא יצור מפונק בעל דרישות רבות ואחת מהן היא מזון איכותי. מי שאוכל עוגייה לפני שהוא יוצא לעבודה ומצפה להשאר ממוקד שעה לאחר מכן עומד לספוג אכזבה עמוקה. הדיון הוא אינו אם ארוחת הבוקר היא החשובה ביותר בכל היום או לא, אבל אין ספק שארוחה קלה אך כזו שמכילה ירקות ומינרלים תשפר את התפקוד של המוח. הבעיה היא שישנה נטייה לשכוח לאכול בבוקר, זה הרגל שצריך לסגל לעצמנו והרגלים, כך מסתבר ממספר מחקרים, משתרשים במוח שלנו רק אחרי חזרה בת 21 יום על אותה הפעולה. הזכירו לעצמכם עם פתקים, תזכורות סלולריות או כל דבר אחר לאכול מדי בוקר ו-21 יום לאחר מכן לא תזדקקו לתזכורות האלו יותר.

חזרו כדי לזכור, זכרו כדי לחזור

הרגל בונים בתוך 21 יום, פיסות מידע שאתם רוצים לשנן זקוקות לחזרה מועטה יותר אך הן זקוקות לחזרה הזו. הזיכרון שלנו עובד בצורה משעשעת, אם קבלתם מידע לידכם יש לכם בערך דקה כדי לשנן את המידע אחרת הוא יתחיל להתפורר. הזמן המדויק יותר הוא 40 שניות. אם נאמר לכם מספר בן שבע ספרות, כמו מספר טלפון, חזרה עליו במהלך 40 השניות האלו תשפר את הסיכוי לזכור אותו, לפחות בשעתיים הקרובות. אם לא תחזרו על המידע שוב הוא יאבד לכם אבל אם תחזרו עליו לפחות עוד פעם אחת בטווח הזה הוא ישאר רענן לעוד כיומיים. גם זיכרון של פעולה או עובדות היסטוריות דורשים שינון שנעשה על ידי חזרה על המידע מספר פעמים. חזרה על המידע או הפעולה תבטיח שהוא יחרט בזיכרון שלכם וברגע שעשיתם את הדבר הזה תוכלו לשחזר את המידע ולחזור עליו בעתיד.

שינה

ישנה בעבודה (צילום: יהונתן זילבר)
זהו, אנחנו הולכים לישון. יאללה ביי | צילום: יהונתן זילבר

אף אחד לא יודע למה אנחנו ישנים. אף אחד. הדבר היחיד שמדענים מסכימים עליו הוא שהמוח מנצל את השינה כדי לעכל מידע, לפתור בעיות שמתעוררות ולהטמיע רשמים.

דבר נוסף שהמדענים מסכימים עליו הוא שהלילה אינו הזמן האידיאלי לשינה אלא אזור השעה 3 בצהריים. זו השעה שתחושת נמנום נופלת עלינו גם אם ישנו שנת ישרים של 12 שעות. ההמלצה הטובה ביותר שתוכלו לקבל הוא למצוא דרך בה תנמנמו בצורה איכותית בסביבות השעה הזו. אתם תגלו שאתם זקוקים לפחות שינה בלילה, שאתם רעננים וממוקדים יותר. מעבר לכך אנשים הסובלים מלחץ יגלו שהנמנום הזה מיטיב איתם. מה עוד אפשר ללמוד מהעניין הזה? אל תפנו לאנשים כדי למכור להם רעיון, אל תקבעו פגישות לשעה הזו באופן כללי, אל תנסו ללמוד או לעבוד בשעה הזו. הביולוגיה פועלת נגדכם במקרה הזה. המוח מוריד הילוך כי זה מה שהוא זקוק לו. קפה או פעילות גופנית לא תעזור.

למרות מאות מחקרים שנעשו בעשר השנים האחרונות בלבד ועוד מחקרים רבים שנעשו לפני כן, הידע שלנו על הדרך בה המוח עובד הוא מועט מאוד. מה שאנחנו כן יודעים הוא שיש דברים שאנחנו עושים שמדרדרים את המוח שלנו ואחרים שמפתחים אותו. הצורה בה אנו חיים היום לא מועילה למוח ומה שעצוב הוא שהדרישות לשינוי הן כל כך מועטות. עשו לעצמכם טובה. נסו את המדריך הזה בחודש הקרוב ותראו איך אתם מרגישים. לא תזדקקו למעבדה כדי למדוד את השינויים שיתחוללו. ההבדל הוא עד כדי כך עצום.