גווינת' פאלטרו
מה זה אומר עלינו כחברה ,שפחות מחודש אחרי שגווינת פאלטרו נחשפה כמי שניזונה משתי אצות מאודות בשבוע ומחילה את אותה דיאטה קפדנית על ילדיה, היא נבחרת על ידי "פיפל" לאישה היפה ביותר בעולם? בזמן שאתם עושים את החשבון, בואו ניזכר שפאלטרו פרשה (או הופרשה) מעולם המשחק לטובת מיתוג עצמי ככוהנת תזונה ולייף סטייל, ומכיוון שאין לה לוק של אחת שיותר מדי נהנית מהחיים ו/או מתזונה בסיסית, כיוונה לקהל יעד שמעוניין לבשל סלרי ולשקול כמוהו.
זה אולי עובר כשאת אדם בוגר, אבל פרק זמן קצר לאחר מכן נחשף כי גם ילדיה המסכנים, אפל ומוזס, חיים תחת משטר פחמימות דכאני. בערך שבוע אחר כך הגדילה פאלטרו והוציאה ליין ביקיני לבנות 4-8, בורוד ובמנומר. חמודיזה, את מוזמנת לדפוק את הילדים שלך אבל אנא ממך, בקשי סליחה שחררי את השאר.
ג'סטין ביבר
לא ברור מה הסיפור של ביבר. אמת, אף אחד לא יכול להתפרסם בטירוף בגיל 13 ולהישאר כל העת בקו השפיות, ורובנו מבלים את ארבע עד עשר השנים הבאות בחיינו באמירות גורפות ומביכות שנועדו לבחון את הגבולות שלנו ושל הסביבה. אולם בכל זאת, אחוז ניכר של אנשים צולחים את הנרקסיזם הטינאייג'רי בלי לערב אייקוני קדושים-מעונים של אומות שלמות. כן, אני מדברת על הביקור בבית אנה פרנק שהותיר בביבר את החותם ההומניסטי "יש לקוות שהיא הייתה בליברית". באמת? זה מה שיש לקוות? מכל התרחישים האפשריים? בכל זאת, ביבר, בוא נישאר מציאותיים: אתה אולי סלב גדול יותר בקבוצת הגיל המדוברת, אבל רוב הסיכויים שפרנק פשוט הייתה עסוקה מדי בליישם את חוקי התזונה של גווינת פאלטרו.
ג'ונתן פרנזן
נכון, פרנזן הוא אחד הסופרים האמריקאיים המעולים בדורנו; נכון, הוא היה מועמד לפוליצר ושלל פרסים יוקרתיים נוספים; כן, הוא היה על שער הטיימס ומפרסם באופן קבוע בניו-יורקר, אבל בנאדם, אפילו ברק אובמה לא היה מעז להיכנס באופרה וינפרי.
בתכנית האירוח הפופולרית-להקיא שהייתה לה, פתחה וינפרי זה מכבר "מועדון ספר" – לא יוזמה מסריחה כל כך אחרי הכל. מיותר לציין שכל ספר שנכנס למועדון האופרה הפך מיד רב-מכר. לפני כעשור, נכנס למועדון "התיקונים" המצוין של פרנזן, והסופר, בתמורה, לכלך על כל העניין, אמר שמדובר באסופת ספרים שמאלציים ושהוא לא צריך את זה.
נראה שבזמנו פרנזן לא אמד נכונה את המונח "לא צריך את זה", אז אמריקה עזרה לו להבין מה הוא באמת לא צריך. הריב המתקושר נמשך לא מעט, חוצה את אמריקה לקומץ אינטלקטואלים בחוף המזרחי נגד כל המערב התיכון, עד שלפרנזן פשוט לא הייתה ברירה אלא לתקן, והוא הסכים להכניס את ספרו הבא, "Freedom", למועדון. פשיו.
לארס פון טרייר
הנה קונספט חדשני – לבקש תיקון למפרע. פון טרייר אולי לא יודע את זה, אבל הוא חייב לי ארבעים שקל. זאת אולי אשמתי שהלכתי לצפות ב"מלנכוליה", אבל זו לגמרי אשמתו שהוא צילם את החרא הזה. בקיץ האחרון החל פון טרייר (שאשכרה הוסיף את ה"פון" לשמו כי הוא לא נתפס כמספיק נאצי, או משהו כזה) לצלם את סרטו "נימפונית", בו התעקש – כך לפחות לפי השחקן שיה לבוף – שסצנות הסקס יהיו אמיתיות. בשביל האמנות, כמובן.
הסרט, אגב, יגולל את קורותיה של נימפומנית שעושה מלא סקס, אחר כך היא מקבלת המון מכות, ואז גבר מבוגר מציל אותה: תוכן מקורי, חשוב וחד פעמי. אם פון טרייר רוצה תיקון, הוא ייאלץ להצית את חדר העריכה. היי, זה מחיר פעוט לשלם עבור יושר אמנותי, וזה עדיין פחות מארבעים שקל.
ג'ייסון קולינס
נסיים בכל זאת בטון אופטימי משהו – לפני שבועיים יצא ג'ייסון קולינס מהארון. בכך הפך לשחקן האן בי איי הראשון מחוץ לארון (אף אחד לא מניח שהוא הגיי הראשון שם, נכון?). קולינס הוא תמצית הגבריות הספורטיבית האמריקאית – שחור, שרירי, 2.13 מטר וספורטאי צמרת. ההנחה ההטרונומטיבית קופצת עליו כמו חתול רחוב על קופסת טונה, והוא יכול היה להישאר תחת השמיכה המגוננת של הנחת המיינסטרים הרווחת, אבל הוא בחר שלא, ומדובר במהפכה של ממש. קולינס בן 34, מה שאומר שלקח לו לא מעט שנים להיחשף. עכשיו נקווה שמי שנמצא בארון, בכנסת ובמקומות אחרים, יעשה כבר את התיקון לאלו שזקוקים לו. הצ'ופר – יש סיכוי לא שיקבל את החיבוק התקשורתי החם שקולינס זכה לו.