ערב אחד, בערך לפני שנה, המתקשרת ריקי קיטרו עלתה לשידור בתכנית שלי ושל אייל ברקוביץ ברדיו תל אביב והפילה פצצה. "הקורונה עוד פה", היא אמרה, "אבל אני רואה גם אזהרות חמורות על פיגועים רצחניים בכל פינה בארץ. תיזהרו לנפשותיכם!". נבהלתי, אמרתי בליבי - היא אמנם מתקשרת, מדיום, אבל איזו אחריות יש לה לומר בשידור חי שבקרוב מישהו מאיתנו או קרוב שלנו יירצח?

לצערי, ריקי צדקה. אחרי הפיגוע הקשה בבאר שבע ובחדרה שלחתי לה הודעה. "ריקי אהובה", כתבתי, "צדקת ואני חוששת". היא ענתה, "לצערי אני יודעת וזה לא הסוף". ואז, בום, חטפנו עוד פיגוע בבני ברק ובגוש עציון, ואני בפחד גדול כמו כל תושבי מדינת ישראל בימים אלה.

מה עושים עכשיו? אם אני הייתי ראש הממשלה, כיצד הייתי מגיבה? כולם צועקים בנט תתעורר, השר בר-לב, תתפטר. ואז מה? כמה כוחות אפשר לפרוס בכל פינה בארץ? איך משתלטים על מחבלים בודדים? כשהאויב בא מעזה, מגיבים לעזה. כשהאויב מפגיז מהצפון, מפגיזים בחזרה. היום אפשר לומר שאנחנו בגל טרור רצחני, וזה המבחן הכי גדול של ראש הממשלה נפתלי בנט! כיצד יפעל? שלא יחשוב על כתיבת ספר, כי יטיסו אותו על כנף של מטוס ישר למלדיביים.

כל אמא וכל אבא שולחים את הילדים לבית הספר עם מחברת הוראות חדשה בריח של חששות קשים. אם זה נשמע לכם נורמלי, תעדכנו אותי

אני לא יודעת מי מתסיס ומי מרעיל ומאיפה בא הגל הרצחני הזה, אבל אסור לנו לשתוק!!! אסור לנו לאבד יותר אזרחים חפים מפשע שנרצחו על שנאה מטורפת.

בנט, תתעורר.

לפיד, תעיר אותו.

בר-לב, תתאפס.

ובני גנץ, זה הזמן שלך. קח פיקוד, אדוני שר הביטחון. אני יודעת שאתה חולם להיות ראש ממשלה ויש רגעים בחיים שבאים כמו כפפה ליד, זה הרגע שלך.

אנחנו מפחדים להסתובב ברחוב. 

כל אמא וכל אבא שולחים את הילדים לבית הספר עם מחברת הוראות חדשה בריח של חששות קשים. אם זה נשמע לכם נורמלי, תעדכנו אותי. אני לא באה ממשרד הביטחון אז אין לי מענה רציני או הצעה מבוססת לתת לכם. אני לא מקבלת את כל הביקורות: איפה ביבי ואיזה חלש בנט! מה, בתקופה של ביבי לא היו פיגועים? בתקופה של ביבי לא היו מלחמות? הזיכרון שלנו קצר! לצערי היו גם היו.

אז עזבו עכשיו צדדים, עזבו מחנות, אל תתנו למחבלים להתחזק! תחזירו את ההרתעה ואת הכוח שלנו כמדינה ויפה דקה אחת קודם.

אופירה,

אמא של אמלי, אריאל ואייל.