הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
מברוק יפעת שאשא ביטון, אני מאחלת לך בהצלחה בתפקידך החדש ובא לי שתעצרי רגע ותקראי בנשימה אחת ארוכה מכתב מליבה של אמא.
אני פונה אליך כאמא לשלושה ילדים שהם כל חיי, וכן, אני חיה למענם ומודאגת ממה שיקרה אם יום אחד אני לא אהיה פה בשבילם. האם בית הספר נותן לילדים שלנו את הכלים הנכונים להתמודד עם החיים האמיתיים? האם בבית הספר של הילדים שלי, שלך ושל כל הורה במדינת ישראל יש חממה אמיתית לכל ילד וילדה באשר הם וללא הבדלים?!
יפעת יקירתי, אני גדלתי בדימונה בבתי ספר מדהימים וקיבלתי מהם כל מה שילד זקוק לו, בלי שום פינוקים ובטח ללא הנחות מיוחדות. אז למה אני מצפה היום משרת החינוך שלנו? וואו לכל כך הרבה אני מצפה, כי מבחינתי זה אחד התפקידים הכי חשובים בממשלה.
אני חולמת להיות רגועה מהרגע שהם נכנסים בשער בית הספר ועד הרגע שהם יוצאים אליי החוצה.
אני חולמת שבית הספר יהיה מקום מחבק ומבין, מכיל ומחנך, מקבל ומלמד. מקום שיודע לתת חיבוק טוב, מילה מרגיעה ואוזן קשבת, כי לפעמים ילדים קמים על רגל שמאל ולא בא להם כלום באותו יום.
מה עוד? ספורט לנשמה, חיי חברה ללא שיימינג!!!! לימודי עברית על בוריה, מתמטיקה לחיים, אנגלית לכל החיים, היסטוריה של מדינת ישראל כי מי שאין לו היסטוריה אין לו עתיד!!
מה מחכה למתוקים שלנו? בואי ניתן להם כיתות קטנות. בואי ניתן להם מורים ומורות שיקבלו שכר גבוה וראוי כי הם מחנכים את ילדנו ומגיע להם שכר הרבה יותר גבוה. וכן, החיים מתקדמים ואיתם המודרניזציה ואין לנו דרך לעצור את ההתמכרות למסכים כי אנחנו ההורים בעצמנו מכורים. בואי ניתן להם תרבות אחרת, טובה ונעימה. בואי ניתן להם כלים לחיים בחוץ!!!
בקיצור יפעת, בא לי להרגיש שינוי בקדנציה שלך.
ורוצה לשמוע משהו? אני מאמינה בך.
בהצלחה לך ולכל ילדיי ישראל
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל