כבר כמה שבועות שאנחנו מסתובבים ושואלים כל גורם אפשרי: תגיד, תהיה מלחמה בצפון? מה הולך? שמעת משהו? וכולם מנחשים, ממלאים לוטו וטוטו בלי פרסים בסוף היום. חיים בשמועות, מהרגע לרגע הבא - ומקסימום מהיום למחר.
לאיזה מציאות נכנסנו אלוהים? מה קורה לנו? מי אשם ברור לנו, אבל לו זה ממש לא ברור - זו אפילו חוצפה שמישהו מעז לשאול את ראש הממשלה מתי אתה מתפטר! אני מציעה לכל העיתונאים להפסיק לשאול את ביבי מי אשם, כי הוא לא בכיוון.
אז הכנתי את הממ"ד, קניתי אוכל יבש, מים, פנסים, רדיו מ-1970, סוללות, מזרונים, שמיכות, משחקי קופסא, ספרים ואפילו אסלה ניידת. אבל אז הגיעה ההודעה: תכינו גנרטורים, היכונו לימי עלטה! ואז נפל לי אסימון אחר: מסכנים הילדים שלנו. לאיזו מציאות הם גדלים, קורונה, מלחמות, פחדים, מחשבות רעות וחוסר ודאות אחד גדול.
מי מכין אותנו להכין את הילדים שלנו? מה אנחנו, ההורים, אמורים להגיד לילדים שלנו אם תהיה כאן מלחמה גדולה יותר? כמה סיפורים אני יכולה לספר להם? לנשק ולהגיד שעוד מעט נחזור לחיים נורמלים?
מישהו יכול להגיד לנו מה לעזאזל קורה לנו? יכול להיות שהקודקודים שכחו את 7 באוקטובר וחלילה יהיה פה גרוע יותר? הממשלה הזאת תירשם בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל כממשלה הכושלת ביותר בתולדות המדינה, עם הכאב הכי עצום והמחיר הכי כבד שאי פעם קרה.
אלף פסיכולוגים לא יעזרו לנו להירגע.
אלפיים רופאים לא יצליחו להשכיח את הכאב שלנו.
ואף מכשפה לא תראה את מה שצפוי לנו.
אז הממ"ד מוכן, אבל השאלה היא - האם ישראל מוכנה? תתפללו.
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל