מי נגד מי השבוע
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

אומר זאת כך, יונית: אמנם פישלנו, אבל לפחות אנחנו לא לבד

איך הצליחו שלושת ערוצי הטלוויזיה ורוב אתרי האינטרנט הגדולים לדווח על יירוט של מערכת כיפת ברזל שמעולם לא קרה? הנה הפירוט:

בחמישי האחרון בשעה 21:06 הופעלה אזעקת צבע אדום בגוש דן בעקבות שיגור שתי רקטות מרצועת עזה. כעבור ארבע דקות פנתה מגישת "החדשות", יונית לוי, לכתב הצבאי, ניר דבורי. "ממה שאנחנו מבינים בשלב הזה, בעקבות האזעקות האלה שנשמעות במרחב גוש דן, הוא שהיו שני יירוטים, או לפחות הפעלה של מיירטים של כיפת ברזל", עידכן דבורי. "עדיין לא ברור אם המיירטים הללו פוגעים ברקטות. ההערכה ממה שאני מכיר, או מהמידע שנמצא בידינו בשלב הזה, היא שלפחות רקטה אחת יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל. עדיין הפרטים האלה נבדקים". דבורי המשיך לדווח, וכאשר לוי שאלה אותו לסיכום מה ניתן לומר בשלב הזה בביטחון מלא, השיב: "אנחנו יודעים לומר, ממה שאני מקבל עכשיו, שהיו שני שיגורים של שתי רקטות לעבר גוש דן לפני כשבע דקות. אחד מהם בוודאות יורט על ידי כיפת ברזל. השני אני עוד לא יודע לומר במדויק האם נפל בשטח פתוח או שקרה לו משהו במעלה הדרך, אבל זו התמונה עכשיו". 

מי נגד מי
"החדשות". כיפת ברזל הופעלה? ממש לא | צילום: מתוך חדשות 12

ב-21:15 סיכמה לוי עצמה את הדיווחים עד לאותה נקודה במילים הבאות: "נאמר כך: שני שיגורים של שתי רקטות לעבר גוש דן, זה קרה ממש לפני דקות ספורות. אנחנו בטוחים שאחת הרקטות יורטה על ידי כיפת ברזל. לא ברור לגבי הרקטה השנייה". מיד אחר כך שבה לדבורי שאישר כי "לפחות רקטה אחת בוודאות יורטה על ידי כיפת ברזל. לגבי השנייה כל הנראה נפלה בשטח פתוח". בסביבות השעה 22:00 הצטרף גם רוני דניאל מהאולפן בתל אביב: "צריך להגיד מילה למערך היירוט של 'כיפת ברזל'", פירגן הפרשן הצבאי. "על אף שזה מגיע בהפתעה, המערך הזה עובד ועובד טוב ומיירט".

איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. ב-22:12, כשעה אחרי האזעקה, עידכן דובר צה"ל כי לא בוצע כל ירוט בשמי גוש דן, וכי מערכת כיפת ברזל כלל לא הופעלה. אלא שפדיחה גדולה יותר של "החדשות" שודרה 37 דקות קודם לכן: בשעה 21:35 עדכנה יונית לוי כי "אנחנו רואים עכשיו אגב, ממש את התמונות של היירוט של מערכת כיפת ברזל". על המסך נראה סרטון יירוט כשברקע מגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון בתל אביב, והכתובית "תל אביב, לפני דקות אחדות". עד מהרה נוספה כתובית חדשה: 

מי נגד מי
"החדשות". יירוט הטיל שנורה? לא ממש | צילום: מתוך חדשות 12

אם לא בוצע יירוט – מאיפה הסרטון? התברר שמדובר בכלל בסרטון ישן, שצולם בקיץ 2014, בתקופת "צוק איתן". אלא שגם בשלב שכבר היה ידוע שלא בוצע יירוט, המשיכו משום מה במהדורה להראות את הסרטון הבלתי רלוונטי: 

מי נגד מי
"החדשות". אם לא בוצע יירוט – מאיפה הסרטון? | צילום: מתוך חדשות 12

גם אתר "הארץ" (שמוקדם יותר דיווח שבוצע יירוט), הצמיד לפוש העדכני עם הודעת דובר צה"ל תמונה מהסרטון הישן: 

מי נגד מי
הפוש של "הארץ". יירוט? לא היה. סרטון ישן? היה גם היה | צילום: צילום מסך; הארץ

מי שעוד נפלו בפח והציגו את סרטון היירוט כאילו התרחש באותו ערב הם אנשי מהדורת "חדשות הערב" של "כאן 11". "הנה אנחנו מקבלים בשידור את התמונות של היירוט. רואים אותו עכשיו ממש", דיווחה המגישה, מיכל רבינוביץ' בשעה 21:36. "כן, זו הרקטה שמיורטת בשמי תל אביב, בשמי המרכז", הוסיף הכתב בדרום, איציק זוארץ. "שתי רקטות למעשה שנורות מרצועת עזה. אתם יכולים לראות את שני המיירטים בעקבותיה והפיצוץ באוויר, שני פיצוצים למעשה... התמונות בהחלט חריגות, דרמטיות, כמעט חמש שנים לא ראינו את היירוטים האלה בשמי תל אביב". 

מי נגד מי
"חדשות הערב". הנה התמונות של היירוט, אבל מ-2014 | צילום: מתוך כאן 11

גם ynet באותו ערב, ו"ישראל היום" למחרת עשו שימוש בסרטון: 

מי נגד מי
הציוץ של ynet. תיעוד היירוט שלא היה (1) | צילום: מתוך ווינט
מי נגד מי
"ישראל היום". תיעוד היירוט שלא היה (2) | צילום: מתוך ישראל היום

ומה קרה במקביל ב"החדשות 13"? גם שם, למרות היעדר אישור רשמי מדובר צה"ל, דיווחו כי מערכת כיפת ברזל הופעלה. "נכון לעכשיו ומבדיקה ראשונית זה נראה כמו ירי אמת שבוצע לעבר שטח ישראל. זו הסיבה שבגללה הופעלה מערכת כיפת ברזל", עידכן בשעה 21:19 הכתב בדרום, אלמוג בוקר, והוסיף כי "מערכת כיפת ברזל יירטה את הרקטות ככל הנראה באוויר עוד לפני שהגיעו לאזור גוש דן". כעבור 16 דקות הציגה תמר איש שלום סרטון שתיעד את האזעקה בתל אביב והוסיפה כי "מה ששמענו זה את היירוט של מערכת כיפת ברזל. רקטה אחת יורטה על ידי כיפת ברזל. השנייה לא הייתה בשטח מיושב ולכן לא יורטה". 

מי נגד מי
"החדשות 13". כיפת ברזל הופעלה? אז זהו, שלא | צילום: מתוך חדשות 13
מי נגד מי
"החדשות 13". היה יירוט? לא, אבל לפחות לא שידרנו פייק סרטון | צילום: מתוך חדשות 13

עם זאת, "החדשות 13", בניגוד לרוב כלי התקשורת, לא שידרו את סרטון היירוט הישן. איך הם חגגו את הפדיחה של המתחרים? למחרת ליל הרקטות, בשישי בשעה 8:10 בבוקר, הופצה על ידם הודעה לעיתונות, שסנטה במתחרים. "במשך כשעה שידרו אתמול חדשות 12 סרטון ישן, שרץ ברשתות החברתיות, ומתעד יירוט מעל אזור מגדלי עזריאלי בתל אביב – אלא שבהמשך הערב התברר שלא בוצע כלל יירוט", נכתב בהודעה. "עוד ניתן לראות בקטע הווידאו שהירי מבוצע מעל מגדל אלקטרה, כשמדרום לו לא נמצאים כלל שני מגדלי אלון, שהוקמו בשנת 2017".

שנאמר: אם אנחנו מפסידים ערב ערב בנוקאאוט ברייטינג, לפחות ננסה להתנחם בשמחה לאיד (ונקווה שכולם כבר שכחו את סרטון הפייק של טיסת השבת ששידרנו בטעות רק בנובמבר האחרון).

אחד נהרג, שניים דווחו

ואם כבר "החדשות", בראשון האחרון בשעה 10:19 בבוקר שוגר הפוש הבא: 

מי נגד מי
הפוש של "החדשות". טעות (1) | צילום: צילום מסך; חדשות 12

במקביל לפוש שודר ב"קשת" מבזק מיוחד עם עדכונים מהפיגוע שהתרחש זמן קצר קודם לכן. "עכשיו כבר אנחנו יכולים להגיד שנקבע מותם של שניים מהפצועים", עידכן הכתב הצבאי, ניר דבורי. "אם כן, תוצאות קשות לפיגוע הזה: שני הרוגים", סיכם המבזקן באותו בוקר, אורי איזק. על המסך הופיעה הכתובית הבאה: 

מי נגד מי
הדיווח של "החדשות". טעות (2) | צילום: חדשות 12

אלא שעד מהרה התברר כי נכון לאותה שעה נקבע מותו רק של אדם אחד – סמ"ר גל קיידאן. הרב אחיעד אטינגר, שנפצע אנושות בפיגוע, נפטר למחרת, בשני בבוקר.

מעניין מה טלי חרותי-סובר הייתה כותבת על זה

האם ראוי שעיתונאית שכתבה טקסט ביקורתי על מוסד אקדמי תוזמן לפגישת רקע באותו מוסד, וזמן קצר אחר כך תתחיל עיסוק צדדי חדש כמנחת קורס באותו מוסד ממש? תשמעו סיפורונצ'יק:

בדיוק לפני חודשיים, ב-21 בינואר, העלתה טלי חרותי-סובר, עורכת מדור שוק העבודה ב"דה מרקר" ובעלת הבלוג הפופולרי "אישה עובדת", פוסט על המכללה למינהל. תחת הכותרת "צמצומים, ירידה בהישגים ומינויים תמוהים: מה קורה במכללה למינהל?", תיארה חרותי-סובר את הנעשה במוסד האקדמי, כשהיא מכוונת את עיקר החצים אל נשיא המכללה, פרופ' אורן קפלן. "קפלן, שאמור לטפל באיכות האקדמית, איבד שליטה", צוטטו גורמים אנונימיים. "האיש החזק במערכת הוא המנכ"ל, רפי גמיש, ולא הנשיא, פרופ' אורן קפלן, המבלה חלק ניכר מזמנו בחו"ל. בין השניים לא שוררת אהבה גדולה", כתבה חרותי-סובר. 

מי נגד מי
הטקסט של חרותי-סובר. המכללה סובלת מצמצומים, ירידה בהישגים, ומינויים תמוהים? אשמח להעביר שם קורס | צילום: הארץ

צירוף מקרים 1: בנובמבר 2017 בחר מגזין "דה מרקר" את רשימת 40 הצעירים המבטיחים לאותה שנה. אחד מהם היה רפי גמיש, ומי שפרגנה לו אז הייתה חרותי-סובר. "בתוך פחות משנה בתפקיד, הצליח גמיש לצמצם את הגירעונות שמהם סבלה המכללה, והוביל שינויים מבניים וארגוניים, בהם הקמת מסלולים כלל-מכללתיים, המשותפים לבתי הספר השונים הפועלים במסגרת המכללה", כתבה. "לתפישתו, תפקידה של המכללה אינו מתמצה בהקניית ידע אקדמי, אלא עליה להעניק לסטודנטים הלומדים בה מיומנויות אינטרדיסציפלינריות".

צירוף מקרים 2: במסגרת החתירה ל"מיומנויות אינטרדיסציפלינריות", נחנך במכללה למינהל מסלול חדש בשם Edge-Ucation תחת ניהולו של גמיש. באתר המכללה הוא מתואר כ"מסלול ייחודי המאפשר לסטודנטים רכישת כישורים, מיומנויות והסמכות בתחומים המבוקשים והנדרשים לשוק העבודה העתידי". בראשון שעבר, 3 במרץ, 41 ימים אחרי התאריך המתנוסס על הפוסט הקטלני למדי של חרותי-סובר, נפתח סמסטר ב' במכללה למינהל. מה רבה הייתה הפתעתם של חלק מהמרצים כשגילו שבראש אחד הקורסים החדשים במסלול, שנקרא "לחשוב כמו מנהל – כלים להבנת שוק העבודה הישראלי", עומדת לא אחרת מאשר אותה טלי חרותי-סובר.

טלי חרותי-סובר, תרצי להגיב?

"נושא הקורס עלה לראשונה בשיחה עם נשיא המכללה למינהל, פרופ' אורן קפלן, והמשנה לנשיא המכללה, פרופ' דפנה קריב, כבר בסוף 2017, אחרי שקפלן נכנס לתפקיד. הם יודעים על הקורס שאני מלמדת כבר חמש שנים באוניברסיטת בן גוריון וזוכה לציוני משוב גבוהים. במהלך השיחה דיברנו על הדרך ללמד אותו במכללה, כמו גם על פרויקטים משותפים עתידיים נוספים. דפנה ואורן גם קיבלו את הסילבוס. השנה התחילה באוניברסיטת בן גוריון, כך שממילא העניין לא היה רלוונטי.

"ב-21 בינואר 2019 פורסם האייטם הזה, על מינוי שלומי ברזל לתפקיד דיקן. מדובר במינוי אקדמי. שיחת הרקע נערכה עם הרקטורית, פרופ' אורנה בן-נפתלי, אחרי שביקשתי גם שיחה עם קפלן שהיה בחו"ל. לשאלתך: עם גמיש לא דיברתי בנושא, ולא הייתה שום סיבה לכתוב עליו בהרחבה בהתחשב בעובדה שמנכ"ל, עם כל הכבוד, לא ממנה דיקנים. אחרי שהאייטם פורסם פנו אליי מהיח"צ, וביקשו שאפגש עם גמיש כדי לדבר על 'הישגי המכללה בשנתיים האחרונות', בהמשך  לאייטמים רבים אחרים על מצבה הקשה של המכללה. כיוון שזה לא היה דחוף וטסתי להודו, קבענו פגישה כמה שבועות אחר כך, ברביעי, 13 בפברואר. זו הייתה הפעם השנייה בחיי שפגשתי את רפי גמיש (והאחרונה עד כה). דיברנו בעיקר על נתוני גירעונות וכו'.

"באותה שיחה עלה שוב הקורס שעליו דיברתי עם אורן קפלן ודפנה קריב. הסתבר שמחפשים במכללה  קורסים לפרויקט קורסים כלליים, לסטודנטים מכל המכללה (אני מלמדת מנהל עסקים בדרך כלל). למחרת התקשרה נעה לביא, האחראית על הקורסים האלה, קיבלה את הסילבוס של בן גוריון, בדקה אותו ושאלה אם ארצה ללמד. עניתי שכן (הסמסטר בבן גוריון נגמר) אבל צריכה אישור מהעיתון. פניתי להנהלת 'הארץ' ו'דה מרקר', קיבלתי אישור, והודעתי למכללה שבכיף.

"כך התחיל תהליך מוכר של התאמת הסילבוס לסטודנטים, התאמת המקורות, החלטה על המטלה, וכמובן אישור הסילבוס על ידי הגורמים האקדמיים הרלוונטיים – הרקטורית ונשיא המכללה. זה היה נחמד כי כך נסגר מעגל  שהתחיל עם פרופ' אורן ונסגר איתו (כפי שסיכמנו בשיחתנו האחרונה  על הנושא). השיעור הראשון יצא לדרך ב-6 במרץ, קצת יותר מעשרים סטודנטים מכל התחומים. נחמד. כמעט ארבעה שבועות  אחרי פרסום האייטם למדתי לראשונה שמחפשים קורסים כלליים למכללה. לא היה שום קשר בין האירועים. גרוע מכך: האייטם המדובר יורד בכל הכוח, גם לדבריך, על מי שאמור לאשר לי  קורס כזה.  ושוב, בלי להפחית מכבודו: זה לא רפי גמיש, אלא הנשיא אורן קפלן, שחטף ממני על הראש רק כמה שבועות קודם.

"לגבי רשימת הצעירים המבטיחים: מדובר ברשימה שנקבעת על ידי עורכי המגזין (אני לא אחת מהם). לצערי, אני, כמו כל הכותבים, מקבלת רשימת שמות ומתבקשת לכתוב עליהם, ללא יכולת להשפיע מי בתוכה ומי לא. הפורמט דומה, ומאוד מפרגן, על פי כללים שנקבעים על ידי המגזין. בפרויקט 2017 כתבתי על רפי גמיש, כמו גם על שירה שאטו, רייצ'ל ברנר-שלם וחסאן טואפרה (כלומר על 10 אחוזים מתוך הרשימה הזו, והיו שנים שבהן כתבתי על יותר). אגב, הראיונות הללו טלפוניים.

"לסיום: אחרי מספר אייטמים שבהם כתבת עליי ועל יובל דרור, ולא הגבתי, נדמה לי שכאן יש עליית מדרגה ברמת הדיסאינפורמציה. מהשאלות ששלחת עולות טענות מטרידות, בלשון המעטה, שאין להן קשר למציאות, אבל איזו קונספירציה. סומכת עליך. ובוא לקורס, נורא נחמד".

איציק יושע VS יגאל רביד

ברביעי שעבר פירסם יגאל רביד במוסף "גלריה" של "הארץ" טור שבו מתח ביקורת על חשאיות העבודה של הוועדה שבחרה את השיר לאירוויזיון. "רוב התגובות בתקשורת לשיר ניסו להיות מאוזנות, אך לא שיקפו את המדד האמיתי — זה שבשיח של הרשתות החברתיות ובאתרי המעריצים", כתב. "אז מה קרה, כיצד נבחר 'הום' לייצג אותנו? חלק ניכר מהתשובה טמון בחשאיות העבודה של הוועדה לבחירת השיר, העומדת בניגוד גמור לשקיפות של בחירת האמן המבצע באמצעות העונות המצליחות והמדוברות מאוד של 'הכוכב הבא לאירוויזיון'. כל הגיג של שפיטה וכל דמעה של בוסקילה היו לדיון ציבורי — אבל מה עם השיר?". 

מי נגד מי
הטור של רביד. נגד הוועדה | צילום: הארץ

בתגובה לטור העלה איציק יושע, מנהל הפרויקטים של תחנות הרדיו "כאן 88" ו"כאן ג'" את הציוץ הבא (ושזכה מגל אוחובסקי לתגובה המפרגנת: "יושע את מלכה"): 

מי נגד מי
הפוסט של יושע. נגד רביד | צילום: טוויטר איציק יושע

יגאל רביד, תרצה להגיב?

"דבריו של יושע שקריים ומתקיימים בהם דיבה ולשון הרע. היו לי הצעות ממנכ“ל התאגיד וממנהל רשת ב' לקריין חדשות, מסמנכ“ל הרדיו להגיש תכניות תרבות, ממנהל רשת ג' להגיש תכניות לאירוויזיון ברדיו, וכרגע בוחן הצעה להיות פרשן בתכנית בכאן 11. בחרתי להמשיך בדברים אחרים, ואני שמח לכתוב ולפרשן לכמה גופי תקשורת. השבוע דיברתי בכאן 11 וקול ישראל. תמכתי בתאגיד בכל לב בבחירת המנחים, בשאלת מימון האירוויזיון ובסוגיית הכרטיסים, ואני משוכנע שיעשו אירוויזיון מדהים. יש לי ביקורת כמו לרבים על דרך בחירת השיר הישראלי. בהצלחה לקובי מרימי. אולי יביא את האירוויזיון שוב 'הביתה'".

הציטוט מול המציאות: איך הוא שר

הציטוט: במוצ"ש ראיינה רינה מצליח את אביגדור ליברמן ב"פגוש את העיתונות". במשך דקה ו-32 שניות הופיעה על המסך הכתובית הבאה: 

מי נגד מי
"פגוש את העיתונות". לא שר, ח"כ | צילום: "פגוש את העיתונות"; קשת 12

המציאות: ליברמן אינו שר כבר ארבעה חודשים ושלושה ימים, מאז התפטרותו מתפקיד שר הביטחון.   

הדלפות לא חוקיות? זה חמור ומסוכן (ו/או ראוי לשבח)

"דולף דולף הדלף, דולף ומייבב", פיזמתי חרישית שיר נוגה כשצלצול הטלפון קרע את הדממה. על הקו היה הקונספירטור.

"תגיד, הורביץ", הוא פתח. "הדלפות זה טוב או לא?".

"אתה שואל ברצינות?", נדהמתי. "הדלפות קריטיות לעיתונות. כל מידע שמגיע לציבור הוא בעיניי דבר חיובי ולא כל כך משנה הדרך. תדע לך, עיתונות רצינית צריכה לא לוותר על הדלפות ואפילו לעודד אותן. חוץ מזה, יש היסטוריה בינלאומית עשירה של הדלפות לא חוקיות ומצוינות בחשיבותן. לכן חד משמעית אני בעד הדלפות לא חוקיות, ולוקח צד לטובת ההדלפות".

"עד כדי כך?", השתומם הקונספירטור. "גם אם ההדלפות הללו מגיעות מגורמי חקירה?".

"חד משמעית", הכרזתי. "אני לא מבין למה מפריע לך אם יש הדלפות מ'גורמי חקירה'. כל מידע שמגיע לציבור מבורך. בכלל, נמאסה כבר היללה הזאת על הדלפות. הדלפות לא חוקיות הן הכרחיות לקיום תקשורת בדמוקרטיה. לכן בין השאר יש חיסיון מקורות. לא ברור לי למה הדלפות מפריעות למישהו. אני אגיד לך אפילו יותר מזה: עיתון שכותב נגד הדלפות, החמצן של עיתונות בכל דמוקרטיה, נותן שירות ישיר למנהיג כמקובל במדינות טוטליטריות".

"יש לך עוד מהחומר המשובח הזה, הורביץ?", התעניין הקונספירטור. "או שסיימת כבר לדקלם כמו תוכי את ציוציו הנבחרים של עמוס שוקן בנושא ההדלפות?".

"נדמה לי שסיימתי", מלמלתי.

"אז אשלח לך בכל את כל מה שעמוס צייץ לאחרונה בעד הדלפות, כעונש על כך שהעתקת", הצליף הקונספירטור. "תקרא בעיון, כי אחר כך יש לי שאלה אליך:". 

מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (1). הדלפות? החמצן של העיתונות | צילום: טוויטר עמוס שוקן , ישראל היום
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (2). הדלפות? דבר חיובי | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (3). הדלפות? הכרחיות לתקשורת בדמוקרטיה | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (4). הדלפות? מידע מבורך | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (5). הדלפות? אינטרס ציבורי | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (6). הדלפות? אני בעד | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (7). הדלפות? מצוינות בחשיבותן | צילום: טוויטר עמוס שוקן
מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (8). הדלפות? אסור לוותר עליהן | צילום: טוויטר עמוס שוקן

"קראתי את כל הציוצים", עדכנתי. "אז מה השאלה?".

"השאלה היא איך מתכנסת העמדה הנחרצת הזו של מו"ל 'הארץ' בעד הדלפות, גם אם הן לא חוקיות, עם עמדת מאמר המערכת של 'הארץ' מיום ראשון האחרון?", תהה הקונספירטור. "הנה, שולח לך:" 

מי נגד מי
"הארץ", 17.3.2019. הדלפה מהטלפון של גנץ? מתקפה על הדמוקרטיה | צילום: מתוך הארץ

"קיבלת, הורביץ?", וידא הקונספירטור. "שים לב לכותרת, 'מתקפה על הדמוקרטיה', ושים לב איך ב'הארץ' חוששים מהאפשרות שיודלף חומר מהטלפון של גנץ, ואני מצטט: 'מטרידה לא פחות האפשרות שמידע כלשהו הקיים במכשיר יזלוג מגורמים ביטחוניים לצוות הקמפיין של נתניהו. מידע זה אמור להיות נחלתם של גורמים ביטחוניים ממלכתיים בלבד'. סוף ציטוט, לא כולל סוף המאמר שקורא ליו"ר ועדת הבחירות 'למצוא דרך לפקח על האירוע המסוכן הזה ולבדוק את השתלשלות הפרשה'. אז איך אתה מסביר את זה שפתאום, כשמדובר בטלפון של גנץ, יריבו העיקרי של נתניהו והתקווה הגדולה של מתנגדיו, 'הארץ' פתאום נגד הדלפות ורוצה שהחומר יישאר אך ורק אצל הרשויות המוסמכות?".

"ראשית, לא תמיד מאמר המערכת של 'הארץ' משקף בהכרח את עמדת המו"ל", עניתי. "ושנית, זה לא אותו הדבר".

"מה לא אותו הדבר?", התעצבן הקונספירטור.

"למה להכביר מילים?", שאלתי. "הרי כבר ביום פרסום המאמר עמוס צייץ את ההסבר שלו למה ההדלפה בנוגע לטלפון של גנץ היא מקרה שונה לחלוטין. הנה, תסתכל:". 

מי נגד מי
עמוס שוקן מצייץ (9). אולי ואולי ואולי | צילום: טוויטר עמוס שוקן

"סלח לי, אבל אני עדיין לא מבין", הקשה הקונספירטור. "מה ההבדל בין ההדלפה על גנץ לבין מקרה היפותטי כלשהו, שבו גורם מגוף חקירה אחר שאינו שירותי הביטחון, למשל הפרקליטות, מדליף מידע על פוליטיקאי בכיר ומעביר אותו לעיתונאי ערב בחירות כדי להשפיע על התוצאות שלהן?".

"אני לא עוסק במקרים היפותטיים", התחמקתי.

"מצוין, אז קבל אירוע שהיה באמת", ירה הקונספירטור. "זוכר איך ב-2003, ליאורה גלט-ברקוביץ' מהפרקליטות הדליפה לברוך קרא, אז כתב 'הארץ', שראש הממשלה דאז, אריאל שרון, נחקר בפרשת סיריל קרן?".

"איך אפשר לשכוח?", נזכרתי.

"יפה", השיב הקונספירטור. "אבל אז, כשמדובר היה בהדלפה נגד מתמודד איש ימין, ל'הארץ' משום מה היה הרבה פחות דחוף שהמידע על חקירת שרון יישאר נחלת הרשויות המוסמכות בלבד. הנה, קבל את מאמר המערכת שפורסם בדיוק לפני 14 שנים וחמישה ימים, בבוקר שבו גלט-ברקוביץ' נענשה במאסר על תנאי ובקנס:".

מי נגד מי
"הארץ", 16.3.2005. הדלפה מהחקירה של שרון? הפרקליטה ראויה לשבח | צילום: מתוך הארץ

"שים לב לכותרת", המליץ הקונספירטור, "ותיווכח שההדלפה של ליאורה גלט-ברקוביץ׳ נגד שרון זכתה ב'הארץ' למחיאות כפיים, ואילו ההדלפה נגד גנץ בשבוע שעבר הוגדרה ב'הארץ' כאירוע מסוכן".

ואם כבר הדלפות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".