מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako
אנחנו? לא מאוזנים? מה פתאום? תראו, אפילו קישטנו את השער בעלי תאנה

דו"ח מבקר המדינה על הוצאות הבתים של ראש הממשלה, שפורסם ביום שלישי, הציב שוב, בפעם המי יודע כמה, את "ידיעות אחרונות" (נגד נתניהו) ואת "ישראל היום" (בעד נתניהו) משני צידי המתרס. מה בכל זאת מעט נשתנה? בעיקר קישוטו של העמוד הראשון בעלי תאנה. אבל נתחיל, כרגיל, מהאמצע:

רק לפני שלושה שבועות חשף אמיר אורן ב"הארץ" את פרשת שרה נתניהו והבקבוקים. למחרת, יום שישי, כל אחד משני היומונים הנפוצים עסק בנושא כפי שנהג בשלל פרשות נתניהו הקודמות (מישהו אמר "ליליאן פרץ"? מישהו הזכיר "ביבי טורס"? מישהו רמז "מני נפתלי"?): "ידיעות אחרונות" נעץ שיניים כהרגלו, פרסם בעמוד הראשון את הכותרת הגדולה "פרשת הבקבוקים", ותקף את נתניהו על פני כל עמוד 3 (כולל טור של טובה צימוקי עם הכותרת "כסף קטן, חוצפה גדולה"). "ישראל היום", לעומתו, פרש סוללת כיפת ברזל סביב משפחת נתניהו, עד כדי כך שהמילה המפורשת "בקבוקים" כלל לא הוזכרה בעמוד הראשון. במקומה פורסמה הפנייה צנועה לטור של חיים שיין בעמוד 9 שנשא את הכותרת "בחירות בשפל: במקום עיסוק בשאלות היסוד – רכילות והשמצות". מתחת לטור התחבא אייטמון עם הכותרת היבשושית "תלונה נוספת של אב הבית לשעבר נגד שרה נתניהו".

מי נגד מי
השער של "ידיעות אחרונות". למטה משמאל: טור מפתיע
אלא שבשבועות המעטים שחלפו מאז פרשת הבקבוקים זרמו לא מעט מים עכורים בירקון. "ידיעות" נאלץ לעמוד מול מתקפות לא פשוטות של נתניהו בדף הפייסבוק שלו, "ישראל היום" נאלץ להיאבק מול בקשה לאסור את הפצתו עד הבחירות בטענה כי תוכנו מהווה חומר תעמולה. בצלקות הקרבות האלה ניתן היה להבחין ביום רביעי, למחרת פרסום הדו"ח, כאשר כל אחד מהעיתונים הנצים ניסה להציג מראית עין של איזון. "ידיעות" שיבץ בפינה השמאלית התחתונה טור של יפעת ארליך נגד הדו"ח ("הצביעות חוגגת") והוסיף בתחתית השער הפניה צנועה שהתייחסה גם לדו"ח נגד בית הנשיא; "ישראל היום" הגדיל לעשות כאשר שיבץ הפניות נגד הבוס שעליהן חתומים שני הבכירים שבעיתונאיו:  מרדכי גילת ("דוח חמור מבחינה ציבורית") ודן מרגלית ("אפשר לומר בפשטות: 'שגיתי, מתנצל'), שהפעם לא הוגלה לירכתי עמוד 37.

ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

מי נגד מי
השער של "ישראל היום". למטה באמצע: שני טורים מפתיעים

כל אחד והנתניהו שלו   

ביום שלישי ב-16:00, מיד לאחר שהוסר האמברגו על פרסום דו"ח המבקר, ההסתערות הגדולה החלה. אתר "ישראל היום" הצליח לעמוד בציפיות שאיש לא תלה בו, העניק את הכותרת הראשית החלבית "דו"ח המבקר: ביקורת בלי פלילים", ואף צלח את המשימה הסבוכה של פרסום אייטם מרכזי על התנהלות בעייתית של משפחת נתניהו ללא אף תמונה של בנימין ו/או שרה נתניהו. כבוד.

מי נגד מי
הכותרת של "ישראל היום". בלי תמונה של בנימין ו/או שרה נתניהו

קצת אחרי השעה 19:00, כשלוש שעות אחרי פרסום הדו"ח, סולק סיפור מהכותרת הראשית של אתר "ישראל היום". בינתיים היה לא פחות מעניין לעקוב אחרי שני אתרים מרכזיים שמהווים לפעמים תמונת ראי האחד של משנהו: ynet, שמרבה לתקוף את ראש הממשלה, ו"וואלה!", ששומר לא פעם על אותו ראש הממשלה. נפתח ב"וואלה!": בשעה 16:00 עלתה שם כותרת ראשית פושרת למדי (בתמונה למעלה), אבל כעבור חמש דקות בלבד גם היא הוחלפה לכותרת ראשית פושרת עוד יותר שהדגישה כי "אין חשד לפלילים" (בתמונה באמצע), תוך יישור קו עם אתר "ישראל היום" (ו/או דף המסרים של ניר חפץ). כאשר התברר כי דווקא יש חשש לפלילים, וכי החומר בעניינו של נתניהו הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, נאלצו עורכי "וואלה!" להחליף שוב את הכותרת הראשית (בתמונה למטה).

מי נגד מי
הכותרות של "וואלה!", על פי סדר הופעתן. אין חשד לפלילים? יש חשש לפלילים

ומה ב-ynet? שם, בכל הנוגע לנתניהו, מעדיפים לאמץ את המוטו של קרמבו האלמותי מהסרט הבלתי נשכח "מבצע סבתא": אתה מתחיל הכי חזק שלך, ולאט לאט אתה מגביר. וכך הכותרת הראשית של השעה 16:00 דיווחה כי קיים חשש לפלילים בפרשת רהיטי הגן (בתמונה למעלה), בכותרת הראשית הבאה נוסף חשש לפלילים גם בפרשת הבקבוקים (בתמונה באמצע) ובכותרת הראשית השלישית נוסף חשש לפלילים גם בפרשת החשמלאי (בתמונה למטה).

מי נגד מי
הכותרות של ynet, על פי סדר הופעתן. התחילו הכי חזק, ולאט לאט הגבירו

שנאמר: כל אתר והנתניהו שלו.

"ידיעות" בעד בנט: ליצן? מסוכן? משיח שקר? שכחנו מזה

כמה זמן יכול לקחת לכלי תקשורת נקמני לעשות תפנית חדה של 180 מעלות ולחזור לפנק לפנק לפנק פוליטיקאי מיוחס, שאיכזב ונענש? במקרה של קבוצת "ידיעות" והאח נפתלי בנט, זה קרה מהר. מאוד מהר.

למיטב זכרוני, אין עוד פוליטיקאי בישראל שהיחס של קבוצת "ידיעות" כלפיו התהפך פעמיים בפרק זמן כל כך קצר. מאז תחילת הקריירה הפוליטית המטאורית שלו, לפני קצת יותר משנתיים, ועד לפני שלושה חודשים, היה נפתלי בנט חבר של כבוד ברשימת המיוחסים. אלא שאז הגיעה ההצבעה על הצעת החוק נגד "ישראל היום", ובנט – שנעדר ממנה ושאיש מחברי מפלגתו לא תמך בה – נענש מיידית. מאז יום ההצבעה ועד לפני שלושה שבועות הוא כיכב שלא בטובתו ברשימה השחורה. אלא שמתקפות חוזרות ונשנות שלו נגד "ידיעות", פלוס פצצת האטום שהטיל ראש הממשלה, פלוס חשש של העיתון לעורר כעס בקרב קוראים שתומכים בשתי מפלגות הימין הגדולות, פלוס העובדה שמפלגת הבית היהודי איבדה בסקרים אי אלו מנדטים שחלקם זלגו היישר לסדין האדום של "ידיעות", בנימין נתניהו, הובילו למהפך נוסף. 

ביום חמישי האחרון הועלתה ההערכה כי לאור ההתפתחויות בגזרת נתניהו עשויה קבוצת "ידיעות" לחתור להרגעת המתיחות בחזית עם בנט ולנסות ליצור תהדייה. פחות מ-24 שעות אחר כך כבר זכה בנט לצ'ופר כפול: גם בעמוד הראשון של "ידיעות" וגם בראש דף הבית של ynet התנוססה בדיוק אותה כותרת, שהעניקה רוח גבית לבית היהודי מול האויב מספר אחת, נתניהו.

מי נגד מי
"ידיעות" ו-ynet חוזרים לפנק את בנט. בחזרה לרשימת המיוחסים?

משהו חדש מתחיל? משהו ישן ממשיך.

הפיוס המהיר בין בנט לקבוצת "ידיעות" התרחש במקביל להפרת הבנות אי הלוחמה בין בנט לנתניהו. אבל הכותרות ביום שישי, מסתבר, היו רק פרומו חיוור לקראת הפינוק האמיתי שחיכה ליו"ר מפלגת הבית היהודי. ביום ראשון האחרון, כאילו מעולם לא התלונן ש ynet-יורים בו כדור שקר בראש, התארח בנט באולפן ynet. אצל מי? אצל אטילה שומפלבי שכיסח אותו רק לפני ארבעה שבועות ("ידעת. אישרת. הסתת") וחטף בתגובה פוסט עוין ("יודע מה, מר שומפלבי? זה לא יעזור לך. לא תשתיק אותנו"). בנט פרש באולפן ynet  את משנתו במשך 16 דקות וחצי, מתח ביקורת נוקבת על נתניהו, וזכה כמובן לככב בכותרת הראשית של דף הבית כשהוא מדגמן שתי פוזות מחמיאות שונות: אחת חזיתית ואחת בפרופיל.

מי נגד מי
בנט חוזר לאולפן ynet, ולכותרת הראשית. כבר לא ברשימה השחורה
   

בסוף הראיון באולפן חזר שומפלבי לימי המחלוקת הממש-לא-רחוקים. "תקפת אותנו בחריפות מאוד גדולה בתקופה האחרונה", הוא אמר לבנט. "מה יש לך נגד ynet? מה עשו לך?". ובנט השיב: "תראה, אתם תעשו את העבודה שלכם כמו שצריך, אני – פוליטיקאי, מנהיג ציבור – אעשה את העבודה שלי כמו שצריך, ויהיה בסדר".

ynet נגד נתניהו: קשישים? עניים? עולים? הכול הולך

ומה לגבי נתניהו? כמובן שהתחממות היחסים המחודשת בין בנט ל"ידיעות" לא נעלמה מעיני אנשיו. כבר בבוקר יום שישי שעבר – עם פרסום הכותרות שבהן תקפו אותו אנשי הבית היהודי – מיהר ראש הממשלה לפרסם סטטוס נוסף בפייסבוק, הפעם נגד "הניסיון של ynet ו'ידיעות אחרונות' להפיל את הימין ולהעלות את השמאל לשלטון עם עוד סיפור מצוץ מהאצבע".

מי נגד מי
הסטטוס הנוסף של נתניהו נגד "ידיעות" ו-ynet. "זה לא יעבוד להם"

מיום שישי שעבר ועד יום שלישי האחרון דילל ynet משמעותית את מספר המתקפות הישירות על נתניהו. בניגוד להספק המרשים מלפני שלושה שבועות (שש כותרות ראשיות נגד ראש הממשלה בתוך 24 שעות) ולזה שלפני שבועיים (תשע כותרות ראשיות נגד נתניהו בארבעה ימים), הרי שעד יום שלישי השבוע, הסתפקו ב-ynet בשלוש כותרות בלבד שכוונו נגד נתניהו אישית.

מי נגד מי
ynet תוקף במישרין את נתניהו. דיסקין נגדו, ידלין נגדו וגם אובמה

אלא שבמקביל לירידה בעוצמת האש הישירה נגד ראש הממשלה, חלה מאז סוף השבוע שעבר עלייה ניכרת במספר הכותרות הראשיות ב-ynet התוקפות את מדיניות ממשלת נתניהו ו/או מצביעות ללא מורא (וללא משוא פנים?) על תוצאותיה ההרסניות. במשך חמישה ימים תמימים, מיום שישי שעבר ועד יום שלישי, העלה ynet מדי יום ביומו כותרת ראשית אחרת שמטרתה להראות כיצד פעולותיה של ממשלת נתניהו הנוכחית פגעו בקשישים, בעניים, בעולים, בחקלאים, בילדים החולים ובנזקקים לדיור הציבורי.

מי נגד מי
מי נגד מי
ynet תוקף בעקיפין את נתניהו. וגם הקשישים, העניים, העולים, החקלאים, החולים והדיירים

רק ביום שלישי בשעה 16:00, כאשר דו"ח מבקר המדינה על הוצאות בתי ראש הממשלה הותר לפרסום, חודשה המתקפה הישירה של ynet על נתניהו (ר' באייטם השני בטור).

המשך יבוא? לא חשבנו אחרת.

בסך הכול קשרים רגילים, אה? (1)

הציטוט (1): "הקשרים שיש לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד, מר בנימין נתניהו, עם 'ישראל היום', הם קשרים רגילים הקיימים בין הליכוד כמפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת ושהעומד בראשה, מר בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, לבין עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים המסקרים את הפעילות הפוליטית של המפלגות בכנסת ובממשלה" (תשובת פרקליטו של נתניהו לבקשה שהוגשה לוועדת הבחירות לאסור על הפצת "ישראל היום" בנימוק כי תכניו מהווים תעמולת בחירות אסורה).

הציטוט (2): "ליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, ולרעייתו, יש אמנם קשרי ידידות חמים עם מר שלדון אדלסון ורעייתו מרים, אולם מדובר במערכת יחסים הדומה לזו ששררה בין כל מנהיגי מדינת ישראל לדורותיהם לבין מנהיגים יהודים מהתפוצות" (המשך מאותה תשובה).

שלדון אדלסון ובנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ושלדון אדלסון. קשרי ידידות חמים? אנדרסטייטמנט במיטבו | צילום: פלאש 90
המציאות: לפני שנתיים בדיוק פרסם רביב דרוקר בתכניתו "המקור" בערוץ 10 תחקיר על "ישראל היום". באדיבות הבלוג המומלץ של דרוקר (שבו מתפרסם התמלול המלא של התחקיר), הנה שבעה פרטים על הקשרים הרגילים בין העיתון לנתניהו (פלוס בונוס, באדיבות הטור האחרון של יוסי ורטר ב"הארץ"):

1. בחודשיים וחצי שלפני הולדת "ישראל היום" נפגש בנימין נתניהו עם שלדון אדלסון שש פעמים.

2. בחמשת החודשים שלאחר צאתו לאור של העיתון השניים נפגשו עוד שלוש פעמים.

3. בארבעת החודשים שלפני השקת "ישראל היום" נפגש בנימין נתניהו עם העורך המיועד, עמוס רגב, שש פעמים.

4. בשלושת החודשים שלאחר הפצתו של העיתון השניים נפגשו עוד שלוש פעמים.

5. בחמשת החודשים שלפני צאתו לאור של "ישראל היום" נפגש בנימין נתניהו עם סמנכ"ל העיתון המיועד, גדול מקורביו, נתן אשל, לא פחות מתשע פעמים.

6. נתן אשל מוזכר ביומן הפגישות של נתניהו כמשתתף בהתייעצויות רבות ואינטימיות שניהל נתניהו לאחר הולדת "ישראל היום", כאשר אשל כבר שימש כסמנכ"ל העיתון. במחצית הראשונה של 2008 נתניהו נפגש עם אשל לא פחות מ-12 פעמים, לרבות בהתייעצויות הדחופות שכונסו כדי להתמודד עם תחקיר חדשות 10 על נסיעת נתניהו ללונדון במהלך מלחמת לבנון השנייה. אשל, כזכור, היה אז סמנכ"ל בעיתון שעסק בנושא, ובו זמנית נכח בצוות ההתייעצות של מושא התחקיר.

7. "אחרי בחירות 2006, ביושבו באופוזיציה עם 12 מנדטים עלובים, נהג נתניהו לשנן לאנשיו: 'אני צריך עיתון. אם יהיה לי עיתון, אוכל לנצח בבחירות'. והופ, בתוך שנה, העיתון נולד" (מלים ולחן: יוסי ורטר).

בלשכת נתניהו וב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

בסך הכול קשרים רגילים, אה? (2)

ואם כבר הזיקה הלכאורית בין נתניהו לאדלסון, נחום ברנע תיאר בשישי האחרון ב"מוסף לשבת" ב"ידיעות" מה קרה כאשר יועץ התקשורת של נתניהו, יוסי לוי, זימן אותו לפגישה עם הבוס ב-3 באפריל 2009, יומיים לאחר שובו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה. וכך כתב ברנע: "עוד לפני שהספקתי לומר מזל טוב, נתניהו התקיל אותי בשאלה: 'מה אמר עליך שלדון אדלסון בטלוויזיה?'. לא צפיתי בטלוויזיה, אמרתי, הייתי עסוק בעבודה. שמעתי מחבר שאודי סגל ראיין את אדלסון, אבל טרם הספיקותי. 'אני חייב לראות את זה', אמר ראש הממשלה. 'עכשיו'. הוא נשמע מוטרד, לחוץ, כאילו גורל המדינה תלוי, שוב תלוי, בשתי דקות של קלטת".

בהמשך סיפר ברנע כיצד לאחר שנתניהו והוא ניסו יחד ללא הצלחה לתקן את התקלה בטלוויזיה, הורה ראש הממשלה לקרוא לטכנאי, שהגיע כעבור חצי שעה והצליח להעלות את אדלסון על המסך. "נתניהו גהר על המכשיר. הדובר ואני סרנו הצידה; המחזה היה מביך. למיטב זכרוני, נתניהו לא אמר מילה על מה ששמע. התיישבנו, ואני פתחתי בשאלות על מצבנו המדיני. נתניהו השיב בפיזור נפש: הראש שלו היה במקום אחר. הלכתי לדרכי. היחסים בינו לבין אדלסון הם חידה שמטרידה אנשים רציניים משני צידי האוקיינוס. לפעמים נדמה שנתניהו החליף אב דומיננטי אחד באב דומיננטי אחר. יש מי שאומר, אדלסון עובד אצל נתניהו; ויש מי שאומר, נתניהו עובד אצל אדלסון ומביא את המדינה לעבודה. אני נוטה, אולי בעקבות השיחה ההיא, להשערה השנייה".

בלשכת נתניהו נמנעו מלהגיב.

מקצוע צילום הפפראצי – לאן?

ומחתן פרס ישראל ברנע נעבור הישר לסוגה עילית: בחודש שעבר, שלא באשמתו, נתפס בעלה של נינט טייב, יוסי מזרחי, עם המכנסיים למטה. זה קרה לאחר שצלם הפפראצי הבלתי נלאה, יגל בר-קמא, ארב מחוץ לבניין שבו מתגוררים בני הזוג. כאשר מזרחי יצא לנקות את מרפסת דירתו כשהוא לבוש תחתונים בלבד, מיהר בר-קמא לצלם אותו.

בימים שלאחר מכן הציע בר-קמא את התמונות החודרניות למכירה ליותר מכלי תקשורת אחד, אולם נענה בשלילה, בנימוק שהמצולם שהה בתוך הבית ולכן מדובר בפגיעה בפרטיותו. לבסוף נמכרו התמונות ל"וואלה! סלבס", שפרסמו ארבע מהן בהבלטה, ללא כל טשטוש, תחת הכותרת "היא יודעת: יוסי מזרחי לוהט בתחתונים בלבד". לאחר הפרסום העלה בר-קמא הגאה לדף הפייסבוק שלו תמונה אחת של מזרחי במערומיו, ולצידה פוסט שבו הודה בחום ל"וואלה! סלבס" על כך ש"היו אמיצים מספיק לפרסם את התמונות האלה". אלא שכעבור שעות ספורות נאלץ האתר להסיר את האייטם על רקע – הפתעה, הפתעה – פגיעה בפרטיות.

לפני כשנה וחצי פירסם אותו בר-קמא בפייסבוק פוסט נרגש עם הכותרת "מקצוע צילום הפפראצי – לאן?", שבו הלין כי "המקצוע בו אני עוסק בעשר השנים האחרונות הולך ומאבד מערכו ומיוקרתו". כמה טוב שבר-קמא בסביבה, כדי להעלות את קרנו של המקצוע ולשפר את תדמיתם היוקרתית של העוסקים בתחום.

מי נגד מי
האייטם שנגנז מ"וואלה! סלבס". מחוץ לתמונה: התחתונים הלוהטים
יוסי מזרחי, תרצה להתייחס לפפראצי שלך בתחתונים ש"וואלה! סלבס" העלו ואחר כך הורידו?

"תודה רבה על ההזדמנות, אך אני מעדיף להימנע מתגובה בשלב זה".

יגל בר-קמא, השמחה שלך על כך שהתמונות פורסמו הייתה טיפה'לה מוקדמת.

"נכון, ב'וואלה!' הורידו את התמונות. כנראה שזו הייתה מלכתחילה המטרה שלהם, לעורר פרובוקציה. בהתחלה ניסיתי להעביר את התמונות האלה ל-mako, אבל הייעוץ המשפטי שם לא אישר ו'וואלה!' קפצו על המציאה. תראה, עבדתי בעיתון 'לאישה' עשר שנים כצלם פפראצי וצילמתי המון סלבריטאים במרפסת. יש יועצים משפטיים שאומרים שזה בסדר, ויש כאלה שאומרים שמרפסת זו חדירה לפרטיות. הרי כל בן אדם שהיה עובר במקרה ברחוב ומרים את הראש למעלה היה יכול לראות אותו. זה נכון שבמקרה הזה אני עמדתי וחיכיתי. חיכיתי כמובן לנינט, ובסוף יוסי מזרחי יצא".

אבל הוא היה בתחתונים. איך היית מרגיש אם מישהו היה מצלם אותך בתחתונים, ברשות היחיד, במרפסת דירתך?

"לא הייתי מרגיש נעים, אבל הוא בעלה של. יש הבדל. מחפשים אותה, מחפשים אותו. זה חלק מהרכילות, חלק מהפפראצי. אם כבר אני מצלם פפראצי אז אני מעדיף את התמונות האלה ולא לצלם סתם מישהו הולך ברחוב".

עורך "וואלה! סלבס", אדם סרור, לא חשבת לפני הפרסום שיש בתמונות האלה פגיעה בפרטיות?

"אין תגובה".

מניין הימים

ואם כבר סוגה עילית: כבר 22 ימים חלפו מאז פרסום האייטם הבלעדי ב-mako על חתונתם הקרובה לכאורה של בר רפאלי ועדי עזרא, ועדיין אין לפרסום כל אישור רשמי, שלא לדבר על מועד לחתונה.

מזמן לא כתבנו משהו רע על ארגון V15

ככה נראית אובססיה: במשך שלושה שבועות כמעט, מאז 30 בינואר ועד היום, פרסם "ישראל היום" לא פחות מ-24 אייטמים שעסקו בארגון V15, המעז ברוב חוצפתו לקרוא להחלפת שלטונו של בנימין נתניהו, משוש ליבו של העיתון, בהצבעה דמוקרטית. רובם ככולם של האייטמים – הפתעה הפתעה – היו שליליים, אבל ביניהם התנוסס באתר "ישראל היום" גם אחד מופרך במיוחד, שהעיתון נאלץ להסיר בהמשך.

ביום ראשון שעבר, קצת אחרי שבע בערב, פרסם "ישראל היום" את הכותרת הבאה:

מי נגד מי
אתר "ישראל היום". מבקר המדינה יבדוק את פעילות ארגון V15?

בפתח הידיעה, שעליה היה חתום הכתב הפוליטי מתי טוכפלד, נאמר כי "המבקר הודיע שבכוונתו לבדוק את הפרשה המכונה 'פרשת העמותות 2', הכוללת את קמפיין V15 להחלפת השלטון". אלא שלמעשה מבקר המדינה הבהיר כי פעילות ארגון V15 תיבחן רק לאחר הבחירות וכי לא ניתן למנוע את פעילות הארגון מראש. עוד הוסיף המבקר, כפי שדיווח באותו ערב ברוך קרא בחדשות 10, כי בעתירה שהגישה סיעת הליכוד אין די ראיות המצדיקות את התערבותו בשלב זה. כעבור כשעתיים הסיר "ישראל היום" את האייטם מהאתר. מזל שיש כמה צדיקים שצילמו אותו בזמן אמת. למחרת פרסם "ישראל היום" ידיעה חמצמצה נוספת על V15, אבל לפחות מדויקת יותר:

מי נגד מי
עיתון "ישראל היום". לא בדיוק. כלומר אולי, וגם זה רק אחרי הבחירות

 מתי טוכפלד, תרצה להגיב?

"אני לא הכתובת. תפנה למערכת".

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

אנא, חברים, אנא. אלה ימים קשים לכולנו. תנו ליהנות

אין רגע דל בקבוצת הוואטסאפ "הודעה לתקשורת – מדיניים". לפני שבועיים, כזכור, התכתשו להם שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", וצחי משה, דוברו של אביגדור ליברמן, להנאתם של חלק מחברי הקבוצה (כן, צ'יקו מנשה, אני מתכוון אליך). מסתבר שגם למחרת הרוחות לא נרגעו. מיד לאחר שדוברו של ליברמן שיגר לחברי הקבוצה פוסט לוחמני שבו הבוס שלו מחה על חוסר התגובה הישראלית לאירועים בצפון – התפתחה שם שיחה מחויכת, שעד מהרה הפכה לדיאלוג די עצבני:

שלמה צזנה ("ישראל היום"): "אני מסתכן מראש בנזיפה מפולק ובעקיצה מכספית, אבל צחי, א. לא מאוחר: שיתפטר. ב. זה יותר מתאים לתא המסקרים את ישראל ביתנו".

צחי משה: "צזנה היקר, על אף ההנאה שבלהתווכח איתך, כי עם 'עיתון' כמו שלך זה קל, זו הפעם האחרונה שאני מבקש לא לשלוח הודעות בקבוצה אלא בפרטי. בפעם הבאה תקבל הודעות רק במייל".

צ'יקו מנשה: "צזנה, בשם תא הכתבים המדיניים שאני מזכירו השני, אני מבקש ממך להמשיך, וגם ממך צחי. זה מהנה בדרך כלל. בכבוד רב".

בן כספית ("מעריב"): "אני מזכיר לכולם שאני בחופשה".

נדב פרי (חדשות 10): "בשם התא הפוליטי אני מבקש לחזק את עמיתי צ'יקו".

אודי סגל (חדשות 2): "צחי צודק. זה לא לעניין. צזנה, אם אתה לא מתאפק תציק בקבוצה של התא. או שתבקש מדור ליד גונן גינת".

אטילה שומפלבי (ynet): "אנא, חברים, אנא. אלה ימים קשים לכולנו. תנו ליהנות".

רונן פולק (קול ישראל): "צחי, שלמה, אני מצטער אם הובנתי אתמול לא נכון ואם הוצאתי את דבריי מהקשרם. זה בסדר, אתם יכולים להמשיך. זה חשוב לחברים כאן".

בן כספית: "אטילה, בוא לתאילנד. כאן נהנים".

אטילה שומפלבי: "כספית, אין יותר מקום גם לאגו שלי עם כל מי שנמצא שם סביב הבריכה של יורם".

אילאיל שחר (גלי צה"ל): "אז בתאילנד פגשת את מוחמד דף? הוא גם שם בבריכה?".

בן כספית: "אני כבר רב שבועיים עם הצנזורה על הדף הזה. כל השאר בזיכרונותיי. מחר ב'מעריב'".

מזל מועלם ("אל מוניטור"): "מעניין פה לפתע".

ערן סיקורל (קול ישראל): "באמת מעניין! אח, כמה חבל שוואטסאפ כל כך דמוקרטיים ומאפשרים לכל אחד להגיב בקבוצה. יש מפלגות, למשל, שרק חולמות על מודל כזה".

צחי משה: "ערן, מי שלא רוצה להיות בקבוצה לא חייב. זו קבוצה להודעות בלבד לטובת ייעול העבודה. בשביל דברים אחרים, כמו לפרסם בדיות והזיות, יש את הפרסומים שלך ברדיו".

ערן סיקורל: "בדיות והזיות? אוקיי. צחי, אני מסרב להפוך שיחה מחויכת לוויכוח אישי. אם אמרתי או עשיתי משהו שנראה בעיניך בדיה או הזיה הנני כאן וכל הדרכים סלולות בפניך. כולל א. להתלונן למנהליי, ב. לתבוע דיבה, ג. לעלות להתראיין ולהגיב. עד אז, וגם תוך כדי, אני מצפה ליחס מקצועי ולביטוי ענייני".

צחי משה: "אין כאן עניין של שיחה מחויכת. יש כאן קבוצה שמטרתה ייעול העבודה. אם מישהו מתבדח פה ושם זה בסדר, אבל הניסיון להפוך את זה לקבוצה לניגוח כמו שעשה צזנה ביומיים האחרונים מטעמיו (או מטעמי ובהוראת הממונים עליו) וכמו שעשית אתה (בתגובה למה שכתב עליך השר ליברמן בפייסבוק) הוא לא לעניין ולא במקום הזה. אתה רוצה לכתוב לי משהו – כתוב בפרטי. תודה".

ערן סיקורל: "אתה יכול להסביר לי את הקשר בין החלטת השר להשמיץ אותי באופן אישי בדף הפייסבוק שלו להסתלבטות על מפלגות לא דמוקרטיות?".

צחי משה: "לא, אני סיימתי את הדיון וכמו שאמרתי, מי שלא מתאים לו יכול להסתפק בקבלת הודעות במייל או לפתוח קבוצה משלו ולעשות בה מה שהוא רוצה. תודה".

שלמה צזנה: "צחי, אין לי ספק שהתנהגותך היא ההגדרה המדויקת לאיבוד עשתונות. אל דאגה, אותי לא תשמע כאן יותר".

ערן סיקורל: "וכן, יש לי דעה מאוד נחרצת בנוגע למפלגות שלא מקיימות הליך דמוקרטי. היא לא ייחודית לישראל ביתנו אגב. אני מציע שתחזור בך מהביטוי 'בדיות והזיות'. זה לא מכובד. הזמנתי לראיון עם השר עודנה פתוחה, ועתה אכבד את בקשתך לסיים את הדיון, לפחות מצידי".

צחי משה: "אז לא נגדיר את זה ונחזור מהביטוי 'בדיות והזיות'. נאמר רק שהפרסום שלך לפני כשבועיים היה פרסום של רמיזות לא מבוססות ולא ראויות, ולכן השר גם לא יתראיין אצלך, ותודה על כיבוד הבקשה".

ערן סיקורל: "כיוון שהמידע והמסמכים וההקלטות אצלי, כנראה שנישאר חלוקים. השר בהחלט יכול לבחור להתראיין אצל מי שנוח לו. אני אמשיך להציע ולנהוג בשר בכבוד הראוי לו".

צחי משה: "ובאשר לצזנה – הודעותיך ביומיים האחרונים הן איבוד עשתונות. אני חושב שתגובותיי היו מנומסות ומאופקות, כפי שאני משתדל תמיד. עכשיו אנחנו ממריאים, אז המשך יום טוב לכולם".

הציטוט מול המציאות: תקלה בווייז. ועוד אחת

הציטוט (1):

מי נגד מי
מבזק "וואלה!" (1). תאונה בצפון רמת הגולן? לא, בגליל התחתון
המציאות (1): התאונה לא אירעה בצפון רמת הגולן. כביש 806 נמצא בגליל התחתון המזרחי. צומת חלפתא, שבסמוך אליו אירעה התאונה, נמצא בשטח המועצה האזורית מרום הגליל. אין מועצה אזורית ששמה מרום הגולן, אלא אך ורק קיבוץ בשם מרום גולן, שאכן נמצא בצפון רמת הגולן, מרחק של 57 קילומטרים וחצי ממקום התאונה (אבל מי סופר).

הציטוט (2):

מי נגד מי
מבזק "וואלה!" (2). צומת בצת באזור הכנרת? לא, במרחק 73 קילומטר
המציאות (2): התאונה לא אירעה סמוך לכנרת. צומת בצת נמצא בגליל המערבי, סמוך לראש הנקרה. המרחק מהמושב בצת עד שפת הכנרת עומד על לא פחות מ-72 קילומטרים ו-700 מטרים (אבל ממש מיותר להתקטנן).

עדי חשמונאי, תרצי להגיב?

"תפנה בבקשה למערכת".

מ"וואלה!" נמסר בתגובה: "לצערנו בעריכת המבזקים נפלו טעויות".

דברים בשם אומרם (1): אל תקשיבו לספינים של mako

רוז – לא תיתן לכם מנוח.

חברים – החל מ-24.2.15 הסדרה המטלטלת (בלי שום מירכאות) – רוז.

במשך שלושה שבועות נקרין כל שבוע שני פרקים של כל ההליך, מהמעצר דרך החקירות הקשות ועד להרשעה.

עוד לא ראיתם סדרה כזאת שחושפת את המאבק המקצועי והרגשי לחשיפת האמת על גורלה של רוז.

אל תקשיבו לספינים של mako וכל מיני טרמפיסטים. במשך חמש שנים עובדים אנשי מחלקת תעודה של הערוץ הראשון על הסדרה החשובה ביותר שנעשתה כאן בישראל.

לפניכם העתירה שהגשנו לבית המשפט מייד עם סיום הליכי הערעור של הנאשמים כדי להתיר את פרסום קלטות החקירה.

זהו סופו של מאבק משפטי בן שלוש שנים לפחות שבמהלכו פנתה רשות השידור לבית המשפט המחוזי ואחר כך לעליון ושוב למחוזי כדי להתיר את פרסום קלטות החקירה.

כמובן שלא תקראו על כך בשום ערוץ אחר (שלא ניהל את המאבק).

אבל הנימוקים הציבוריים, המוסריים, המשפטיים – נמצאים כולם רק בעתירה של רשות השידור.

אם צריך שידור ציבורי – זו אחת הסיבות!

וכדי להבין מי היה אחראי לגורלה של ילדה אחת קטנה, ומה קרה לה מאז שמדינה שלמה נדרשה לחיפושים אחריה - אתם חייבים לראות את הסדרה.

(איתי לנדסברג-נבו, מנהל מחלקת התעודה בערוץ 1, בדף הפייסבוק שלו, 13.2.2015)

דברים בשם אומרם (2): שלום איתי, זה גיא פלג, הטרמפיסט מ-mako

שלום איתי. זה גיא פלג, הטרמפיסט מ-mako. כמה עובדות שכדאי שהחברים שלך יקראו: 90 דקות DVD של חקירת רצח רוז פיזם נחתו במערכות התקשורת הרבה לפני שמחלקת התעודה של הערוץ הראשון חשבה לעשות סרט בנושא, מהטעם הפשוט שאנחנו ליווינו את החקירה והמשפט. אכן, במהלך המשפט הגישה רשות השידור בקשות חסרות סיכוי לשדר את הקלטות. בקשות הסרק האלה נדחו כמובן, מהטעם הפשוט שהנאשמים מתנגדים. אין תקדים לאישור משפטי לשידור קלטות חקירה. עם מתן גזר הדין פנו מרבית כלי התקשורת בבקשה לשדר את החומר. בית המשפט אישר, אנחנו, "הטרמפיסטים מ-mako", שידרנו לראשונה את החומר אבל אז החליף רוני רון ייצוג, הפך הסכמתו, ומיד בית המשפט הפך החלטתו.

החומר המתין במערכות התקשורת השונות, כמו גם אצלנו ערוך ומתומלל. אכן רשות השידור פנתה שוב לבית המשפט וההחלטה כמובן הגיעה לכל כלי התקשורת. גם כאן התנהלות שכיחה. ערוץ מסוים פונה וכולם נהנים. זה קורה כמעט בכל תיק. על איזה ספין בדיוק אתה מדבר?

האם הקלטות האלה חשובות במיוחד? הרשה לי לפקפק. הן מעניינות, מרתקות, אבל חשובות? נסחפת איתי. האם חשוב שתהיה רשות שידור? בוודאי. האם כדי לערוך שעות של קלטות חקירה שצילמה המשטרה? אני לא בטוח. להזכירך, מדובר בחקירה איומה שלא הצליחה לחשוף מה בדיוק קרה לרוז פיזם. חקירה שבה הושקעו מיליונים ובסוף מצאו החוקרים את התיק ובו הגופה בדיוק במקום שבו אמר רוני רון שזרק אותו באחת החקירות הראשונות.

כמובן שאצפה בסדרה ואמליץ לחבריי. הסיפור הזה מעניין אותי מאוד, והצלם עדי ששון צלם נפלא אז איך אפשר לפספס.

(כתב חדשות ערוץ 2 לענייני משפט, גיא פלג, משיב לאיתי לנדסברג-נבו)

לא רלוונטי? בהחלט רלוונטי

חנן כהן הוא מפעיל האתר "לא רלוונטי" הבודק האם יש אמת מאחורי שמועות ואגדות אורבניות כאלה ואחרות שמופצות ברשת. בסוף החודש שעבר זכה כהן לכתבה מפרגנת בתכנית "יומן" של ערוץ 1. הכתב, איתי ורד, ליווה אותו תוך כדי עבודה, והצליח לחלץ מהמרואיין משפטים כמו "אני עושה את זה מתוך תחושת אחריות" ו"אני מגן על האמת". להגברת האפקט, הכריז ורד בדברי הקריינות שלו כי "חנן יש רק אחד".

פרט חשוב אחד היה חסר בכתבה המתקתקה: אותו חנן כהן הסתבך קלות בשנה האחרונה בהפצת תוכן שנוי במחלוקת באינטרנט, ולא, זו לא אגדה אורבנית. במהלך הבחירות העירוניות החוזרות בבית שמש, שהיו סוערות במיוחד, הפעיל כהן בלוג בשם "פורצי הגדר בבית שמש", שנועד להרתיע חרדים מלהצביע ושיוחס לגורמים בעדה החרדית. זמן קצרצר לאחר שנחשף כי למעשה כהן החילוני הוא זה שהפעיל את הבלוג, הוא מיהר לסגור אותו. כיצד נודע שכהן הוא האיש שמאחורי הבלוג? צפו בסרטון ההדרכה הזה. את הסיפור המלא פרסמו עידו קינן ואבישי עברי באתר "הארץ".

מי נגד מי
איתי ורד וחנן כהן ב"יומן". מישהו פה הפעיל בלוג שהתחזה? זה לא רלוונטי
חנן כהן, יש לך מושג למה איתי ורד לא דיבר איתך על הבלוג "פורצי הגדר בבית שמש"?

"אין תגובה".

איתי ורד, אתה לא חושב שהיה צורך רלוונטי להזכיר גם פרטים פחות מחמיאים על מפעיל האתר "לא רלוונטי"?

"הכתבה עסקה בשמועות ואגדות אורבניות ולא הייתה כתבת פרופיל על חנן כהן, ועל כך ניתן ללמוד מאופי המרואיינים הנוספים בכתבה. נושא מעורבותו של חנן בבחירות בבית שמש עלה בתחקיר, אולם כאמור, משיקולי תוכן ועריכה הוחלט שלא לעסוק בה. אם הייתה זאת כתבת פרופיל ברור שהנושא היה עולה".

פרסום ראשון רביעי

ביום שישי לפני שבועיים, תחת הלוגו החגיגי "פרסום ראשון" והכותרת "כיפת ברזל מתחת למים", דיווחה לילך שובל ב"ישראל היום" (למעלה) על מערכת AquaShield, המאפשרת לאתר מחבלים שמנסים לחדור לישראל דרך הים. אלא שלפני כמעט חצי שנה, בסוף אוגוסט 2014, זמן קצר לאחר תום מבצע "צוק איתן", פרסם אבי אליהו באתר mako (למטה) ידיעה דומה, על אותה מערכת ממש, תוצרת חברת DSIT הישראלית; חודשיים לאחר מכן, באוקטובר 2014, העלה ערן אזרן ידיעת פולו-אפ ב"דה מרקר"; ואם זה לא מספיק, כעבור חודשיים נוספים, בדצמבר האחרון, שידר ניר דבורי בחדשות ערוץ 2 כתבה באותו נושא.

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

מי נגד מי
האייטם של "ישראל היום" (למעלה), והאייטם מלפני חצי שנה (למטה). פרסום ראשון? לא ממש

תראו מי בא לבקר

אל תגידי כן ואל תגידי לא, הצהרתי תוך כדי משא ומתן קשוח כשלפתע הסלולרי צלצל בכיסי. על הקו היה הקונספירטור.

"תגיד, הורביץ, אתה בסדר?", הוא שאל במפגיע.

"אני בסדר. אתה בסדר?", החזרתי בשאלה.

"אני בסדר. אתה לא בסדר", התעקש הקונספירטור. "איך זה שלא כתבת מילה על מושיק?".

"מושיק תאומים?", ניסיתי לנחש, "מושיק ראובני? מושיק לביא? מושיק טימור? מושיק עפיה?".

"תגיד לי, הורביץ, היית איתנו בכלל בשבוע האחרון?", התרגז הקונספירטור. "דיברתי כמובן על מושיק גלאמין האחד והיחיד, ששנייה לפני דו"ח המבקר קפץ לביתם המט לנפול של שרה וביבי. קבל בוואטסאפ תמונה מתוך הסרטון".

מי נגד מי
שרה נתניהו ומושיק גלאמין. מציץ מאחוריהם: היריב המר, "ידיעות אחרונות"

"הם נראים נפלא ביחד", התמוגגתי. "תדע לך שצפיתי בסרטון המשובח מיד כשהוא יצא. כמובן שהזדעזעתי ממצבו המחפיר של בית ראש הממשלה, אבל מצד שני התפעלתי מהאירוח המופתי של שרה. חוץ מזה, נראה לי שהנוכחות של מושיק עשתה רק טוב לדמותה הארוטית ולחיוך הטבעי שלה".

"מה קרה, הורביץ?", שאל הקונספירטור בחשד. "הבוסים ב-mako  קלטו סוף סוף עם מי יש להם עסק, ולכן אתה שוקל להגיש מועמדות ל'ישראל היום'? תסתכל ביתר עיון בתמונה: איך יכול להיות שמאחורי שרה מתנוסס דווקא שער של 'ידיעות', האויב המר של משפחת נתניהו, ולא שום עמוד ראשון של עיתון הבית האהוב?".

"דווקא קל מאוד להסביר את זה", אמרתי. "ראשית, לא תמיד 'ידיעות' היה יריב מר של משפחת נתניהו. שנית, השער הוא מתקופה שבה 'ישראל היום' בכלל לא היה קיים ושלישית, מדובר כמובן בצירוף מקרים".

"כמובן, צירוף מקרים, איך שכחתי", אמר הקונספירטור בלעג. "מעניין אם גם הבונבוניירה הבאה תיחשב אצלך לצירוף מקרים".

"איזו בונבוניירה?", התעניינתי.

"הסיפור מתחיל לפני חודשיים וחצי, ב-5 בדצמבר, שלושה ימים אחרי שנתניהו הודיע על הקדמת הבחירות", מלמל הקונספירטור. "'ישראל היום' פרסם סקר שממנו עלה שהליכוד מוביל בבטחה ושביבי קינג צפוי להיבחר בהליכה לראש הממשלה הבא. הנה, קבל תמונה".

מי נגד מי
הסקר האחרון של "ישראל היום" מלפני חודשיים וחצי. מתי יתפרסם סקר חדש? אולי כשהליכוד יחזור להוביל

"זה הכול? מה מיוחד בזה?", אמרתי באכזבה. "ברור שאחרי שראש הממשלה יודיע על בחירות תתחיל עונת הסקרים, זה אך טבעי".

"אתה צודק, הורביץ", הטעים הקונספירטור. "אבל איך זה שמאז אותו יום ועד לרגע זה 'ישראל היום' לא פרסם שום סקר מפלגות נוסף? יכול להיות שיש קשר לעובדה שב-10 בדצמבר, חמישה ימים בלבד אחרי הסקר הראשון והאחרון בינתיים של העיתון, הרצוג ולבני התאחדו, ונכון לשעה לא קלה זו הם אפילו עוקפים קלות את הליכוד כמעט בכל הסקרים?".

"נשמע לי מאוד לא סביר", מיאנתי להאמין. "הרי העיקרון הראשון ברשימת העקרונות של 'ישראל היום' הוא לומר את האמת ישר ולעניין, והעיקרון השלישי הוא להיות הוגנים ומאוזנים".

"וואלה", אמר הקונספירטור ביבושת. "ואתה קונה את זה?".

"בוודאי", אמרתי בשכנוע. "בדיוק בגלל הסיבה הראויה הזו, כדי לשמור על האיזון העדין, 'ישראל היום' ערך עוד סקר לפני חודש ויום. אמנם הפעם הנסקרים לא נשאלו לאיזו מפלגה יצביעו, אלא רק מי לדעתם הכי מתאים לעמוד בראש ממשלת ישראל, אבל התוצאה דווקא הייתה מאוד הוגנת ומאוזנת".

"באמת?", התעניין הקונספירטור. "מה הייתה התוצאה?".

"נתניהו ניצח בגדול, כמובן", עניתי. "וזה על אף שהסקר ההוגן והמאוזן לא כלל אזרחים ערבים, שהם כידוע האלקטורט הטבעי של הימין, אבל אני כמעט בטוח שזה נבע מסטיית תקן או מצירוף מקרים".

"אתה עצמך סוג של סטיית תקן, הורביץ", נבח הקונספירטור וטרק.

ואם כבר סטיות תקן, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

וזה רק קצה הקרחון

כתבו לאביב הורביץ

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר