המיזוג מתרחש? נשמח לנצל זאת לעוד כמה קרבות של מי היה קודם ומי העתיק ממי
ככל שהתקרב המיזוג בין "רשת" לערוץ עשר, עלה השבוע מפלס ההקנטות בין נציגי שני הצדדים. ביום שני העלה עקיבא נוביק, הכתב בכנסת של "החדשות 13", את הציוץ הבא עם תמונת הלוגו החדש:
המתקפה מצד עורכי המהדורה המרכזית של "החדשות", גיא סודרי ויניב הלפגוט, לא איחרה לבוא. מולם ניצבו חגי דותן, עורך משנה במהדורה המרכזית של "החדשות 13" ומגישת "הכול כלול", סיון כהן (לא נגענו):
גיא סודרי: "עקיבא כפרה, חבל על הכסף. הייתם באים לקחת מאיתנו. אף אחד לא היה שם לב להבדל".
בתגובה העלה חגי דותן סרטון שבו שילב את הפרומו המתמשך של "החדשות" לסדרת התחקירים החושפת את רמת הניקיון מבתי המלון (שהחלק הראשון שלה שודר ברביעי האחרון), עם תחקיר על ניקיון חדרי המלונות ששודר באפריל 2017 בתכנית "הכול כלול".
חגי דותן: "סודרי כפרה, חבל על הכסף. הייתם באים לקחת מהארכיון שלנו. אף אחד לא היה שם לב. #הארכיון_לא_שוכח".
גיא סודרי: "רביעי ערוץ 12. דבר איתי אחרי שתראה".
בתגובה שלף הלפגוט דוגמה הפוכה:
יניב הלפגוט: "ואיך אומר עמית סגל? היזהרו מחיקויים. אופס, סיון. החלקת. האייטם המקורי שלך שודר בנובמבר 2018, רק שנתיים וארבעה חודשים אחרי הסרט של לי אברמוביץ'. איך אומר חגי? הארכיון שלנו זוכר. ואם לא אז גוגל".
סיון כהן: "אתה אמיתי? אתה יודע כמה כתבות קודמות של החלקות שיער היו אצלנו, ב'ידיעות' ובאלף ואחת פלטפורמות אחרות בשלוש השנים האחרונות?! ממש סקופ בלעדי! בחיי שאם תרצה להיכנס למשחק הזה יכולה להוציא לך אינספור דוגמאות של אייטמים בלעדיים שהופיעו אחר כך ב'חיסכון'. לא שם. בוא נלך לישון, הרבה עבודה לפנינו. רפי גינת, 2010, אפילו חטף תביעה. עזוב אותך, הצלחה רבה לכולם! בואו נתמקד בעשייה".
יכול להיות שהרוסים כבר התחילו להתערב כאן?
אחרי התחקיר של איתמר ב"ז ונעמי נידם באתר "העין השביעית", שהראה כיצד עיתונאים בכירים סייעו להפצת פייק-ניוז על מרצה בכירה מהאוניברסיטה העברית שהשפילה לכאורה חיילת במדים, הנה עוד דוגמית לתקשורת שממהרת לשלוף בלי לבדוק:
בשלישי האחרון, בשבע ורבע בבוקר, שוחח אריה גולן, מגיש "הבוקר הזה" ברשת "כאן ב'", עם הכתב הפוליטי, מיכאל שמש. "לאחר שהצהיר שיפעל לתיקון חוק הלאום ועורר סערה ותגובות חריפות מימין, מתברר שגנץ לא מתכוון בהכרח לשנות את חוק הלאום", פתח גולן ושמש המשיך: "לפי מה שאנחנו מבינים בני גנץ אמר: 'אני מתכוון לתקן את חוק הלאום'. כשאנחנו ביררנו למה בדיוק הוא התכוון, אז בסביבתו של גנץ הסבירו לנו שהוא מתכוון לתקן את הפגיעה שנעשתה בדרוזים, ושים לב: לאו דווקא על ידי שינוי חוק הלאום, אלא מבחינתו לעשות זאת אולי דווקא באמצעות חקיקה נוספת".
שעתיים אחר כך התראיין שלום ירושלמי ("מקור ראשון") אצל רזי ברקאי בתכניתו "מה בוער" בגל"צ, ולקח את הנושא צעד אחד רחוק עוד יותר. "אנחנו רואים את המתקפות שרק מתחילות, והשאלה אם גנץ בנוי לעניין הזה, האם הוא התכונן אליו, האם יש לו את האנשים מסביב שיכולים להגיב באותה צורה", אמר. "ברגע זה אנחנו רואים סוג של זגזוג, כי אתמול אומר גנץ: 'אנחנו נתקן את חוק הלאום', והיום הוא אומר שהוא בעד חוק הלאום. זאת אומרת מה הוא רוצה לתקן כאן? האם הוא נבהל פתאום מכל המתקפה הזו, הנוראית, מימין?".
בהמשך השיחה חידד ירושלמי את הביקורת על גנץ. "למה הוא אומר היום שהוא בעד חוק הלאום?", שאל. "זה לא ברור. בהופעה הראשונה שלך אתה צריך להיות נחרץ, ולא לפחד, ולא להיבהל, ולא לחזור בך כמו שעשית היום בבוקר, ולדעתי זו ההתפלקות הראשונה שלו, אם אתה שואל אותי. אני חושב שכאן הוא לא הוכיח עמידה יציבה על עמדתו, ואם זה יימשך כך מול היריבים בליכוד – זה לא ייגמר טוב".
עד כאן דברי ירושלמי, אלא שלקראת סוף הריאיון (שבו השתתפה גם טל שניידר מ"גלובס") התברר שההתפלקות, איך לומר זאת בעדינות, לאו דווקא הייתה של גנץ. "תוך כדי הדיבור איתכם אני מקבל הודעה ממפלגתו של גנץ שההודעה המתקנת היא פייק ניוז. לא יצאה מגנץ עצמו", עידכן ברקאי. כך התנהלה השיחה לאחר מכן.
טל שניידר: "אני באמת לא קיבלתי אותה, ותהיתי".
רזי ברקאי: "ממי קיבלת אותה, שלום?".
שלום ירושלמי: "אנחנו קיבלנו את זה מאנשי גנץ".
רזי ברקאי: "אתה יודע בוודאות שזה יצא ממקורביו של גנץ?".
שלום ירושלמי: "כן, כן. אבל יכול להיות שזה באמת פייק ניוז, יכול להיות שהרוסים התחילו להתערב כאן כבר. אי אפשר לדעת".
רזי ברקאי: "אוקיי".
טל שניידר: "אני לא קיבלתי הודעה מתקנת. ושמעתי אותה אתמול. לא הבנתי באמת את ה...".
שלום ירושלמי: "שמעתי גם הבוקר, דרך אגב. בתחנה המתחרה שלכם".
רזי ברקאי: "אין לך אבל שם, ותפקיד, ומשרה. מי האיש שהוציא את ההודעה המתקנת".
שלום ירושלמי: "לא, לא".
רזי ברקאי: "כי עכשיו, תוך כדי הדיבור איתך, אני מקבל את ההודעות שבהן הם מתעקשים: אף אחד מטעמנו, לא גנץ ולא מי מאנשיו, הוציא הודעה מתקנת כזו".
טל שניידר: "אבל רזי, זה שודר אתמול אחר הצהריים אם אני לא טועה באחת מתכניות גל"צ של החדשות".
שלום ירושלמי: "וגם הבוקר, ברשת ב'".
טל שניידר: "אני שמעתי את זה אתמול בשידור ולא ידעתי מאיפה זה הגיע. אנחנו העיתונאים תמיד קופצים שנותנים לאחרים ולא לנו, אתה יודע".
שלום ירושלמי: "אז עכשיו מה זה אומר? שהוא כן תומך בחוק הלאום? שהוא לא תומך?".
רזי ברקאי: "לא, מה שזה אומר שזו עוד דוגמית למה שצפוי לנו: המון המון דיס-אינפורמציות שישתלו אצלנו, ובגלל התחרות בתוכנו אז אנחנו לא ניקח ככה קצת מרחק כדי לבדוק אם ההודעות האלה יצאו ממקור מוסמך או שהושתלו בפינו".
שלום ירושלמי, תרצה להגיב?
"לא תודה, אני כותב על העניין הזה בטור שלי בשישי ב'מקור ראשון'".
הזדמנות מדינית חדשה? אולי. הזמנה עם חלטורה? ודאי
לפני קצת יותר משלושה חודשים, ב-6 באוקטובר 2018, דיווחה דנה ויס ב"חדשות סוף השבוע" על "יוזמה מדינית חדשה שמשיקים במכון למחקרי ביטחון לאומי". היוזמה נשמעה רצינית. "מאחורי הקלעים היו שותפים גם בני גנץ וגבי אשכנזי", הוסיפה ותיארה ויס. "ראשי מדינות ערב כבר נחשפו לפרטים, גם ראש הממשלה והבית הלבן. אלוף במילואים עמוס ידלין, מי שעומד בראש המכון, אומר שזו התכנית היחידה שיכולה להצליח והוא בטוח שהיא תאומץ אחרי הבחירות".
מיד בתום הדיווח, שהוצג כ"פרסום ראשון", שודרה כתבה באורך שלוש דקות ו-18 שניות על היוזמה המדינית. לאורך יותר ממחצית ממנה (דקה ו-41 שניות) יכלו הצופים לראות ו/או לשמוע את ראש המכון ידלין מהלל ומשבח את התכנית. "אני מוכן להסתכן ולהגיד לך, דנה, שאחרי בחירות האמצע בארצות הברית, ואחרי הבחירות בישראל ב-2019, זאת תהיה התכנית שמנהיג אחראי בישראל ייקח ויממש אותה", בישר ידלין בצניעות.
האם התכנית המדינית שגיבש המכון תחת ניהולו של ידלין אכן תאומץ אחרי הבחירות? עוד חזון למועד. מה שבטוח לעת עתה הוא שהמכון בהחלט היה שמח לאמץ את ויס. מה בדיוק הסיפור? בעוד עשרה ימים, ב-27 בינואר, יתקיים אירוע הפתיחה החגיגי של הכנס הבינלאומי ה-12 של אותו המכון למחקרי ביטחון לאומי שאת תכניתו המדינית סיקרה ויס. לרגל הערב הנוצץ הפיץ המכון הזמנה, שבה מופיע שמה של ויס כמי שאמורה לראיין באירוע הפתיחה את הרמטכ"ל היוצא, רב אלוף במילואים גדי איזנקוט, ואת המפכ"ל לשעבר, רב ניצב רוני אלשיך.
אלוף במילואים עמוס ידלין, מה קדם למה: הדיווח של דנה ויס על התכנית המדינית שלכם או הדיאלוג שלכם איתה על הנחיית הכנס?
"לא זה ולא זה. דנה עשתה כתבה, וכדי שתירגע – היא לא אמורה להנחות את ערב הפתיחה".
אבל כתוב במפורש בהזמנה שהיא מראיינת את איזנקוט ואלשיך.
"היא לא מראיינת אותם. יצאה הזמנה לא נכונה, והיא לא שם. אין לך סיפור".
דנה ויס נמנעה מלהגיב.
הציטוט מול המציאות (1): ריאיון ראשון? ריאיון שלישי
הציטוט: "86 ימים לבחירות, מיד ריאיון ראשון עם הרכש של מפלגת הימין החדש, אל"מ במילואים מתן כהנא, טייס קרב וחברו של נפתלי בנט לסיירת מטכ"ל" (ישי שנרב, "נכון להבוקר", גל"צ, 13.1.2019, שעה 8:05).
המציאות: ריאיון ראשון? באותו בוקר התראיין כהנא גם אצל ניב רסקין בתכנית "חדשות הבוקר" (קשת 12) בשעה 7:39, וגם אצל אברי גלעד והילה קורח בתכנית "העולם הבוקר" ("רשת") בשעה 7:43.
הציטוט מול המציאות (2): תעשו יו טרן
הציטוט: "טיסת אייר פראנס 139 נחטפה בדרכה מפריז לתל אביב, על ידי מחבלים פלסטינים וגרמנים" (תיאור החטיפה שהובילה למבצע אנטבה בסרט "קינג ביבי", של דן שדור, ששודר השבוע בערוץ yes דוקו).
המציאות: טיסת אייר פראנס 139 נחטפה בדרכה מתל אביב לפריז, ולא מפריז לתל אביב.
הציטוט מול המציאות (3): הרוב לא קובע
הציטוט: "בשנת 2011, בעיצומו של האביב הערבי, פרצה מחאה גם בבחריין. רבים מבני המיעוט השיעי יצא למחות נגד המשטר הסוני" (עוזי דן בפתיח לאייטם על "חאשוקג'י של עולם הכדורגל", "הארץ", 10.1.2019).
המציאות: בבחריין המשטר אכן סוני, אבל השיעים הם הרוב ולא המיעוט ומונים כ-70 אחוז מהתושבים.
אלונה בר און VS אלי ציפורי, סיבוב 2
רק לפני חודש התפתחה לה מיני התכתשות בין פרשן "גלובס", אלי ציפורי, לבין המו"לית שלו, אלונה בר און – והנה בשבוע שעבר צץ עימות נוסף. הטריגר הפעם: פוסט שהעלתה חנה קים, עיתונאית "הארץ" לשעבר ופעילה חברתית בהווה, לדף הפייסבוק שלה. "מציעה לכם לעשות קריאה השוואתית בין גיא רולניק ב'דה מרקר' לבין אלי ציפורי ב'גלובס', שכותבים על אותו נושא: עסקת 'ידיעות אחרונות'-בנק הפועלים", כתבה קים. "שימו לב מי (שוב) מתייצב לצד הכוחות החזקים והמשחיתים במשק". ציפורי לא נותר חייב, ובין השניים החלו חילופי מהלומות (רק חלק קטן מצוטטות כאן, מפאת אורכו של הקרב). הדובדבן מגיע בסוף:
אלי ציפורי: "חנה קים, עיתונאית 'בכירה' לשעבר ב'הארץ', משרתת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של עמוס שוקן וגיא רולניק בנאמנות אין קץ, מטנפת העל של הרשתות החברתיות, מפיצה עליי שקרים מרושעים ומכוערים, מסיתה פרועה ומפזרת רעל, בלי שום יכולת להביא שום עובדה לרפואה – כי פשוט אין לה. מקבלת במה אצל קרן נויבך לא בגלל כישוריה אלא אך ורק בגלל קישוריה לברנז'ה התקשורתית".
חנה קים: "חח... לא עובדת בשביל אף אחד, מר ציפורי. תנסה לטנף כמה שתרצה, לא תצליח. מסרבת לכל ערוץ תקשורת כי לא רוצה להיות עבד/שפחה כמוך לאינטרסים של המו"ל. סרבנית ראיונות עיקשת כבר זמן רב, חוץ מעיתונאית דגולה כמו קרן נויבך, וגם אז – לא תמיד ולא בכל מחיר. את דבריי אני כותבת כאן. לא מקבלת שכר כמוך. לא משרתת טייקונים כמוך".
אלי ציפורי: "חחח חנה קים, א. אפשר היה להוציא אותך מ'הארץ', אבל אי אפשר להוציא את 'הארץ' ממך. אי אפשר להוציא ממך את מפעל השקרים המכוערים של שוקן ורולניק שבנו בעמל רב במשך שנים ארוכות. שקרנים הייתם ושקרנים תמשיכו להיות – זה חלק מה'חינוך' בקבוצת שוקן. ב. אני לא 'מטנף' כמו שאת עושה כבר שנים רבות, אלא חושף עלייך את האמת הכואבת. ג. תנסי לענות לעובדות שהעליתי, אבל הרי אין לך תשובות ומעולם לא יהיו לך. רק שקרים ועוד שקרים ועוד שקרים וחוזר חלילה. אין ספק, בזה את מומחית".
חנה קים: "לא עובדת בשבילך, מר ציפורי. ואני אכתוב כאן את דעתי כמה שאני רוצה. תפנים".
אלי ציפורי: "אמשיך גם אמשיך לחשוף את האמת המרה והכואבת עלייך. רגע, רגע, מסוגלת לענות עניינית ומקצועית, או שאת נאמנה לדף המסרים השקרי, מסרים 'נמוכי המצח והעלובים' בלשונך הגסה – של שוקן את רולניק, תאגיד ההכפשות בע"מ? את הרי לא מסוגלת להתמודד עם עובדות, נתונים ומספרים – רק עם סיסמאות ריקות מתוכן".
חנה קים: "סגן עורך 'גלובס' לשעבר והיום בעל טור קבוע ב'גלובס'. זה המצב".
אלי ציפורי: "אכן, זה המצב: את ודורון צברי והשפה המלוכלכת שלכם".
אחרי עוד כמה חילופי מהלומות הגיב ציפורי לאחת מחברותיה של קים: "אלו שלל הברכות שזכיתי מחנה קים: עבד, שפחה, מושחת, משרת טייקונים, כלב תקיפה אלים, חסר יושרה, דוחה, משרת של הבלפן מבלפור".
חנה קים: "ברור לך שאת רוב הכינויים שציפורי הדביק לעצמו – לא אני אחראית להם, כן?".
אלי ציפורי: "לא עייפת מלשקר, חנה?".
חנה קים: "לא עייפת מלהמציא שקרים, שאפשר להזים אותם מיד?".
אלי ציפורי: "אומנותך, תורתך: בשקרים וגסויות רוח יחד עם חברך דורון צברי".
הוויכוח נמשך, כולל מראי מקום שהעלו גם ציפורי (פוסט מלפני שנה על "עשרה דברים שגיא רולניק לא מספר לכם") וגם קים (מאמר ב"העין השביעית" נגד פרשנותו של ציפורי לנפילת נוחי דנקנר).
חנה קים: "בריון מקלדת עם טור, זה מה שאתה. לא תפחיד אותי. לא עונה למי שמשמיץ ומשקר".
אלי ציפורי: " את מוכיחה שוב את כמה את לא ישרה ולא הוגנת. העין השביעית?! כמוך כמוהם: סניף של הקרן החדשה לישראל, מפעל לשקרים והכפשות ובמקביל מפעל לחנפנות אין קץ לאנשים כמו שוקן ורולניק שאותם את משרתת נאמנה - ביחסים של תן וקח. ומי מממן את כל זה ביחסי שחיתות עיתונאית? כמובן, הקרן החדשה לישראל. אגב, הספקת לגבש תשובות לעובדות שהצגתי במקום לחפש אצל החברים (שוקי טאוסיג) שלך עוד שקרים?".
מיותר לציין שציפורי, שנוהג כבר שנים להשמיץ ברשתות החברתיות את העין השביעית ואת טאוסיג, לא הביא גם הפעם כל הוכחה לטענותיו.
בתום סבב מתיש נוסף הצטרפה לדיאלוג צלע שלישית, שמכירה את ציפורי היטב:
חנה קים: "תנהל את המלחמות שלך נגד גיא רולניק במקום אחר. עייפת. אני לא מסכימה עם גיא בהמון נושאים, איתך – בריון מקלדת – אין לי שום שיח ושיג. ואני אמשיך להראות לקוראי כאן את מי אתה משרת".
אלי ציפורי: "את מוכנה לענות לעובדות שהצגתי? כן או לא? ההתחמקות שלך מעידה יותר מעל לכל על הרדידות שלך, על חוסר ההבנה שלך, על חוסר היושרה שלך, על חוסר ההגינות שלך, על הרשעות שלך, על הבורות שלך בענייני כלכלה, על השטחיות שלך ועל השקרים המכוערים והנבזיים שלך במשך שנים רבות. את כל אלה ואחרים את משרתת ואני אמשיך לחשוף את פרצופך האמיתי. לא אני ולא הציבור כבר לא מפחד מכנופיית הברנז׳ה העיתונאית בראשותם של שוקן ורולניק. מרבית הציבור בז לך ולחברייך וזכות הציבור לדעת איך אתם פועלים מאחורי הקלעים בצורה מכוערת ובריונית כלפי כל אלה שלא חושבים כמוכם".
חנה קים: "אתה לא מייצג את הציבור, מר ציפורי. הציבור יודע מי עושק אותו ועובד עליו. הציבור לא היה בעד נוחי דנקנר, אליעזר פישמן ויצחק תשובה. אתה האחרון שמייצג את הציבור ואת האינטרס שלו. שלום לך".
אלי ציפורי: "יש לך תשובות? כן או לא? מייצגת ציבור את בוודאי שלא, שקרנית מרושעת את בהחלט כן, שמשרתת אג'נדות פוליטיות רק כדי לרדוף פרסום".
בתגובה שיתפה קים ציוץ של דורון צברי, ואת ציוץ התגובה שלה נגד ציפורי.
אלי ציפורי: "דורון צברי, חבר כנופיה נוסף. חבל לבזבז זמן ומילים עליו".
חנה קים: "כתבתי לדורון שגם הוא התווסף ל'כנופיה'. כבוד".
אלי ציפורי: "גם שפתו מלוכלכת וגם פרוטקציונר ואנרכיסט... אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה (כלומר את). איזה תכונות אופי דומות ובזויות".
חנה קים: "אלונה בר און, המו"לית של 'גלובס', היא חברה שלי. מה זה אומר עליי?".
אלי ציפורי: "באין מענה ובאין תשובות ובאין מקצועיות, יש ניסיון להלך אימים ולהפחיד. כמה אופייני לכם. זה לא יעזור לכם – חנה קים ודורון צברי – אתם ושפתכם המלוכלכת על 'כלבי תקיפה אלימים'. שוב ושוב את מוכיחה לי: את וצברי לא מסוגלים להתמודד עם עובדות, מספרים ונתונים. את מנסה להסיט ולהסית את הדיון כהרגלך. יש לך תשובות, כן או לא? למה את מערבת אנשים אחרים בדיון? כמובן שזה מתוך חולשה מקצועית ועניינית".
אלונה בר און: "אני ממש לא מבינה למה ההשוואה שעשתה חני בין הסיקורים של עסקת ידיעות – הופכת לקרב אישי של השמצות פרועות ברמה הזו. בעיניי, מיותר לגמרי. דורון צברי חבר כנופיה? מה הולך פה?".
אלי ציפורי: "חנה קים כתבה עליי את הדברים הבאים: עבד, שפחה, כלב תקיפה אלים, מושחת (בפועל), משרת של טייקונים, משרת של הבלפן מבלפור. הביטויים הללו עברו מזמן את כל הקווים האדומים לכל הדעות. עצם הפנייה של חנה קים אלייך מדברת בעד עצמה כשכל כוונתה היא לטשטש את העובדות, להלך עליי אימים ולגייס אותך לצידה. זה מעשה שאיננו מקובל ואיננו ראוי ומכבד – וזאת על בסיס העקרונות הבסיסיים של חופש ביטוי ודמוקרטיה – ולא חופש הביזוי כפי שחנה קים מתנהלת על פיו, ללא שום בסיס עובדתי".
אלונה בר און: "לא מקובל עליי שימוש במלים כאלה והכפשות אישיות משום צד. אבל במיוחד לא ממי שמייצג את 'גלובס'".
אלי ציפורי: "גם עליי זה לא מקובל שימוש במילים מכוערות כאלה והכפשות אישיות ללא שום בסיס עובדתי כלפיי וכלפי העיתון שאותו אני מייצג. שבוע טוב".
דברים בשם אומרם: כמה עלוב המקצוע הזה
תגידו, נראה לכם הגיוני שאשתי, המגישה עם הכי הרבה קילומטראז' בהגשת משדרים פוליטיים בטלוויזיה, יושבת בבית בתקופת בחירות? למה?! כי המנהלים מעדיפים את המגישות שלהם צעירות ולעזאזל הניסיון והמיומנות?כמה עלוב המקצוע הזה שבו כל שנה שחולפת ומחדדת את יכולתך נזקפת לחובתך, במיוחד אם את אישה.
(רון נשיאל, מגיש "יומן השבוע" ב"כאן ב'" על אשתו, אורית לביא-נשיאל)
מה המצב? צו
אומרים שבלי חושך אין אור, אומרים שבלי רע אין טוב, אומרים שבלי יחיד אין הרבה, אומרים שבלי קונספירטור אין טלפון שלא מפסיק לצלצל.
"מקווה ששמרת היטב על הצב, הורביץ", הוא פתח.
"איזה צב?", שאלתי. "נראה לך שיש לי זמן לגדל עכשיו צב?".
"די, הורביץ. אתה לא אמיתי", התעצבן הקונספירטור. "אני מדבר על צו איסור הפרסום שהוטל בפרשה המשפטית שמסעירה את המדינה, ואתה מדבר איתי על גידול צבים?".
"אה", התעשתתי.
"אז אני חוזר על השאלה, ברשותך", המשיך הקונספירטור. "האם הקפדת לשמור על הצו עד שהוא הוסר ברביעי בערב וכבר ניתן היה כבר לפרסם את שמו של אפי נוה, האיש שאיים עליך פעם בתביעת דיבה אבל לא קיים?".
"בוודאי", התגוננתי. "מה גם שלא היה לי שום פרט מידע חדש לתרום לפרשה".
"כמה לא מפתיע", מלמל הקונספירטור. "תגיד, בדקת מי מהכתבים שמרו על הצו ומי מהם הפרו אותו? או שזו עבודה עיתונאית מאומצת מדי בשבילך?".
"האמת שלא יצא לי", גמגמתי.
"לא יכול להיות", גמגם הקונספירטור. "למזלך הרב לי דווקא יצא: צפיתי ברביעי בארבע בכותרות של אלי ראכלין ב'החדשות 13'. שים לב מה הוא אמר מיד בפתיח, ואני מצטט: 'פרשה שמסעירה את מערכות המשפט והפוליטיקה. עדיין אסור לומר את שמם של החשודים בה, אבל כבר מהפרטים שמותר לספר – הפרשה הזו מהחמורות שידעה המדינה בשנים האחרונות'".
"נו, אז נשמע שאלי דווקא הקפיד לשמור על הצו ולא פירסם שמות", אמרתי.
"נכון", השיב הקונספירטור. "אבל שים לב מה דיווח מיד אחר כך דורון הרמן, שעמד מחוץ למשרדי יחידה 433, ואני מצטט: 'ניתן לספר שבדרך כלל הדמויות שנמצאות כאן עכשיו ונחקרות תחת אזהרה מבלות בכנסי לשכת עורכי הדין באילת... אני מעריך שבשעות הקרובות אנחנו גם נוכל לפרסם את שמו של אותו פרקליט בכיר'".
"נו, אז נראה שגם דורון הקפיד לשמור על הצו ולא פירסם שמות", אמרתי.
"נכון", הטעים הקונספירטור. "אבל שים לב לדיווח שהגיע מיד אחר כך, של הכתב הפוליטי ספי עובדיה, ואני מצטט: 'צריך לדבר על איילת שקד. איילת שקד לא חשודה בפרשה הזו בשום צורה, צריך להדגיש את זה, אבל היא נמצאת גם בקשרי ידידות עם אפי נוה, והיא גם הייתה איתו בברית מקצועית, ברית פוליטית, שסייעה לה להכניס יותר שופטים שמרנים למערכת. אלה היו הישגים שהיא מתנאה בהם לאורך השנים והיא גם תבוא איתם למערכת הבחירות. עכשיו זו קצת חרב פיפיות לאחר שאופיו של אפי נוה מתגלה'".
"נו, אז נראה שספי, בניגוד לשני קודמיו, לא הקפיד לשמור על הצו, וכן פירסם את השם, ועוד פעמיים", אמרתי.
"כפיים, הורביץ", נהם הקונספירטור. "מזל שאחר כך, אצל יעקב אילון בשעה חמש, ספי קצת התאפס על עצמו וכבר לא נקב בשמו של אפי נוה, אלא הסתפק בתואר העלום 'עורך דין בכיר'. חבל רק שזה קרה אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. אז אתה מתכוון להתקשר אליו אולי? לבקש תגובה? משהו? תודה רבה באמת".
ספי עובדיה נמנע מלהגיב.
ואם כבר צווים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור הקודם: אושרת קוטלר צורחת? זה עוד לא הכל
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il