מי נגד מי השבוע
מי נגד מי השבוע בתקשורת | עיצוב: סטודיו mako
איך הקליטו את המקליטה?  

נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם הסתיימה (וספק רב אם בכלל התקדמה) חקירת המשטרה נגד חדשות ערוץ 2, בעקבות תלונתה של שולה זקן. החוקרים יצטרכו להתלבט האם בכתבה על שולה זקן, ששודרה בשישי האחרון ב"אולפן שישי", יש משום עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה. עוד לפני השידור פרסמה מיה מנע ב"וואלה! ברנז'ה" כי זקן הגישה תלונה למשטרת ירושלים. לטענתה, חדשות ערוץ 2 פעלו במרמה באופן שבו השיגו את הרצאתה ובכך שתיעדו אותה ללא רשותה וללא ידיעתה. במהלך השבוע כבר הועבר התיק לטיפולה המסור של משטרת ראשון לציון, המקום שבו צולמה בסתר זקן.

מי נגד מי 153
שולה זקן מתועדת במצלמה נסתרת. נמצה את האפשרויות המשפטיות

האם הכתבה על שולה זקן אכן נעשתה באמצעות קבלת דבר במרמה? כיצד תיעדו ב"אולפן שישי" את הרצאתה של זקן כנגד רצונה המפורש? על השאלה הראשונה ישיבו בסופו של יום המשטרה ו/או בית המשפט. באשר לשאלה השנייה – להלן הפרטים:

לפני כשלושה שבועות פנתה תושבת ראשון לציון בשם אליענה ברודר אל "מרכז המרצים לישראל", סוכנות שדרכה ניתן להזמין דמויות מוכרות להרצות תמורת תשלום, ושבה רשומה גם שולה זקן כאחת המרצות. בדף הפייסבוק שלה מציגה את עצמה ברודר כמפיקה המועסקת בחברת "עידן מזרחי הפקות אירועים". בעת ההזמנה סיפרה ברודר לנציגי מרכז המרצים כי ההרצאה של זקן מיועדת לפורום נשים בראשון לציון. היא חתמה על התחייבות שלפיה ההרצאה לא תצולם ולא תוקלט.

ביום רביעי שעבר, בשעות הערב, הגיעה זקן לפאב "תרצה בר" בראשון לציון, שבו נקבעה ההרצאה. למרות שהובטח לה כי הקהל ימנה כעשרים נשים הגיעו לשם בקושי רבע. בין המשתתפות המעטות נכחו הכתבת המוסווית, אדוה דדון, שתי תחקירניות מוסוות נוספות ומזמינת ההרצאה ברודר. עם הגעתה שאלה זקן את ברודר מה עיסוקן של הנשים הנוכחות, וזו השיבה לה בכלליות כי הן מגיעות מ"כל מיני תחומים". זקן שוב ביקשה שלא לצלם או להקליט, והחלה להרצות, כאשר מדי פעם אחת התחקירניות מפנה אליה שאלות.

יממה לאחר ההרצאה, ביום חמישי בערב, נדהמה זקן לגלות במהדורה המרכזית של חדשות 2 פרומו של אדוה דדון לקראת כתבתה למחרת ב"אולפן שישי". בפרומו סיפרה דדון כי זקן החלה לאחרונה לערוך הרצאות וחוגי בית וכי "הגיע אלינו תיעוד של אחד מהם". למחרת, בתכנית "אולפן שישי", הוסיפה דדון כי "היינו בהרצאה שלה ותיעדנו". הפועל "יזמנו" דווקא לא נאמר.

מיד לאחר שידור הפרומו טלפנה זקן למזמינת ההרצאה ברודר והביעה את כעסה על כך שרימתה אותה כשהבטיחה שההרצאה לא תתועד. ברודר אמרה בתגובה כי לא ידעה שההרצאה מצולמת. כאשר זקן שאלה את ברודר האם היא הייתה בעצם בלדרית למעשה מרמה, סיפרה זו שאדם ששמו "אלי כהן" צלצל אליה, ביקש ממנה לארגן את ההרצאה ב"תרצה בר", ואף הגיע אל מקום עבודתה ומסר לה את הכסף במזומן כדי שתוכל לשלם לזקן. מיהו אותו "אלי כהן"? שאלה טובה. ברודר אמנם מסרה לזקן מספר טלפון של האיש, אולם המספר לא היה זמין. גם ניסיונותיי הרבים לאורך כל השבוע להגיע לאותו אדם בעל השם המעט גנרי עלו בתוהו.

מי נגד מי 153
אדוה דדון מדווחת על ממצאיה לדני קושמרו. לא הפעם הראשונה שבה כתבה שלה מסתיימת בטענה על התחזות

אליענה ברודר, אני חושש ששולה זקן לא מאוד התלהבה מהתרגיל שנעשה לה.

"אני לא מעוניינת לדבר איתך. תודה רבה".

תוכלי בבקשה לתת לי עוד פרטים על אלי כהן?

"תפנה לחדשות ערוץ 2 בנושא".

זו לא הפעם הראשונה שבה אייטם ו/או כתבה של אדוה דדון מסתיימים בטענה על התחזות ו/או קבלת דבר במרמה. לפני כשנה פורסם כי דדון התחזתה לשליחה של חברת הפרחים "זר פור יו" על מנת לבוא במגע עם אנשים הקשורים לחשוד בפרשת רצח הנערה נועה אייל, וכי הללו הודיעו כי בכוונתם לפנות למשטרה.

שלום אדוה דדון, אולי אפשר להזמין ממך הרצאה על תחקירנות אקטיבית ואמנות ההתחזות?

"מי מדבר?".

אביב הורביץ מ-mako. תרצי להתייחס לתלונתה של שולה זקן בנוגע לכתבה ששידרת?

"למה אתה מדבר בצורה כזו וקובע עובדות מראש? אתה יכול להתקשר לגיא סודרי ולמהדורה המרכזית".

מאז שחרורה מהכלא לפני עשרה חודשים ועד היום, שולה זקן לא התראיינה לאף כלי תקשורת. בדומה למה שנעשה בחדשות 2, גם בערוץ 10 שקלו להזמין מזקן הרצאה פיקטיבית, לצלם אותה ולשדר, אבל אז גילו שם שעומדים בפניהם שני מכשולים: הראשון – חשש לפלילים (התחזות וקבלת דבר במרמה), והשני – הסכם מול שולה זקן האוסר עליהם לצלם את ההרצאה ולשדר אותה.

בחדשות ערוץ 2 בחרו לעקוף את המכשולים ולהסתכן בהסתבכות משפטית. בהזדמנות חגיגית זו הצליחו בחדשות 2 לעקוף בסיבוב גם את "עובדה" המשודרת ב"קשת".

"ידוע לנו שההרצאה הוזמנה אחרי שנודע לחדשות ערוץ 2 שאילנה דיין מראיינת את שולה ולא הם", אומר עו"ד עפר ברטל, פרקליטה של זקן. "אתה צריך להבין שלפני כן אנשים מחדשות 2 פנו גם אליי וגם לשולה, ביקשו לראיין אותה והבטיחו הרים וגבעות תמורת הראיון, והיא סירבה. הסיפור הזה קורה מיד אחרי ששולה הסכימה להתראיין לאילנה. ביום ההרצאה, כששולה באה למפגש, היא אמרה לכל מי שנכח שיזכרו שלא לצלם ולא להקליט, והנוכחים הסכימו. כלומר אין ספק שהמקום היה ממותקן בגנבה. נקווה שהמשטרה תחקור בעניין. אני העברתי תגובה לחדשות 2 לפיה שידור הכתבה והשגתה מהווים עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה לכל הפחות ושנמצה את האפשרויות המשפטיות שעומדות לרשותנו בעניין זה עד תום". 

בחדשות ערוץ 2 נמנעו מלהגיב.

 

הצהרת בלפור (7): פיגוע דקירה בבנימין  

הבלפוריסט נשמע עצבני. "זו התחלת הסוף של ניר", נחר בכעס. "מה לעזאזל הוא חושב לעצמו? שהוא ימשיך בדרכי החנופה שלו, ירדים את הבוס בשמירה, ובמקביל יפלרטט מאחורי הגב של ביבי עם האויב הכי גדול שלו?".

לא יכול להיות שזה מה שאני שומע. אתה מדבר על ניר חפץ?!

"תגיד לי, אתה השתגעת? מה פתאום ניר חפץ? ניר חפץ הוא אחד הנאמנים הקרובים ביותר לבוס. אני מדבר על ניר ברקת. זוכר איך רק לפני שנתיים וחצי הוא צ'יפר את ביבי במחלף יוקרתי על שם אבא בנציון, ועל הדרך גם העניק לשלדי את תואר יקיר העיר?".

מה שלום שלדי באמת?

"בשבילך הוא שלדון, הורביץ", גער בי הבלפוריסט. "שלומו די בסדר, למרות החתול השחרחר שחלף לאחרונה בינו לבין חיים".

מה, הוא פחות מתחבר לאחרונה למאמרים שלו?

"למאמרים של מי?".

של חיים שיין. רגע, כשאמרת שעבר חתול שחרחר בין שלדון לבין חיים לא התכוונת לחיים שיין?

"ממש לא, חיים שלי", נחר הבלפוריסט. "דיברתי על החתול השחרחר שעבר בין שלדי לבין חיים סבן. מה, לא שמת לב שפרצופו של חיים לא נראה בכנס היוקרתי שהקהילה הישראלית אמריקאית ערכה בוושינגטון, אבל הפנים של שלדי שלנו, גדול התורמים לקהילה, התנוססו בכל פינה? ואני מזכיר לך שרק לפני חמישה חודשים גם שלדי וגם חיים התראיינו יחד לדנה ויס בחדשות 2".

מי נגד מי 153
דנה ויס מראיינת את שלדון אדלסון וחיים סבן. חתול שחרחר חלף בין שני המיליארדרים

באמת רק לפני שבועיים דנה הייתה בין העיתונאים הנבחרים שטסו והתארחו בכנס המפנק בוושינגטון על חשבון שלדון.

"נו, אתה רואה איזה עולם קטן?", גיחך הבלפוריסט. "אבל עזוב את דנה עכשיו. איפה היינו קודם? אה, דיברנו על ניר".

מה ניר ברקת כבר עשה לנתניהו?

"קבל כותרת מרשיעה".

מי נגד מי 153 ברקת
ynet מפרגן לניר ברקת. מפלרטט עם האויב של ביבי

אבל זו בסך הכול כותרת ב-ynet. מי אמר שניר ברקת עומד מאחוריה?

"נו באמת, הורביץ", גיחך הבלפוריסט. "למי יכול להיות אינטרס לפרסם כותרת כזו? לניר כמובן. ואם זה לא הוא בעצמו אז אולי זה א"א, שאין להזכיר את שמו המפורש ליד הבוס".

למיטב ידיעתי אמנון אברמוביץ' בכלל לא קשור לניר.

"מי דיבר על אברמוביץ'? התכוונתי לא"א שרק לפני 20 וקצת שנים היה אחד המקורבים הצמודים ביותר לביבי, עד שסר חינו אצל הבוס לצמיתות".

מי זה א"א? אורנה אנג'ל? אהרון אבוחצירא? אלי אלאלוף? אלי אוחנה? אלי אילדיס? אלון אבוטבול? אברהם אבינו?

"לגמרי לא. אני מדבר כמובן על אסטרטג העל איל ארד, שאחראי יותר מאחרים לעלייה המטאורית של ניר בשנים האחרונות. חבל שאיל וניר לא מבינים שברגע ש-ynet מפיצים הודעת פוש עם כותרת מכוערת כזו והיא מגיעה לבוס, גורלו של ניר נחרץ. בבחירות המוניציפליות הבאות הוא יכול לשכוח שביבי יעניק לו תמיכה שקטה מאחורי הקלעים".

אלא אם כן, אני מניח, מהיום והלאה ניר יידע את מקומו ויתנהג באופן מופתי, נכון?

"או, טוב שהזכרת לי את המופתי", קפץ הבלפוריסט. "אולי אתה מוכן בטובך להסביר לי את הכותרת המזעזעת הזו?".

מי נגד מי 153 מופתי
mako מדווח. מה באמת תכננו היטלר והמופתי?

מה זה?

"זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך, הורביץ. מה זה?", הרצין הבלפוריסט. "מה אתם מנסים לרמוז? שהמופתי שכנע את היטלר לבצע פיגוע דקירה באגו של בנימין נתניהו, שהסתבך עם פליטת הפה הקטנטנה שלו?".

חס וחלילה.

"תדע לך, הורביץ, שהבוס בנקודת רתיחה. זה לא יעבור לכם בשתיקה".

למה? מה ביבי מתכוון לעשות?

"אין לי מושג לגבי ביבי", אמר הבלפוריסט בקול נוקשה. "אולי כבר שכחת, הורביץ, אבל אני עובד אך ורק בשירות הבוס".

 

הולבשת במדי קצין נאצי? אם קוראים לך בנימין נתניהו נטשטש את פניך

במשך שלושה ימים, לא פחות, חגגו ב"ישראל היום" על פרשת גלעד הלפרן, שהעלה לדף הפייסבוק שלו תמונה של בנימין נתניהו במדי נאצי ופוטר בעקבות זאת. הלפרן פרסם פוסט מיותר ומסית, וכשהבין זאת מיהר להסיר אותו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. מה שבאמת עמד לו לרועץ הוא עבודתו באתר ynet של נוני מוזס, הסדין האדום של נתניהו. ראש הממשלה, בעיצומה של פרשת היטלר והמופתי, שמח להסיט את האש מכיוונו והעלה פוסט לא בלתי בכייני למחצה. הוא אמנם צדק במידה מסוימת כשטען שהתקשורת, שתמיד מזדעזעת מהסתה נגד מנהיגים, הצניעה את ההסתה שמתנהלת נגדו ברשת, אבל הגזים עד כדי חוסר ממלכתיות כשהחליט לעשות שיימינג להלפרן האומלל, בפוסט שזכה עד מהרה ל-18,311 לייקים ול-1,474 שיתופים.

אבל אם לחזור לרגע לעיתון הבית של נתניהו: בכל פרסומי "ישראל היום", לפני ואחרי הפוסט של הבוס הגדול, טרח העיתון לטשטש את פניו של ראש הממשלה בתמונה שבה הוא לבוש מדי קצין נאצי. הנה שלוש דוגמאות:

מי נגד מי 153
"ישראל היום" מדווח על תמונות הנאצה נגד נתניהו. נטשטש את פניו? בהחלט

לעומת זאת, בפרסומים קודמים של "ישראל היום", על אישים אחרים שגם הם נאלצו לראות תמונות של עצמם במדים נאצים, לא דאג העיתון לטשטוש דומה. לא במקרה של רובי ריבלין, לא במקרה של ציפי לבני, לא במקרה של יאיר לפיד, ואפילו לא במקרה של ידיד המערכת, יוחנן דנינו, כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:

מי נגד מי 153
"ישראל היום" מדווח על תמונות הנאצה נגד אחרים. נטשטש את פניהם? לאו דווקא

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.

 

חשמלית ושמה בדיחה

איך קורה שכמה חילופי ציוצים, שנכתבים לגמרי בהומור, הופכים בעיתון כלכלי רציני לכותרת קודרת עם ארומה של מיני-תחקיר על ספק-שערורייה? תשמעו סיפורונצ'יק:

ביום ראשון בערב, עם פרוץ הפסקת החשמל הגדולה בעקבות הסערה, העלה נפתלי בנט את הציוץ הבא, שזכה מיד לתגובה מגדעון סער:

מי נגד מי 153
נפתלי בנט וגדעון סער מצייצים. הפסקת חשמל? גדעון יסדר

כעבור כשעה חזר החשמל לביתו של בנט, ומיד הגיע מכיוונו ציוץ נוסף, שזכה מיד לתגובה מיאיר לפיד:

מי נגד מי 153
גדעון סער ויאיר לפיד מצייצים. החשמל חזר? תודה אחי

כעבור תשע שעות, ביום שני בבוקר, עלתה באתר "גלובס" הכותרת חמורת הסבר הבאה:

מי נגד מי 153
"גלובס" הופך את הציוצים למיני תחקיר. לא נסחפנו בכלל

בגוף ידיעה עצמה גם שולבה תיאוריית קונספירציה מעניינת: "נזכיר כי סער נשוי לגאולה אבן, שהייתה בעבר נשואה לעמית אוברקוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל ובנו של יורם אוברקוביץ' ז"ל, לשעבר יו"ר ועד העובדים המיתולוגי בחברה".

גדעון סער לא נשאר חייב. "כך הפכה בדיחה בטוויטר לכתבה עיתונאית", צייץ בתגובה. "בקרוב: חוש ההומור יוצא אל מחוץ לחוק". ונפתלי בנט הוסיף ציוץ פולני: "אז מתברר שבהפסקות חשמל גם האתיקה העיתונאית מפסיקה לעבוד ואין בעיה לשקר. אבל עזבו. אני כבר אשב לבד בחושך". כעבור זמן קצר חזר אתר "גלובס" לעשתונותיו ותיקן לכותרת הבאה:

מי נגד מי 153
"גלובס" חוזר לעשתונותיו. בסך הכול בדיחה

באתר "גלובס" נמנעו מלהגיב.

 

כי שירי הוא עלה ברוח

הנה התנהלות מאוד מקצועית, עניינית ובוגרת של ynet: ביום שלישי שעבר פרסמו עמי פרידמן וענת טייכר טור ביקורת מוזיקה. אחד הסינגלים שזכו לפרגון (בתמונה) היה זה של ישי קיצ'לס, "עשיתי טעות", מתוך אלבומו החדש "ווטאבר גבר".

מי נגד מי 153
הפרגון ל"עשיתי טעות" של ישי קיצ'לס, לפני שהוסר. עשינו טעות ושיבחנו מישהו מ"ישראל היום"

קוראי הטור ב-ynet יכלו אפילו להאזין לשירו המלודי של קיצ'לס, והוא עצמו אף זכה מהכותבים לקומפלימנט "יוצר אינטליגנטי". אלא שכל מעלותיהם של היוצר ו/או היצירה לא סייעו להם כעבור יומיים, כשהסינגל והביקורת החמה עליו נעלמו להם מהטור כלא היו. בטח אין שום קשר לעובדה שאותו ישי קיצ'לס ממש נוהג לכתוב סקירות וביקורות קולנוע ב"ישראל היום".

ישי קיצ'לס, מה אתה אומר? יש או אין קשר?

"אני מאוד שמח שהמבקרים של ynet אהבו את השיר החדש שלי ומקווה שהם יבואו למופע ההשקה ב-12 בנובמבר באוזןבר".

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

 

ברהנו טגניה, אתה מביא לנו את התמונות היישר מהמתחרים

ביום רביעי שעבר, בשעות הבוקר, אירע בחדרה פיצוץ מכונית על רקע פלילי, שבו נפצע אנושות עבריין המוכר למשטרה. זמן קצר לאחר מכן העלה אתר "וואלה!" תיעוד מרגע הפיצוץ כפי שנראה ממצלמת אבטחה באזור.

מי נגד מי 153
הסרטון שהופיע באתר "וואלה!". היישר ממצלמת האבטחה

חלפו שעות אחדות, ואחר הצהרים הוקדש לאירוע אייטם גם בתכנית "מהדורה ראשונה" בחדשות 2 (דקה 29:48). "ברהנו טגניה, אתה מביא לנו את התמונות ונתחיל עם רגע הפיצוץ כמובן", פתח המגיש, אורן וייגנפלד, וטגניה השיב לו כי "מה שאנחנו רואים פה זה בעצם ממצלמת האבטחה של העירייה".

מי נגד מי 153
הסרטון שהופיע ב"מהדורה ראשונה". היישר מאתר "וואלה!" (שהלוגו שלו מוקף בעיגול)

אלא שלמעשה התמונות שטגניה לא הגיעו ישירות ממצלמות האבטחה בחדרה, אלא היו צילום של התיעוד שהגיע לידי "וואלה!" היישר ממסך המחשב. מי שצילם את הסרטון לא הבחין שהלוגו של האתר מציץ בפינה הימנית העליונה (מוקף בעיגול). ניתן להבחין גם כאן ביתר בירור שהסרטון של "וואלה!" הוא זה ששימש את טגניה. ומה בנוגע לקרדיט? טוב, תודה. אולי בהזדמנות אחרת.

ברהנו טגניה, למה לא אמרת שלקחת את סרטון הפיצוץ מ"וואלה!"?

"אין לי מושג על מה אתה מדבר. הסרטון שהעברתי למערכת הוא אחר לגמרי. לא מתוך 'וואלה!'".

 

זה הסתיו, עם המיחזור

רכילות כידוע חייבת להיות מעניינת, אבל נחוץ לא פחות שתחדש משהו: ביום חמישי שעבר התפרצה לחיינו הכותרת "סתיו שפיר והחבר נפרדו", חתומה על ידי שי ארזואן ב"וואלה! סלבס". שעה ו-37 דקות לאחר מכן מיהר גם אתר Pplus להעלות את הכותרת "כבר לא: סתיו שפיר והחבר נפרדו".

מי נגד מי 153
סתיו שפיר ב"וואלה!" וב-ynet באוקטובר. עכשיו נזכרתם?

אייטם מעניין? בהחלט. חדש? לא ממש. דבר הפרידה פורסם יותר מחודש לפני כן בראיון שהעניקה שפיר לתחיה ברק במגזין "את". בכתבה עדכנה ברק כי "שפיר מתגוררת לבד במרכז תל אביב לאחר שנפרדה לאחרונה מבן זוגה", ואילו חברת הכנסת עצמה סיפרה למראיינת כיצד היא מסננת בני זוג פוטנציאליים ומה הסטנדרטים שלה: "אם מישהו נרתע ממני בגלל מה שבחרתי לעשות בחיים הוא ממילא לא מתאים לי, כך שזו מערכת סינון מצוינת. אנשים שאני אוהבת הם אמיצים עם לב טוב ותשוקה אמיתית לחיים. וחוץ מזה, כשאוהבים – מתמרנים ומוצאים זמן להיות ביחד".

מי נגד מי 153
סתיו שפיר מתראיינת ל"את" בספטמבר. היא והחבר כבר לא

אדם סרור, עורך "וואלה! סלבס" ו-Pplus נמנעו מלהגיב.

 

איפה הקרדיט: מה מתרחש בתוך הפנימייה?

הפרסום: ביום שישי שעבר פרסמה יפעת גליק ב"יומן" כתבה על מסכת ההתעללויות הקשה שחוו ילדים ונערים חוסים בפנימיית "רננים" בזכרון יעקב.

המקור: רבות מהעדויות הקשות, ותמלולי ההקלטות שהשמיעה גליק, פורסמו שבעה חודשים קודם לכן בתחקיר מקיף שעליו הייתה חתומה נעמה לנסקי ב"ישראל היום". חשוב כמובן שיפורסמו כמה שיותר כתבות החושפות מקרים קשים של הזנחת ילדים, אבל בהחלט רצוי גם לתת קרדיט.

יפעת גליק, למה לא נתת קרדיט ל"ישראל היום"?

"סוגיית ההתעללות לכאורה בפנימייה לילדים בסיכון 'רננים' הועלתה מספר פעמים בכמה וכמה כלי תקשורת לאורך השנים האחרונות, לרבות בערוץ הראשון בתכנית 'מבט שני' כבר ב-2010. מוטב להפנות ל'ישראל היום' את השאלה: מדוע לא ניתן קרדיט לערוץ הראשון?

"החומרים הבלעדיים ששידרתי ב'יומן' נאספו לאורך תקופה ממושכת וכללו בין היתר תמונות, הקלטות ואנשי צוות שנחשפו לראשונה בדמותם ולא הסתתרו תחת שמות בדויים. כל אלו לא נאספו, בשום שלב, בשיתוף פעולה עם כתבים אחרים מן העיתונות הכתובה או המשודרת. בעקבות פנייתי למשרד הרווחה החליט מנכ"ל המשרד על מינוי צוות בדיקה. כתבה זו, אגב, הוכנה בהמשך ישיר לתחקיר רווחה אחר שלי על התעללות בילדי אמנה. למרות הקושי לעסוק בנושאים מורכבים מעין אלה, מעודדת אותי הידיעה כי כתבים נוספים בוחרים להתחקות אחר המתרחש במקומות מסוג זה ללא מורא, לרבות בעיתון כה רב תפוצה ומכובד כ'ישראל היום'".

 

מי נגד מי 153
"ישראל היום" בתחקיר על פנימיית "רננים", מרץ 2015. עדויות מזעזעות
מי נגד מי 153
"יומן" בתחקיר על פנימיית "רננים", אוקטובר 2015. עדויות מזעזעות והיעדר קרדיט

 

דברים בשם אומרם (1): אין יותר לאן לרדת, הגעתם לתחתית הביוב

מכתב לעורך mako.

אנחנו, גיא, תמר וניר מעוז, ילדיהם של נורית ונח מעוז ז"ל שנרצחו על ידי בנם, דניאל מעוז, נאלצים לפנות אליך בשל הזעזוע העמוק של משפחתנו מן הכתבה המתיימרת להיות תחקיר עיתונאי, כתבת תדמית חיובית על הרוצח השפל של הורינו, שפורסמה באתר mako בתאריך 21/10/2015.

נשגב מבינתו כיצד בחרתם, עורכי האתר, יחד עם הכתב שמעון איפרגן, לייצר כתבה אוהדת בסגנון "חיים שכאלה" עם אחד מהרוצחים השפלים והאכזריים ביותר שידע הציבור בישראל. בעמוד הראשי של אתרכם הצבתם במה לרוע מוחלט ועליה שרבטתם כתבת תדמית לרוצח הוריו.

נפלאה במיוחד הדרך בה בחרתם להעביר את המסר כי מדובר באדם עדין ונחמד המסייע לחבריו ועובר תקופה קשה, זאת באמצעות שער המתאים לכתבת "לייף-סטייל" על אדם ש"נשבר" ועבר מהפך עם תמונת לפני ואחרי, והתמונות המשובצות בכתבה ותחתן הכותרות: "נחשב לאחד האסירים העדינים בכלא", "ייעץ לצוות ההגנה", "מעוז מסייע לאסירים אחרים לנסח כתבי הגנה", "האחות תמר, ניתוק הקשר עמה קשה לו במיוחד", "מנותק כמעט לגמרי מהעולם החיצון" "האח ניר...האשים גם אותו".

מן הכתבה עולה ניחוח מבחיל של הערצת רוצחים ומוחות קרימינליים. כל אחת מן הפסקאות בכתבה צינית, אכזרית והזויה יותר מקודמתה. הצגתם רוצח אכזרי שרצח את הוריו מתאוות בצע, תת אדם אשר התעלל בגופות קורבנותיו לאחר ביצוע המעשה, שיקר, רימה והונה את בית המשפט ומדינה שלמה כשטפל את הרצח על אחיו, והממשיך להתעמר במשפחתו במשך ארבע שנים לאחר ביצוע הרצח, כאדם עדין ומיוסר, משורר שחזר בתשובה. לא בחלתם אפילו בהצגתו כהמום מכך שלא רצינו קשר עמו ומכך שבני משפחה העזו להתנגד בפומבי לעלילה האכזרית שטפל על אחיו. בחוצפתכם תיארתם עברות פליליות שביצע במהלך המשפט כ"מהלכים דרמטיים", והחמור מכל, נתתם שוב במה לעלילה בה הוא טופל על אחיו את מעשה הרצח בלי לשלול זאת באופן ברור. הייתכן?

מי נגד מי 153
הכתבה ב-mako על דניאל מעוז. "מי שמהלל רוצחים בכתבות תדמית, שלא יתפלא על הידרדרותה המוסרית של החברה"

הצגת אחד מהרוצחים האכזריים בישראל אי פעם כאדם "עדין" נוגדת את המציאות, את פסק הדין וכל היגיון ומוסר בסיסי מינימלי, אותו כנראה איבדתם מזמן. בחרתם להציג כך רוצח שפל שבית המשפט אמר עליו בהכרעת הדין: "זעקה הארץ ורעשו השמיים: דם אם חולת סרטן, דם אב, דם זוג הורים נשפך סתם כך, באכזריות שאין דומה לה, על ידי בנם, הנאשם. לדאבת הלב, רבים הם התיקים הקשים המגיעים לשולחנו של מותב זה. תיקי אלימות קשים, עבירות מין מן החמורות ביותר, ואף תיקי רצח לא מעטים הינם חיזיון נפרץ באולמנו. והנה, גם בסביבה קשה זו עדיין מהווה התיק דנן תופעה יוצאת דופן".

איננו מאמינים כי לא נתתם דעתכם על הפגיעה הוודאית ברגשות המשפחה בבוחרכם להציג את דבריו של הרוצח המניפולטיבי הזה עם מילות הערכה של עבריינים אחרים, תוך כדי עריכה מגמתית הממזערת את הזוועה לה הוא אחראי. הכתבה מציגה מצג שווא כאילו הראיות המרשיעות את הרוצח השפל מסתכמות ב"חיפושים בגוגל". האם שמעון איפרגן, המתיימר להיות כתב תחקירים, אפילו לא טרח לבדוק את הכתוב בפרוטוקול הדיונים וכתבות קודמות, שלא לדבר על פסק הדין?

יפים דבריו של העיתונאי עוזי בנזימן, אשר בניגוד אליכם טרח וקרא את פסק הדין, והגדיר מעשה דומה כמעשה תועבה. ראוי שתקראו את מאמרו שבו כתב בין השאר את הדברים הבאים: "הנכונות של אנשי ערוץ 10 לראיין את דניאל מעוז – אם זה המונח הנכון לתאר את חיזוריהם אחריו – שוברת את כל שיאי הציניות. הם מוכנים להעמיד לרשות הנבל הזה את זמן המסך הדרוש לו כדי להפיץ את שקריו. בכך לא זו בלבד שהם נותנים יד למעשה תועבה שמקומם ברמה העקרונית, אלא נכנסים ביודעין למלכוד אמינות שלא ניתן לצאת ממנו. שהרי לרשות מי הם מוכנים להעמיד את המצלמה והמיקרופון כדי'שימסור לציבור את גרסתו'? לאדם שמסר לבית-המשפט ארבע גרסאות על נסיבות הירצחם של הוריו. לנאשם שבית-המשפט לא האמין לאף אחת מגרסאותיו".

שקלנו להתעניין, מה השלב הבא, אולי כתבות תדמית על מחבלי דאעש או חמאס? על רוצחי משפחת פוגל? על רוצחי בני הזוג הנקין? אבל האמת היא שאין יותר לאן לרדת, הגעתם לתחתית הביוב, וכל זאת, למען בצע כסף.

כגוף תקשורתי מוביל בישראל, יש לצפות לקודים בסיסיים של אתיקה מקצועית, עיתונאית ואחריות חברתית, מהם התעלמתם באופן בוטה וגס. מי שמהלל רוצחים בכתבות תדמית, שלא יתפלא על הידרדרותה המוסרית של החברה בה הוא חי. בנוסף נרצה לציין כי הכתבה תוזמנה באופן מעורר תמיהה, בדיוק כשרוצח הורינו השפל הגיש בקשה לקבלת הקלות בעונשו מבית המשפט העליון. האם גויסתם למאבקו?

אנחנו דורשים שתסירו מהרשת כל זכר לכתבה המופרכת, המזעזעת והאכזרית הזו ותפרסמו התנצלות חדה וברורה. זאת חובתכם לא רק כלפינו, בני המשפחה, הנפגעים האמיתיים בכל הסיפור הזה, אלא חובתכם כלפי החברה הישראלית בה אתם חיים. כמו כן אנחנו מציעים לתאם עמנו פגישה דחופה בהשתתפות הכתב והעורך, האחראי על הפרסום המוזר הזה, על מנת לקבל הבהרות.

על החתום:

גיא, תמר וניר מעוז, ילדיהם של הנרצחים נורית ונח מעוז, זכרם לברכה.

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, תרצה להגיב?

"אנחנו מזדהים עם כאבו של ניר ולא רוצים להתעמת איתו. כפי שהסברנו ברגישות לנציגת המשפחה, לא מדובר בראיון אלא בכתבת פרופיל, והיא לא תמכה או הצדיקה חלילה את הרצח. בעקבות הסטטוס שפרסם ניר הצענו למשפחה להיפגש באופן אישי על מנת להסביר את הבחירה לפרסם את הכתבה".

 

דברים בשם אומרם (2): המהדורה המודפסת? מלאה בעיוותים ונושאת כותרת צהובה

מאמר שלי שפורסם ב"דעות" של "הארץ". אין לי קשר לחוסר הטעם המשווע בבחירת התמונה.

לצערי נעשו הרבה שינויים בעריכה שלא הייתי מודעת אליהם. הצלחתי לתקן את חלקם במהדורה הדיגיטלית (הזו).

אשמח אם לא תזקפו לחובתי את המהדורה המודפסת, שמלאה בעיוותים ונושאת כותרת צהובה.

(דנה גולדברג בדף הפייסבוק שלה, 9.10.2015)

עורך עמודי הדעות של "הארץ", אלון עידן, תרצה להגיב?

"האמת היא שלא".

 

מי נגד מי 153
המאמר של דנה גולדברג ב"הארץ" המודפס (למעלה) ובאתר "הארץ". מצאו את ההבדלים

 

חיים לוינסון VS אטילה שופלבי (כפול 14)

לפני עידן ועידנים, כלומר שבועיים, טען אבו מאזן כי אחמד מנאסרה, המחבל בן ה-13 שדקר ופצע אנושות נער בן גילו בשכונת פסגת זאב, הוצא להורג. עד מהרה, כזכור, התברר כי מנאסרה דווקא חי, קיים ומאושפז בבית החולים הדסה עין כרם. בתגובה צייץ הכתב הפוליטי של ynet, אטילה שומפלבי, טקסט עתיר מילה:

מי נגד מי 153

לאחר מכן צייץ כך:

מי נגד מי 153

ולבסוף חתם ב:

מי נגד מי 153

אבו מאזן, ככל הידוע, נמנע מלהגיב לציוצים המעליבים של שומפלבי, אבל גורם אניגמטי אחר לא נותר אדיש. זהו כתב "הארץ" לענייני התנחלויות והשירותים החשאיים של מדינת ישראל (כך במקור), חיים לוינסון, שפתח במתקפה של לא פחות מ-14 ציוצי תגובה. רוצים לראות מה לוינסון צייץ בכל שלב ושלב? לחצו ותגלו:

אטילה שומפלבי, תרצה להגיב למתקפת הציוצים של לוינסון?

"לא ראיתי, וממילא הטיפוס הוולגרי הנ"ל חסום אצלי זמן רב. הוא אינו מעורר אצלי שום סוג של עניין".

 

מתי צילמו את טהוניה?

אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי, הבטחתי לעצמי ברגע של חולשה כשלפתע נזכרתי שטרם שמעתי מהקונספירטור. אז טלפנתי אליו.

"אל תדבר איתי, הורביץ", הוא אמר בזעף.

"בסדר", עמדתי לנתק בהקלה מסוימת.

"ותדע לך שאין לי שום בונבוניירה בשבילך השבוע", הוא הוסיף. "הכול בגלל שהייתה לי הפסקת חשמל. ישבתי בחושך 72 שעות וכל מה שיכולתי לעשות הוא רק לדמיין איך אתה בוגד בי עם הבלפוריסט. זה נכון, הורביץ? בבקשה תגיד לי שזה לא נכון".

"מה פתאום?", גמגמתי.

"לא מאמין לך", נבח הקונספירטור. "בכל מקרה, כשכבר חזר החשמל שמחתי לגלות שבאתר שלך, mako, ממשיכים לפשל מדי פעם".

"באמת?", אמרתי בפנים אפורות. "מה הפעם?".

"קבל תמונה", נבח הקונספירטור.

מי נגד מי 153
האייטם על טהוניה. נרגעת משבוע האופנה שבועיים וחצי לפני שהחל

"תגיד לי בבקשה, הורביץ", הוא המשיך. "איך זה יכול להיות שגיל משעלי דיווח אצלכם השבוע שבתמונות רואים את טהוניה כשהיא נרגעת משבוע האופנה, כשכולם יודעים ששבוע האופנה החל ב-18 באוקטובר, אבל רק אני יודע שכל סדרת התמונות שמופיעה באייטם הזה, של טהוניה עם הבמאית הדוקומנטרית מיקה אדלר, צולמה 17 ימים תמימים קודם לכן, ב-1 באוקטובר?".

"זה גם לא חשוב, גם לא מעניין וגם אין לי מושג", נאלצתי להודות מבויש. "רגע, איך אתה בכלל יודע מתי צולמו התמונות הזניחות האלה?".

"אני מקפיד לא לחשוף מקורות", אמר הקונספירטור. "אלא אם כן פעם בכמה חודשים מתפלקת לי טעות קטנה ומצערת כשאני שולח משהו בווטסאפ לא למי שהתכוונתי. בכל מקרה, כדאי שתבדוק טוב טוב מה קורה אצלכם בראול ולנברג".

ואם כבר ראול ולנברג, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לכל כתבות המגזין

המתלונן: יואב אבן

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר