קוי היא משפיענית צעירה עם לחיים סמוקות ופוני שמכסה לה חצי מהפנים. היא לא מגדירה את עצמה כסטרייטית, לסבית או בי, היא מתאהבת בנשמה ולא בגוף, "ולא מגדירה את עצמי, 2021 שלום". לוּדי לעומתה, היא משפיענית עם מבטא רוסי כבד ופרצוף מפוצץ בניתוחים והזרקות, גם אם היא מקפידה שוב ושוב להבהיר שהכל טבעי. אם חשבתם שמדובר בתחילתה של תכנית המערכונים הכי בינונית בהיסטוריה, אתם לא רחוקים מהאמת. קוי ולודי הן דמויות פארודיות שהגו ומבצעות מעיין אדם ועדן פינס, בהתאמה. זה לא מסתכם רק בהן, אדם ופינס הן חלק מתופעה רחבה - משפיעניות אינסטגרם שמשתמשות בפילטרים מוגזמים כדי לעשות חיקויים של משפיעניות אינסטגרם.

אדם, כהרגלה, הצטרפה לטרנד מעט באיחור, ובשנים האחרונות עוד ועוד אושיות אינסטגרם טבלו את רגליהן במי הקומדיה, ספציפית עם דמויות מבוססות פילטר. לדנה פרידר, לדוגמה, יש את ליבת, נערת אינסטגרם עם פרצוף חייזרית שחולמת להחליף את ביונסה וחולה על אושפלו. נעמי לבוב יצרה דמות שחומה ונפוחת שפתיים שמתלוננת על הצורך להכניס ולהוציא את הילדים מה"מזגרות". לא קשה להבחין במאפיינים המרכזיים של התופעה. כולן מנפחות את השפתיים, כולן נשענות על סטראוטיפים מיזוגניים ו/או גזעניים וכולן בלי יוצא מן הכלל עוסקות במקצוע החמקמק "משפיענית".

מהתגובות שהן מעלות באינסטגרם, נראה שהעוקבים נהנים מהפארודיות שמעלות כוכבות האינסטגרם. אולי מדובר באפקט ההפתעה, כמו בדיחה עבשה שמספר מרצה וגורמת לכל הסטודנטים לפרוץ בצחוק. בכל מקרה, כמי שיצא לבחון את הקומדיה עצמה, אני יכול להגיד שהיא גרמה לי בעיקר למבוכה. דווקא המצחיקה מכולן, נעמי לבוב, הבהירה מה כל כך צורם בקומדיה הלא אפויה הזאת. בהיעדר תכנון, ניסיון, וברוב המקרים גם כישרון קומי, הבדיחות מתדרדרות לז'אנר הקומדיה הנחות והמיושן ביותר, חיקויי עדות. גברת "מזגרות" נראית כמי שהתכונה הכי חשובה בעיניה היא שיזוף, נוהגת להניח את הילדים אצל החותנת ומתייחסת לביגוד והנעלה כיחידים (כפכף, מכנס).

 

הדמות של לבוב אמנם לא רחוקה כל כך מהחיקויים שאנחנו רואים בטלוויזיה, אבל אצל האחרות הבדיחות נעדרות אפילו את המחשבה והדיוק שדרושים לבדיחה עדתית מוצלחת. המבטא הרוסי שמגייסת עדן פינס עיוור לחלוטין לניואנסים של מבטא רוסי, עם שיבושים ודגשים שלא שמעתי בחיים שלי. המביכה מכולן היא קוי של מעיין אדם, דמות כל כך לא מצחיקה שלפעמים אתה פשוט לא מבין מה אמורה להיות הבדיחה. קוי מזקקת את הפרדוקס של בדיחות גזעניות, מיזוגניות או, במקרה שהזכרתי בפתיחה, הומופוביות: השאלה היא לא כמה הבדיחה פוגענית, אלא כמה היא מצחיקה.

כשהבדיחה עובדת קל לנו לזרום, הפוגענות היא תוצר של הרצון להצחיק ואנחנו מקבלים את המחשבות המרושעות של הקומיקאי בלי לחשוב שהוא בעצמו באמת גזען. הבעיה מתחילה כשהבדיחה לא מצחיקה, שריון ההומור נעלם ואנחנו רואים את החושך הפרימיטיבי שעומד מאחוריו. כמו לשמוע איש זקן מספר בדיחה שוביניסטית ישנה, מנהרת הזמן מכה בנו עם המחשבה העגומה, יכול להיות שהוא באמת חושב ככה? מה בעצם כל כך מצחיק בעובדה שקוי מתאהבת בנפש ולא בגוף? 

בראיון שערכתי עם אלה לי להב לפני כמה חודשים, היא סיפקה ציטוט כמעט זהה לבדיחה של אדם. אני יכול לקבל את העובדה שציטוט כזה מצחיק את מעיין, אבל העובדה שהיא לא נדרשה אפילו להגזמה מינימלית, מבהירה שמעיין חושבת שההצהרה בעצמה היא בדיחה קורעת. זה כל כך מגוחך בעיניה להצהיר שאת לא מגבילה את עצמך לאחת משלוש הגדרות קבועות, שהיא אפילו לא צריכה להבהיר למה זה מגוחך. המשפיעניות המצחיקניות מרגישות שהפילטר משמש כמסכה שמעלה אותן לדרגת "ארץ נהדרת" ומספקת להן את ההגנה המיוחדת שמקבלת הקומדיה, אבל הן לא שמות לב שהמסכה הזאת רק חושפת את הצדדים הקטנים והאפלים שלהן.

ז'אנר חיקויי הפילטר ממוקד כולו בחיקויים של משפיעניות צעירות ומנופחות שפתיים, וזה נכון גם לחיקויים וגם לקומיקאיות עצמן. זה מה שכל כך מוזר בבחירה הקומית של המשפיעניות, הן בחרו ללעוג לדמויות קרובות אליהן במיוחד, אבל לא נראה שהן מבחינות בזה. האם קוי תספק את הצורך שלה בחשיפה אינסופית על ידי כך שתדבר על הקפאת הביציות שלה? ומה כל כך מצחיק את פינס בשפתיים המנופחות של לודי? היא הרי בעצמה הצהירה שאין לה בעיה עם ניתוחים והזרקות. אתן מעלות סטורי שצוחק על כוכבות אינסטגרם ריקניות ובסטורי הבא פותחות חבילה של מותג מוצרי עור שאתן "השגרירות" שלו. זה לא קצת מגוחך?

אולי לא צריך לחפש הסברים פסיכולוגיים, שנאה עצמית או גזענות חבויה. אולי מדובר פשוט במקרה קלאסי של "צר עולמי כעולם נמלה". אדם, פינס ואולי גם פרידר ולבוב, פשוט נמצאות כל היום באינסטגרם, לכן זה הדבר היחידי שהן יכולות לצחוק עליו. אם כל היום את רק גוללת וגוללת, אין פלא שאת בטוחה שככה באמת נראה העולם. בכל קומדיה מסתתרת מחאה, ואת המחאה של קומיקאיות הפילטר אפשר לדעתי לפתור בקלות - פשוט תניחו את הטלפון ותצאו לרגע מהאינסטגרם, אולי תגלו שהעולם מסביב לא שטחי ומטופש כמו שנראה לכן. כלומר, הוא מטופש מאוד, אבל אפשר לקוות שהוא יספק לכן חומר לבדיחות קצת פחות עבשות.