גם השנה יהיו ארבעה בנים, אבל לפחות לא תצטרכו לשבת ליד החכם ("מה היא מבינה הסיגל סדצקי הזאת?") או ליד האדיש ("לא שם מסכה, מה תעשו?"). גם השנה יהיו מכות, אבל במקום הבדיחות הרגילות על מכת בכורות, גילינו שיש מכות שלא יכולנו לדמיין לעצמנו במצרים (כפיים במרפסת? מי ידע עד כמה ההמונים יאהבו את זה). את ההגדה נקרא השנה בהרכב מצומצם, אז למה לא לגוון? שמישהו יעביר את היין.
דַּיֵּנוּ: אילו הוציאנו לחל"ת אבל ידענו שנחזור
אִלּוּ הֶחֱזִירָנוּ מִסִּינַי וְלֹא שָׂם עָלֵינוּ שְׁבוּעַיִים בִּדּוּד, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ שָׂם עָלֵינוּ שְׁבוּעַיִים בִּדּוּד שֶׁלֹּא הָיוּ נִגְמָרִים בְּסֶגֶר, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ הָיוּ נִגְמָרִים בְּסֶגֶר אֲבָל לֹא מֻגְבָּל לְמֵאָה מֶטֶר, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ הָיִינוּ תְּקוּעִים בְּסֶגֶר אֲבָל הָיוּ מִשְׁלוֹחִים קְרוֹבִים, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא הָיוּ מִשְׁלוֹחִים קְרוֹבִים אֲבָל הָיוּ בָּהֶם בֵּיצִים, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא הָיוּ בָּהֶם בֵּיצִים אֲבָל הָיָה נְיַר טוּאָלֵט, דַּיֵּנוּ
דַּיֵּנוּ
אִלּוּ סָגַר אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר אֲבָל לֹא סָגַר אֶת הַגַּנִּים, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ סָגַר אֶת הַגַּנִּים וְלֹא הִרְחִיק מֵהַסָּבִים, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ הִרְחִיק מֵהַסָּבִים אֲבָל נָתַן לַבֶּייְבִּיסִיטֶר לָבוֹא, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא נָתַן לַבֶּייְבִּיסִיטֶר לָבוֹא אֲבָל לֹא הֵעִיק עִם לִמּוּדִים מֵרָחוֹק, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ הֵעִיק עִם לִמּוּדִים מֵרָחוֹק וְהָיָה נוֹתֵן גַּם גַּנֶּנֶת מֵרָחוֹק, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא נָתַן גַּנֶּנֶת מֵרָחוֹק אֲבָל נָתַן מִרְפֶּסֶת אוֹ גִּנָּה, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא נָתַן מִרְפֶּסֶת אוֹ גִּנָּה אֲבָל לְפָחוֹת לֹא תָּקַע בַּדִּירָה 60 מ"ר, דַּיֵּנוּ
דַּיֵּנוּ
אִלּוּ קִצֵּץ לָנוּ בְּשָׂכָר אֲבָל לֹא הוֹצִיאָנוּ לְחָלָ"ת, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ לְחָלָ"ת אֲבָל יָדַעְנוּ שֶׁנַּחֲזֹר, דַּיֵּנוּ
אִלּוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁנַּחֲזֹר אֲבָל נְקַבֵּל פִּצּוּי מֵהַמְּדִינָה, דַּיֵּנוּ
אִם לֹא נְקַבֵּל יוֹתֵר מִ-500 לַיֶּלֶד אֲבָל לְפָחוֹת נְקַבֵּל אֶת זֶה עַד פָּסַח, דַּיֵּנוּ
אִם לֹא נְקַבֵּל אֶת זֶה עַד פָּסַח אֲבָל לְפָחוֹת יְבַטְּלוּ אֶת הַחַג, דַּיָּנוֹ
מָה נִשְׁתַּנָּה: הלילה הזה אנחנו חופשיים מפתולוגיות משפחתיות
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ תְּקוּעִים שָׁעוֹת בִּפְקָקִים, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ נַיָּחִים
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִים בֵּין יוֹשְׁבִים וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין בַּזּוּם
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ לוֹבְשִׁים לְבֵן וּמִסְתָּרְקִים, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא שָׁמְנוּ חֲזִיָּה
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אֲנַחְנוּ מַחֲזִירִים אֶת סַבְתָּא לְבֵיתָהּ, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה סָבְתָא הִיא קְבוּצַת סִכּוּן
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים חֲזָרַת וְכָבֵד, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה הוּא חוּמוּס עִם מַצָּה
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ חוֹוִים מְצוּקָה רִגְשִׁית חֲרִיפָה, הַלַּיְלָה הַזֶּה הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנַחְנוּ חָפְשִׁיִּים (מִשִּׁפּוּטִיּוֹת מְיַסֶּרֶת, דְּפוּסִים רִגְשִׁיִּים פְּגוּמִים וּפָתוֹלוֹגִיּוֹת מִשְּׂפָתִיּוֹת חוֹלָנִיּוֹת)
אַרְבַּעַה בָּנִים: בואו לא נצא מפרופורציה
חַכֵּם, מָה הוּא אוֹמֵר?
מָה לָכֶם הַשְּׁגִיאוֹת הַלָּלוּ? הֲרֵי זֶה לֹא עֲטַלֵּף, זֶה פַנְגּוֹלִין. וְאַתֶּם לֹא קוֹרְאִים אֶת הַגְּרָפִים נָכוֹן, הָעֲקֻמָּה שֶׁלָּנוּ אִיטַלְיָה אָבֵל הַתְּמוּתָה גֶּרְמַנְיָה. עָלַק לֹא נֵצֵא מֵהַבַּיִת עַד יוֹנִי, מָה הִיא מְבִינָה הֲסִגֵּל סַדְצְקִי הַזֹּאת? תַּאֲמִינוּ לִי, עָשִׂיתִי יוֹתֵר גּוּגֶל מִכָּל אֶפֵּדֵמוֹלוֹג, וַאֲנִי חוֹתֵם לָכֶם שֶׁהַנְּגִיף יְעַלֵּם אֵיךְ שֶׁהַקַּיִץ מַגִּיעַ. לָמָּה? כִּי הַטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת עוֹלוֹת. וְאָז מַגִּיעַ נְגִיף אַחֵר, הַדֶּגֶם הֶחָדָשׁ, קוֹבִּיד 20 שֶׁמְּחַסֵּל אֶת הקוביד19, זֶה הָאֹכֶל שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ, אֵין יוֹתֵר קוֹרוֹנָה. גַּם הַקּוֹבִּיד20 לֹא טוֹב לָנוּ, אֲבָל פָּרָה פָּרָה.
הִיסְטֵרִי, מָה הוּא אוֹמֵר?
מָה לָכֶם הַשַּׁאֲנַנּוּת הַזֹּאת? הַגְּרָפִים שֶׁלָּנוּ בּוּל אִיטַלְיָה. יִהְיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהַעֲרָכָה גַּסָּה, בֵּין עֶשְׂרִים לִשְׁלוֹשִׁים מִלְיוֹן מֵתִים. וְזֹאת מַמָּשׁ לֹא מַחֲלָה שֶׁל זְקֵנִים, גַּם צְעִירִים הוֹלְכִים, גַּם בְּלִי מַחֲלוֹת רֶקַע, וְהַנְּגִיף נִשְׁאָר עַל מְשַׁטְּחִים שָׁנָה-שְׁנָתַיִם בְּכָיֵף. וְגַם אֲוִיר זֶה מִשְׁטָח. מַסְפִּיק שֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת בִּמְקוֹם שְׁחוּלָה קוֹרוֹנָה הָלַךְ בּוֹ לִפְנֵי חֹדֶשׁ, בּוּם, חוֹלֶה. וְהַמַּסֵּכוֹת לֹא עוֹזְרוֹת, לְהִפֵּךְ, בֵּין חוֹלֵי הֲקוֹרוֹנָה יֵשׁ יוֹתֵר חוֹבְשֵׁי מַסֵּכוֹת וְחוֹבְשֵׁי כִּפּוֹת. אֲבָל זֶה לֹא חָשׁוּב, כִּי אִם הֲקוֹרוֹנָה לֹא תַּהֲרֹג אוֹתָנוּ, הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי יַעֲשֶׂה אֶת זֶה, וְאִם נִשְׂרֹד אֶת הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי, יִהְיֶה גַּל קוֹרוֹנָה שֵׁנִי בְּנוֹבֶמְבֶּר.
אָדִישׁ, מָה הוּא אוֹמֵר?
מָה לָכֶם הַסְּטְרְס? זֹאת כֻּלֵּהּ שַׁפַּעַת עִם יַחֲסֵי צִבּוּר. אֲבָל מָה זֶה יַחַ"צ, רֹנִּי רַהַב. הַפְרָזָתָם לְגַמְרֵי. אֲנִי פּוֹגֵשׁ אֶת כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי כָּרָגִיל. בַּזּוּם, אֲבָל כֻּלָּנוּ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר, בְּיַחַד, דְּחוּקִים, פָּשׁוּט יוֹתֵר נוֹחַ לְתַקְשֵׁר בָּאַפְּלִיקַצְיָה. לֹא שָׂם מַסֵּכָה, מָה תִּעֲשׂוּ? כְּפָפוֹת? מָה פִּתְאוֹם, זֶה רוֹצֵחַ אֶת הַסְּבִיבָה הֶחָרָא הַזֶּה. אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה מֵתִים כָּל שָׁנָה בְּאִיטַלְיָה מִשַּׁפַּעַת? עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים. אָז יֵלְכוּ כַּמָּה זְקֵנִים, בּוֹאוּ לֹא נַצָּא מִפְּרוֹפּוֹרְצִיָּה.
מֻנְשָׁם, מָה הוּא אוֹמֵר?
יֵשׁ סִכּוּי שֶׁמַּכְשִׁיר הַהַנְשָׁמָה שֶׁלִּי הָיָה לִפְנֵי זֶה אֵצֶל וֵטֵרִינָר? יֵשׁ פֹּה רֵיחַ שֶׁל כֶּלֶב. מֵילָא, הָעִקָּר תָּפַסְתִּי מְכוֹנָה. בְּהַצְלָחָה לְכָל הָאַסְתַּמְטִיִּים הַלּוֹזְרִים חַחְחַחְעַעעְעַעֲעָרָר *שִׁעוּל*
ומכת משטחים, מה איתה?
