לא קל להשיג ראיון אישי עם לארי קינג. לפני כארבע שנים, כשהגיע להנחות אירוע התרמה באל.איי למען ילדים בעלי מוגבלויות בישראל, ניגשתי אליו וניסיתי לקבוע איתו פגישה. קינג, אז עוד מנחה "לארי קינג לייב", תוכנית האירוח המיתולוגית שלו ב-CNN, אמנם הסכים להתראיין – אבל כשהתקשרתי למחרת נתקלתי בחומה בצורה של מזכירות, יועצי תקשורת ומנהלים, שסיכלו את העניין. לפני חודשיים נפגשנו שוב בכנס כלכלי בינלאומי יוקרתי שהתקיים במלון בוורלי הילטון, והפעם כבר לא נתתי לו להימלט. הוא כבר לא בסי.אן.אן, אבל לא פחות עסוק עכשיו, והמלווים שלו סגרו עליו כששעטתי לכיוונו. "לארי", אמרתי, "אני עיתונאית ישראלית ואני רוצה לראיין אותך". קינג עצר ונתן לי את מספר הטלפון שלו. "אין לי עט", התנצלתי, "אז תזכרי את המספר", הוא הודיע, ובלי לחשוב פעמיים פשוט חזר עליו חמש פעמים רצופות.
הגישה החמה והבלתי אמצעית הזו היא בדיוק מה שהפך את קינג לבן בית בכל סלון אמריקאי כבר כמעט 30 שנה, ולאחד ממעצביה הגדולים של תרבות הראיון. מיום שנחתי כאן לפני שש שנים התמכרתי לתוכנית האירוח היומית שלו ב-CNN, ואפשר לומר שדרכה למדתי להכיר ולהתאהב באמריקאים. במשקפי קרן עבים ושלייקעס בכל צבעי הקשת, הוא היה מארח שורה של אישים שעשו את החדשות, ומנהל איתם שיחה בגובה העיניים בסגנונו הייחודי והאמפטי – חם, זורם, סקרן קולח ורגיש. העובדה שהוא יהודי רק מוסיפה לסקס אפיל שלו, והוא מעולם לא הסתיר את היחס החם שלו לישראל.
אחרי חילופי מיילים עם המזכירה שלו רבקה, נקבעה לי פגישה בת שעה. קינג חיכה לי בביתו שבבוורלי הילס – מבנה שיותר מזכיר טירה; אחוזה ענקית שבחנייה שלה עומדות ארבע מכוניות פאר, הזולה שבהן מרצדס. שני עוזרים ליוו אותי לחדר הפגישות שלו, המרוהט בסגנון אנגלי עתיק, וכשאני מחכה לו על הספה הרכה, אני מבחינה שעל כל הקירות חדר תלויים תצלומים של קינג עם מפורסמים שפגש, אותות הוקרה ופרסים מתחנות שונות בקריירה שלו. אחרי כמה דקות, לארי נכנס. הוא נראה מצוין, שופע מרץ ואנרגיה : ''אני רואה שעשית את זה, הוא אומר ומתיישב מולי, מוכן להנחתה. כמו על המסך, גם בחדרו האישי הוא חם, פתוח, לבבי ומקסים. "אני עדיין צובט את עצמי כל יום", הוא מבהיר. "אני ילד יהודי קטן מברוקלין. אני מסתכל על כל הצילומים והפרסים בחדר הזה ושואל את עצמי: 'מי עשה את כל זה?'. אני לא מאמין שזה אכן קורה לי", הוא מודה בשיחה בינינו. בנובמבר הקרוב ימלאו לו 80, וזה זמן מצוין להביט לאחור על כל השגיו. "יש לי שני ילדים צעירים, אישה צעירה, אני גר בבוורלי הילס. אמא שלי לא הייתה מאמינה".
את אמו, שנפטרה ב-1976, הוא מזכיר בתחושת החמצה קלה. "היא לא ראתה אותי מתפרסם ברמה הארצית, אבל הכירה את פרנק סינטרה, סידני פואטייה, ג'קי גליסון ועוד מפורסמים. הייתה לה הזדמנות לראות אותי מתפרסם במיאמי, אבל לא כמו שזה קרה אחר כך. מי תיאר לעצמו בכלל שזה מה שיקרה?".
"גם היטלר לא חשב שהוא אדם רע"
לארי קינג נולד בברוקלין כלורנס זייגר, בן לזוג מהגרים יהודיים – אב אוסטרי ואם רוסייה. אביו נפטר כשהיה בן תשע ואמו נאלצה לפרנס אותו ואת אחיו הצעיר לבדה. "המחלקה הסוציאלית בעירייה קנתה לי את משקפי הראייה הראשונים שלי", הוא נזכר. "היינו מאוד עניים. קיבלנו תלושי מזון ועזרה במימון שכר הדירה. שמרתי על אחי כדי שאמא שלי תוכל לצאת לעבוד, ואחרי התיכון עבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות".
כשאחיו הצעיר סיים קולג', קינג-זייגר, אז בן 22, עבר למיאמי והחל לעבוד בתחנת רדיו מקומית קטנה בתור כולבויניק ("אף פעם לא חלמתי להיות עשיר, לעשות הרבה כסף. רציתי להיות ברדיו"). אחרי שנה, כשאחד השדרנים עזב, נתנו ללארי צ'אנס להחליף אותו. חמש דקות לפני שעלה לשידור בפעם הראשונה בחייו, מנהל התחנה אמר לו ששם כמו "זייגר" לא עובר טוב. עיניו של לארי נפלו על פרסומת בעיתון לחברת משקאות בשם "קינג". כשפתח את המיקרופון, בישר למאזיניו: "כאן לארי קינג משדר ממיאמי".
הוא ערך ראיונות רדיופוניים ונהנה מעבודתו החדשה, אבל טוען ש"מעולם לא חלמתי שזה יגיע לזה". עוד במיאמי עשה את המעבר לטלוויזיה, כתב מאמרים וספרים ושידר תוכנית רדיו ארצית. ב-1986 חלה תפנית בעלילה, כשקיבל הצעה מטד טרנר לעבור ל-CNN ולהנחות תוכנית ראיונות אישית.
התוכנית של קינג לא הייתה עוד מצעד של כוכבים ופוליטיקאים שהגיעו לקדם את עצמם, היא הייתה גדושה בווידויים אישיים חושפניים ורגעים טלוויזיוניים נדירים. הוא נודע בצורת ההגשה הייחודית שלו, שבאמצעותה הצליח להוציא מונולוגים מרגשים ממרואייניו. אפילו נשיא איראן אחמדינג'אד כשל בלשונו כשאמר מול מצלמות הטלוויזיה למראיין ש"צריך להרוג את ההומוסקסואלים", והוא לא היה היחיד. קינג ראיין את כולם – מג'ורג' בוש ועד ה"בקסטריט בויז".
"תמיד ניסיתי להיכנס לנעלי המרואיין ובגלל זה כנראה הייתי כל כך טוב במה שעשיתי", הוא מסביר לי, כשאני מנסה לדלות כמה טיפים מאחד המראיינים הטובים בעולם. "תמיד הייתי מאוד סקרן ורציתי להבין. חשבתי לעצמי: אם הייתי מראיין את אוסמה בן לאדן, מה הייתי שואל אותו? הדבר הטיפשי היה לשאול אותו : 'למה פוצצת את התאומים?', 'למה הרגת אנשים?'. הדרך הכי טובה להגיע אליו: 'אתה עזבת את אחת המשפחות הכי עשירות בערב הסעודית כדי ללכת למדבר באפגניסטן'. אני מנסה להיכנס לנעליים שלהם. היטלר לא חשב שהוא רשע. הוא בטח אמר לעצמו: 'אני בן אדם טוב. אני אוהב את הכלבים שלי ומוזיקה טובה'. אוסמה בן לאדן לא הסתכל בראי ואמר: 'אני בן אדם נוראי'. אותי זה ריתק להבין: מאיפה זה מגיע? מה המקור לרוע הזה?".
הפרישה מ-CNN ב-2010 הייתה הפתעה עבור הצופים האמריקאים, שעבורם קינג היה עובדה טלוויזיונית קיימת. השיא שקבע בספר השיאים של גינס כ"בעל משבצת השידור הקבועה הממושכת בהיסטוריה" כנראה לא הותיר הרבה רושם על מנהלי הרשת. "ב-CNN הציעו לי להאריך את החוזה רק בשנה, במקום בשלוש או חמש שנים כפי שמקובל בדרך כלל", הסביר. "הבנתי שזה הזמן ללכת". אחרי 6,120 תוכניות ו-50 אלף מרואיינים החליט קינג לסיים את הפרק הזה בחייו. בתוכנית הפרידה שלו עלו ובירכו הנשיא אובמה והנשיא לשעבר קלינטון, כיאה לאושיה במעמדו.
אבל גם אז, כשהיה "רק" בן 77, אחרי 16 ספרים, 25 סרטים, פרס "אמי" על מפעל חיים ואוטוביוגרפיה אחת – קינג עדיין לא מוכן לתלות את השלייקעס, או אפילו להוריד הילוך. במרץ 2012 הקים את חברת ההפקה ora.tv ביחד עם איל התקשורת המקסיקני קרלוס סלים, האיש העשיר בעולם על פי פורבס, שגייס אותו להגשת תוכנית ראיונות יומית אינטרנטית בשם larry king now. התוכנית משודרת באתר Ora.tv, אבל השניים חתמו גם חוזה ארוך טווח שידור התוכנית עם אתר הסטרימינג HULU, ולאחרונה קינג התחיל להנחות תוכנית ראיונות חדשה גם ברשת האינטרנט RT-TV, בשםPolitiking , שרכשה לשידור גם את התוכנית היומית. בקיצור – שמח. החיבור בין המגיש הוותיק ובין הפלטפורמה הטכנולוגית גרם לרבים להרים גבה, אבל קינג לא ממש מבין על מה המהומה. "אני עושה מה שתמיד עשיתי", הוא מושך בכתפיו. "זה רק אמצעי חשיפה אחר. היה רדיו, כבלים, טלוויזיה. עכשיו זה אינטרנט. לכי תדעי מה עוד יבוא".
הצניעות המקצועית הזו לא מזויפת. גם עכשיו, באחוזה בבוורלי הילס, קינג לא שוכח לרגע מהיכן הוא בא. הוא מספר לי שכשמריו קומו, מושל ניו יורק לשעבר, העניק לו את פרס "הדור הראשון באמריקה" הוא אמר בנאומו: "מישהו נתן ללארי חתיכת בד לעשות חליפה. הוא לקח את זה לחייט בשיקגו והחייט אמר: 'אין כאן מספיק בד לתפור חליפה'. לקח את זה לחייט בלוס אנג'לס ואותה תשובה: 'אין מספיק בד!' נסע למיאמי ואותו הדבר: 'אין מספיק בד!'. בסוף לקח את זה לחייט הישן שלו בברוקלין, והוא אמר: 'אני עושה לך חליפה עם שני זוגות מכנסיים'. ולארי אמר: נסעתי לשיקגו, אל.איי ומיאמי, אמרו שאין מספיק בד. ואתה יכול לעשות לי שני זוגות מכנסיים? החייט אמר: 'בברוקלין אתה לא כזה גדול!'".
"לא דמיינתי שנתניהו יהפוך לראש הממשלה"
גם 53 שנים אחרי שהחל את הקריירה שלו, קשה להאמין כמה מרואיינים עברו תחת ידיו של קינג. המפגשים שלו עם פוליטיקאים ומנהיגים ממדינות שונות סייעו לו לבנות השקפת עולם מרתקת, על המתרחש בארה"ב וגם כאן, במזרח התיכון. "גיליתי שנשיאים הולכים לבית שימוש, שכולנו בני אנוש, ושגם הם דואגים לילדים שלהם. כל אמא רוצה שהבן שלה יחיה. אף פעם לא פגשתי אמא ששלחה בשמחה את הבן שלה למלחמה. לא אמא יהודייה, פלסטינית או סינית. מלחמה זה טירוף".
מי הרשים אותך במיוחד?
"את קלינטון היה הכי כיף לראיין. הוא נפלא, חכם ופיקח, מבריק, אמיץ. מעניק לך תשומת לב, מתעניין בך. בוש האב – איש עדין ונפלא. בוש הבן – אני והוא אוהדים את אותה קבוצת בייסבול. הפלישה לעיראק הייתה שגיאה גדולה. לא היה צריך להילחם בסדאם חוסיין. לא היה לו נשק להשמדה המונית. בוש כנראה רצה ליישר איתם קו בגלל מה שסדאם עשה לאבא שלו. 4,000 אמריקאים נהרגו שם".
את הנשיא לשעבר קרטר הוא מחבב במיוחד, למרות ש"אני יודע שהרבה ישראלים לא אוהבים אותו". "הוא הושיב את בגין וסאדאת ביחד במלון בקמפ דיוויד, עד שיצא עם הסכם שלום", הוא אומר. "פעם כשראיינתי אותו, הוא אמר לי: 'בגין היה יכול לשגע אותך. בדק כל משפט, כל מלה, כל פסיק. היה בא לחתום, ואז היה אומר: רגע, אני רוצה לחשוב על זה. בכל פעם שהייתי מתוסכל או מרוגז, חשבתי לעצמי: אני לא ראיתי את כל משפחתי נרצחת מול עיניי כמו שבגין ראה. לכן אני מבין למה הוא לא בטח באנשים. הוא בטח רק בסאדאת. הוא לא בטח בי כמו שהוא בטח בסאדאת'".
מה אתה חושב על הגברות הראשונות?
"הילארי מבריקה וחריפה. לורה בוש – מטריפה. ברברה בוש – הכי טובה שיש. אשתי ואני אכלנו עם ננסי רייגן ארוחת צהריים לפני שבוע. היא בת 90, שברירית. הייתה מאוד דומיננטית בממשל רייגן. הייתה לשון המאזניים. אני מחבב את מישל אובמה. היא נפלאה".
ומה עם בעלה?
"אובמה הוא איש מאוד מעניין. קמפיינר מעולה שבא משום מקום וכבש את הנשיאות. יש באופוזיציה אנשים ששונאים אותו, לא מעט בגלל סיבות גזעניות. אני נותן לו הרבה קרדיט. הוא עשה שגיאות? כן. הוא לא טוב במה שיש לקלינטון בכמויות, בשיחות חולין. הוא לא חברותי. הוא כל הזמן מודע, מחושב. אתה לא מרגיש רצון לחבק אותו. הוא לא משדר אנרגיה חמה. אבל באזורי אסון, כשהוא הלך לאוקלהומה, או לג'רזי בהוריקן סנדי – הוא היה נפלא. שם הוא נראה חם ואנושי ורגיש".
מה דעתך על היחסים בינו ובין נתניהו?
"לא נראה לי שנוח להם ביחד. אובמה לא אוהב את ההתנחלויות. נתניהו מרגיש שאובמה יותר מדי באמצע. מצד שני, אובמה מכר לישראל פי שניים יותר כלי נשק מבוש. בואי לא נשכח שאובמה הוא עוף טורף - הוא הרג אנשים. הוא חיסל את בן לאדן. זה צד שנתניהו חייב להעריך באובמה. מדובר בשני אנשים חזקים. אבל בשעת האמת - אני חושב שאובמה ייתן גיבוי לנתניהו. יש לנו התחייבויות וקשרים עבותים עם ישראל".
קינג, יהודי טוב ברוקלין, בעצמו מנהל קשרים חמים עם ישראל ומרגיש כאן בבית, לדבריו. "אני אוהב ישראלים. בכל קבוצה של עשרה אנשים יש 11 דעות", הוא צוחק. "חוץ מבן גוריון, ראיינתי את כולם: משה דיין, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק רבין. הכרתי את ביבי נתניהו היטב כשהיה נציג ישראל באו"ם. ראיינתי אותו פעמים רבות. הוא הסיע אותי לשדה התעופה כשעזבתי".
צפית שהוא יהיה ראש ממשלת ישראל?
"לא. לא שיערתי. הייתי בישראל כשיצחק רבין היה ראש ממשלה. וביבי נתניהו רץ מולו. אהבתי את רבין מאוד".
הוא מגדיר את עצמו כליברל, הכיר גם את מרטין לותר קינג ואת נלסון מנדלה, והוא לא מסתיר את דעותיו על המתרחש באזור. "נסעתי עם אחי ועוד חבר לבית של חנן עשראווי, שהייתה בצוות של ערפאת וגרה בגדה המערבית. הייתי בטוח שאני נמצא בבית יהודי. איך שנכנסנו היא אמרה: 'שבו, כנסו, תאכלו', בדיוק כמו אמא שלי. הפלסטינים מאוד דומים ליהודים. הם מבריקים. כמו הישראלים. אם הפלסטינים והיהודים היו מסתדרים ביניהם, האזור היה מרכז כוח של העולם".
אתה חושב שניתן להגיע לפתרון?
"דיברתי על זה עם ביל קלינטון. הוא חשב שהיה דיל בין אהוד ברק וערפאת, וערפאת נסוג. הוא חושב שזה יותר קשה מאשר הסכסוך בין הבריטים והאירים".
למה?
"כי זה נמשך כבר 5,000 שנים וזה ההולילנד. ב-1948, כשטרומן היה הנשיא, מזכיר המדינה עשה דיל עם ברזיל שתיתן את ברזיליה, רצועת חוף בשטח פי חמישה משטח ישראל, כמדינה ליהודים. טרומן אמר שזה לא יעבוד, כי ישראל זה ההולילנד. אלפיים שנים היהודים חלמו לחזור לארץ, אבל אם היו עוברים לברזיליה, הרבה אנשים היו חיים היום. האדמה כאן חשובה לשני הצדדים, לכן קשה להגיע להסדר. הפלסטינים עזבו את הבתים שלהם ואני מרגיש עצוב בשבילם".
קינג מגדיר עצמו כיהודי לא דתי, שאוהב אוכל יהודי, דברי הגות יהודיים ואת המקורות. "אני אוהב איך שיהודים חושבים. אני יהודי, אבל אני לא מאמין באלוהים. איבדתי את זה לפני זמן רב".
קרה אירוע מיוחד?
"לא, פשוט מעולם לא קבלתי תשובות לשאלות שלי. הרבי שלי לימד אותי לשאול שאלות. וככל ששאלתי יותר שאלות, ככה לא קבלתי תשובות. חוץ מאשר האפיפיור דיברתי עם כל מנהיגי הדתות החשובות בעולם ואף פעם לא קבלתי תשובה טובה. כנראה שאנשים זקוקים לאמונה. האם אני חושב שמישהו עוקב אחרי ובודק את מעשי? לא! שאני הולך לאיזה מקום אחרי מותי? לא!".
ומה עם קארמה, שכר ועונש?
"כל חיי שמעתי את המושג הזה. שוחחתי על כך עם מרואיינים שלי, אבל מעולם לא הרגשתי זאת. אין לי מושג אם זה קיים. כשעברתי התקף לב לא היה לי חיזיון, לא שמעתי קולות בלילות, לא חוויתי את אמי מדברת אתי. מעולם לא עברתי התנסות רוחנית".
"מונוגמיה? אין בזה הגיון"
בנובמבר הקרוב, כאמור, הוא יחגוג שמונים, אבל הוא מרגיש צעיר מכפי שנותיו. "הייתי רוצה לחיות לנצח. קשה לי לדמיין שלא אהיה בסביבה. שלא אהיה קיים", הוא אומר בלי להתייפייף (קינג, מעשן כבד בעברו, קיבל התקף לב מז'ורי ב-1987 ועבר ניתוח מעקפים. ב-2010 עבר ניתוח לב נוסף). "אני לא מאמין שאני הולך להיות בן שמונים. כשהייתי ילד, לא הכרתי אף אחד שהיה בן שמונים".
טוב, גם בן 50 נחשב אז לזקן.
"כשהייתי קטן, דוד איזי היה בא אלינו עם דודה אנה, אחותה הקטנה של אמי, יושב על הכיסא ונאנח: 'אוי ויי!'. לחשתי לאחי: 'אתה חושב שהוא עושה סקס?' אחי אמר: 'השתגעת? הוא נורא זקן! הוא בן 55!'".
מי שבהחלט שומרת עליו צעיר זו אשתו, הזמרת המורמונית שון סאות'וויק, הצעירה ממנו ב-26 שנה. לשניים יש גם שני בנים – צ'אנס (14) וקאנון (13). לפני סאות'וויק, קינג היה נשוי שבע פעמים נוספות לשש נשים שונות. כן, החשבון נכון. לאחת מנשותיו הוא נישא פעמיים.
"גידלו אותי שאם אתה מתאהב, אתה מתחתן", הוא אומר בפשטות. "אף פעם לא גרתי איתן לפני הנישואים. אני תמיד משתומם כשאני רואה את המחותנים שלי. הם נשואים 65 שנים. הם עשו המון פשרות. מה שאתה אוהב בגיל 20, זה לא מה שאתה אוהב או זקוק לו בגיל 30 או 40. לי זה נראה הרבה יותר משונה להיות נשוי 60 שנה מאשר להיות נשוי לשבע נשים שונות. לחיות 60 שנה עם אותה אישה - בעיני זה טירוף. מונוגמיה? אין בזה הגיון".
חייו הרומנטיים, כפי שאפשר לנחש, היו רצופים בדרמות סוערות. שני הבנים שנולדו לו בגיל 65 מנישואיו לסאות'וויק הצטרפו לשלושת ילדיו משלוש נשים שונות. הבכור נולד לו מיחסיו עם אנט קיי מבלי שידע על קיומו, ורק כשבנו היה בן 33 והיא גססה מסרטן, היא סיפרה על כך לקינג. גם יחסיו עם סאות'וויק ידעו לא מעט משברים, על פי הצהובונים: לפני שלוש שנים השניים הגישו בקשה לגירושים, אך זמן קצר אחר כך הכריזו על שלום בית. קינג, ששוויו מוערך בכ-150 מיליון דולר, הבין כנראה שכדי להתגרש בפעם השמינית יהיה עליו להיפרד מחצי מרכושו – ונסוג ברגע האחרון.
איך זה להיות בגילך אב לילדים כל כך צעירים?
"זה משאיר אותי צעיר. אני הולך איתם למשחקי ספורט ולמחנות קיץ שלהם. מאוד מעורב בחיים שלהם. כשהם נולדו, אני חתכתי את חבל הטבור שלהם. אני גם אבא טוב יותר ממה שהייתי לשלושת ילדיי הבוגרים. כשהם גדלו, הייתי עסוק אז ברדיו, טלוויזיה, עיתונות. עם הקטנים זה אחרת. אני מסיע אותם לבית הספר כל בוקר. כשהם חוזרים הביתה מבית הספר, אני שוב איתם. אני מכיר את החברים שלהם, הולך לאספות הורים, מכיר את המורים שלהם".
הפתיחות הזו שלו בכל הנוגע לחייו האישיים מובילה אותו לעוד תובנה. "אם יש משהו שאני גאה בו זה שאני אבא טוב. בגלל שלא היה לי אבא, לא הכרתי את אבי. כשהוא מת הרגשתי שהוא נטש אותי. לפני שנולדתי, הוריי איבדו ילד בן שש. אבי היה מאד קרוב אליי, הלכתי אתו לכל מקום, ואז הוא קבל התקף לב ומת".
עשר דקות לפני שמסתיימת השעה שהוקצבה לי, הוא מציין כמה זמן נותר ומתנצל בחביבות האופיינית לו. זה לא שהוא ממהר חזרה לעבודה או לפגישה עם אישים חשובים, אבל לוח הזמנים שלו דחוק למדי, גם בגיל 80. "אני פשוט צריך לקחת את הילדים מבית הספר", הוא מסביר.